צו הפטר - שחרור החייב מחובותיו 

צו הפטר - שחרור החייב מחובותיו:

חייבים רבים מכירים את המצב המייאש והמתסכל שבו סך חובותיהם לנושיהם השונים הינם כל כך גבוהים שלא משנה מה יעשו או כמה זמן ינתן להם לצורך תשלום חובותיהם, הם לעולם לא יצליחו לפרוע את חובותיהם ולפתוח דף חדש בחיים.

הליך פשיטת הרגל המתנהל בביהמ"ש המשפט המחוזי, הינו ההליך המתאים ביותר לחייבים אשר נקלעו בתום לב לחובות שאינם מסוגלים לפורעם, כאשר הדרך שבה החייבים יכולים לשים את חובותיהם מאחוריהם הינה קבלת צו הפטר מביהמ"ש לפיו הם פטורים מכל חובותיהם.

סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:

(1) חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס; (2) חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור; (3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה."

צו הפטר מיד לאחר הכרזת החייב כפושט רגל:
ביהמ"ש רשאי להכריז על החייב כפושט רגל ובאותו המעמד, ליתן לחייב גם צו הפטר. צו הפטר בנסיבות אלה יתאפשר אם לדעת ביהמ"ש "אין בניהול הליכי פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים". יודגש כי מתן צו הפטר בנסיבות דנן (מיד לאחר ההכרזה על החייב כפושט רגל) מתאפשר ע"י תיקון פקודת פשיטת הרגל משנת תשנ"ו אולם בפועל, מאז תיקונה של הפקודה כאמור, כמעט ולא ניתנו הפטרים בדרך זו.

יצוין כי במקרה ובו ביהמ"ש מכריז על החייב כפושט רגל אך אינו נותן צו הפטר, רשאי החייב, בכל עת, להגיש בקשה להפטר.

מהם שיקולי ביהמ"ש להיעתר לבקשת ההפטר:

בית המשפט בדונו בבקשת החייב להפטר רשאי לשמוע את כונס הנכסים הרשמי, את הנאמן וכל נושה של החייב ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון ויביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל.
התנהגות החייב - על ביהמ"ש (באמצעות עיון בתסקיר שהוגש ע"י כונס הנכסים הרשמי) לבחון את התנהגות החייב, הן לפני פשיטת הרגל והן במהלכה. ביהמ"ש יבחן האם מדובר בחייב שהסתבך בתום לב, האם החייב פעל לטובת נושיו, האם המשיך בעסקיו מבלי לסכן את נושיו.
ביהמ"ש רשאי לשקול התנהגות של החייב שהינה מחוץ להליכי פשיטת הרגל ובלבד שהתנהגות זו קשורה (במישרין ו/או בעקיפין) עם מערכת הנסיבות שהביאה את החייב לפשיטת הרגל.
ביהמ"ש בנותנו את צו ההפטר פוגע למעשה בזכויותיהם של הנושים ולכן בדונו בבקשה לצו הפטר חייב ביהמ"ש לאזן בין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים לבין האינטרס של פושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו.

לפיכך בדונו בבקשה להפטר, יבחן ביהמ"ש גם את הנקודות הבאות:

- שיתוף הפעולה של החייב עם הנאמן/כונס הנכסים הרשמי.
- האם החייב עמד בצו התשלומים החודשי שנקבע לו (צו התשלומים שנקבע ע"י ביהמ"ש המחוזי במסגרת הליך פשיטת הרגל).
- היקף חובותיו של החייב.
- יכולת הפירעון העתידית של החייב.
- עמדתו של הנאמן/כונס הנכסים הרשמי.
- עמדתם של הנושים. - התועלת שיש לנושים בהמשך הליכי פשיטת הרגל.

סייגים לשיקול דעתו של ביהמ"ש:
פקודת פשיטת הרגל מציבה בפני ביהמ"ש סייגים לסמכותו של ביהמ"ש להפטיר חייב בהפטר חלוט וזאת במקרים בהם החייב הורשע בעבירה לפי הפקודה או הנוגעת להליכי פשיטת הרגל של החייב או הוכחה אחת מהעובדות המפורטות להלן:
(1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;
(2) פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו;
(3) פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
(4) פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו;
(5) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו;
(6) פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק;
(7) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה;
(8) תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה; (9) פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס;
(10) פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.

יודגש כי גם אם נתקיימו הסייגים האמורים לעיל, אין בית המשפט חייב לדחות את בקשת החייב להפטר והדבר נתון לשיקול דעתו, אולם אין הוא רשאי ליתן הפטר חלוט, קרי בנסיבות מסוימות יוכל ביהמ"ש להתלות את ההפטר לתקופה קצובה או להתנותו בתנאים סמליים, ובלבד שלא ינתן הפטר חלוט.

לסיכום, מוסד ההפטר הקיים בהליך פשיטת הרגל, הינו פתרון יעