שכיר או עצמאי - This is the question 

שכיר או עצמאי - This is the question

יום העצמאות הוא סיבה מספיק טובה לחשוב על החלופה של להיות עצמאי

ליעד ברזילי, רו"ח (משפטן) ^(*)

1 במאי, 2011

יום העצמאות הוא חגה הלאומי של מדינת ישראל, אשר מציין את ההכרזה על הקמתה בתום המנדט הבריטי. ובעצם, מסמל את היציאה לדרך עצמאית. רבות מדובר על ההתלבטות בין מסלול עבודה כשכיר לניהול עסק עצמאי, על ההבדלים הקרדינליים ביניהם ועל הסיכויים מול הסיכונים. ואולם, לא תמיד ניתנת הדעת על השוני התפישתי בין שתי תצורות עבודה אלו, המלווה באלמנטים פסיכולוגיים. לא אטעה אם אומר אף פיזיולוגיים. יום העצמאות, במובן זה מקבל משמעות כפולה. כמוהו, גם המעבר ממשרת שכיר לעמדת עצמאי היא ציון דרך משמעותי בעבור הבוחר במהלך שכזה. כמובן, יאמר מי שחווה זאת על בשרו, שהתהליך אינו קל כלל ועיקר. דורש הוא כישורים שונים לחלוטין וטומן בחובו קשיים רבים. אך, התגמול הנובע ממנו אינו כספי בלבד. תחושת הסיפוק, הגשמה עצמית ומימוש של חזון אישי – ערכם רב. יתכן אף שתדירות פתיחתן של דלתות המזל או הגורל תגדל באורח פלא. אין נוסחת קסם לשאלת ההבדל בין התפקידים, אף לא כלל אצבע. התשובה תלויה במספר רב של משתנים וכרוכה סובייקטיבית גם באופי של האדם ובהתאמת האופי לתפקיד. לא מן הנמנע שאדם ממוצע שהתחיל במסלול חייו לעבוד כשכיר, לא ידע לעולם אם יש או היו לו כישורים להיות עצמאי. יחד עם זאת, ניתן לבחון את מכלול ההיבטים של התלבטות זאת ולנסות להעריך איזו דרך יכולה להתאים לאדם זה או אחר. ובמבט נוסף, בעולם המצעיר את בעלי התפקידים הבכירים בארגון, יש משמעות רבה לגיל בו מחליטים לבחון התלבטות זו. לטעמי, ללא כל מחקר אמפירי, כמות האנשים הבוחנים באופן רצוני התלבטות זו – נמוכה מאד. ובכן, האם להשכיר את שירותיך לעצמאי או לשכור את שרותיו של שכיר - This is the question.

ננסה לעמוד על הבדלי הבסיס העיקריים בין מעמד השכיר למעמד העצמאי, על כל המשתמע מהם:

שכיר הוא אדם העובד עבור אחר. מדיניות התפקיד שלו מוגדרת היטב, כמו גם סמכויותיו וכתמורה מקבל הוא משכורת חודשית (ובנוסף, הפרשות סוציאליות, ותנאים נוספים הקבועים בחוקים, תקנות וצווים – כגון פיצויים, חופשה, הבראה, מתנות וכד'). מעמד זה מקנה בראש ובראשונה יציבות, וודאות מסוימת ומידת הבוכהלטריה בו קטנה (המעסיק מנהל בעבורך את רוב רובם על העניינים המנהלתיים: מס הכנסה, בטוח לאומי, פנסיה וכד'). אך גם זאת צריך לומר – שוק העבודה השתנה בשנים האחרונות, עד ללא הכר. משוק אשר מקום העבודה בו הבטיח יציבות תעסוקתית כמעט בלתי מעורערת, לאורך שנים רבות (לעיתים רבות גם עד לפנסיה), לשוק בו חוזה אישי הוא כמעט סטנדרט וחברות כח אדם מגדילות תמידית את פלחי השוק שלהן. יחד עם המגמה הכללית של הצערת כח העבודה, יש וימצא עצמו השכיר, הנמצא בקטגוריית הגיל של 50 ומעלה, במצב של סיכון כלכלי לא פשוט. בכדי להיות שכיר יש למצוא עבודה המתאימה לכישוריך ולשמור על מקומך לאורך זמן. כשכיר ניתן להתקדם בתפקיד ובשכר, בדרך כלל עד רף הסטטיסטיקה הממוצעת בהתאם לפלחי השוק ולתפקיד הספציפי ולהתפתח גם באופן אישי (תוך פיתוח התפקיד המדובר). ענייני המס קבועים בחוק ולא ניתן כמעט לערוך תכנוני מס אשר יקטינו את חבות המס של השכיר.

  עצמאי הוא אדם העובד עבור עצמו. משפט "פשוט" זה, כפי שהפליא שי עגנון לתאר אירוניה זו ב"סיפור פשוט" – הוא מלכודת דבש, הוא חרב פיפיות (כמעט סטטיסטית) ובעיקר הוא אינו פשוט כלל! הקמה של עסק אינה מתחילה ונגמרת בחיפוש עבודה המתאימה לכישורים או במציאתה, ובטח שלא בשמירה על המקום לאורך זמן. הקמת עסק דורשת בראש ובראשונה תכונות אופי מגוונות ומיוחדות. יתרה מכך, במהלך השנים הראשונות להקמת העסק, בעליו אמור להיות בעל "ידע כללי" נרחב בכל תחומי העיסוק הקיימים במבנה הארגוני של עסק ממוצע: ניהול, אינסטנציה מקצועית, שיווק ומכירות, כספים, תפעול וכד'. הבסיס הראשוני של העצמאי נובע מרצון ליזמות, במימושו נזקק העצמאי לאחריות רבה על כל פעולות הליבה של ניהול העסק. במיני מחקר, אשר בוצע לצורך מאמר זה, נמצא כי הדברים המשמעותיים ביותר המונעים מאדם ממוצע להיות עצמאי הם: הפחד מאי וודאות כלכלית, החשש מחוסר יכולת להשיג לקוחות (לשון אחר – כישורי שיווק ומכירה), חשש מקצועי טהור (אין סמכות מקצועית מעליך, שבעת קושי תנחה אותך או תחליט במקומך), חשש מניהול ותפעול העסק (חוסר ידע חשבונאי, כלכלי, משפטי, מסויי וכד'), חשש מהוצאות הקמה גבוהות (ומהחזר השקעה לא וודאי או לאורך שנים ארוכות) ונתון סטטיסטי אחד מדאיג – אחוז חוסר ההצלחה ופשיטות הרגל גבוה מאות מונים מאחוז המצליחים. יחד עם הללו, מנקר הספק של התמודדות עם האחריות הגדולה (בעיקר אם מדובר באדם בעל משפחה), הלחצים הנפשיים ותחושת הלבד. מנגד, עצמאיים אשר הצליחו להוביל מהלך, דיווחו על תחושת מיצוי עצמי, שמחת חיים גבוהה מאשר בתקופת היותם שכירים, פיתוח מגוון יכולות אישיות בתחומים רבים (חשבונאיות, משפטיות, כלכליות, ניהול משא ומתן וכד') וגידול ניכר באמונה בעצמם עקב "הגשמת חלום", ובמילים אחרות – בטחון עצמי. באופן מוזר אך מנותח פסיכולוגית, הביטחון העצמי יחד עם ה"הבנה" ש"אני יכול" הובילו לא אחת לשכלל את העסק, לפתחו, ללקיחת סיכונים מחושבים נוספים ולהצלחות נוספות. במקרים רבים גם לשכר ולתשואות גבוהים הרבה יותר מאשר בתקופת עבודתם כשכירים. מבחינת מיסוי, קיימים מספר יתרונות בטווח הקצר שהולכים ומתמעטים בטווח הארוך. מנגד, קיימת גם דינמיקה של תכנוני מס ככל שהעסק גדל. עם זאת, על כתפי העצמאי מונחות הוצאות לפנסיה, חופשה, הבראה וכד' שאינן משולמות עוד. והנה סיפור קצר במקום סיכום ביניים – אחד מלקוחותינו, החליט לפתוח עסק עצמאי. לאחר בחינה מסודרת של העסק והענף ולאחר מימושה של תכנית עסקית, קבע קו שיווקי בשם האמונה במוצר. במשך חודשים הוא סיפר לכולם שהוא בעל עסק ל..., תוך שהוא התחיל להאמין בעצמו שבאמתחתו אותו העסק. עם חלוף הזמן הוא שם לב, כי הפלא ופלא נוצר באמת כזה עסק.

מספר עקרונות ונקודות למחשבה עצמית

שכיר – גם מי שנמצא במסלול השכיר יכול וצריך להעצים את תחושת הסיפוק. יש לחשוב גם על קידום וגם על התפתחות. גלו מחדש את התפקיד, העלו רעיונות לפיתוח של התפקיד (כך גם תוערכו ע"י המנהל הישיר שלכם). לימדו דברים חדשים. בקשו לצאת לקורסים מקצועיים הנמצאים בתחום אחריותכם. מצאו דרכים לשיפור התפקיד או לשיפור העסק. היו יוזמים!

עצמאי – דאגו לפיתוח עסקי (בחברות גדולות זהו תפקיד חשוב מן המניין). למדו את העסק שלכם, את השוק. הציצו למתחרים. היו שונים, בדלו את עצמכם, ייחדו את עסקכם. גוונו, חפשו דרכים לקידום העסק. היו עם האצבע על הדופק כל הזמן. קחו סיכונים מחושבים. הקשיבו לעובדים שלכם. הרשו לעצמכם לחלום.

 קשה לקבוע מה מניע את האחד לקום וליזום ואת האחר להיות סמוך על שולחנו של מעסיק. אינני רוצה, יכול או צריך לשכנע או להביע עמדה אישית לכאן או לכאן. כמו בכל דבר, ייטב לו כל אדם ידע על קיומן של שתי החלופות, ישב להנאתו על המדוכה ובעיקר יבחן לעומק את מידת התאמתו לכל אחת מהן. ומכאן – נשאר ללמוד להפיק את מירב התועלת מכל מסלול ומסלול. בכל אחד מהם ניתן להתחיל לחלום ואם גם המזל ייאות להתמזל, אולי אף להטביע חותם אישי.

חג עצמאות שמח!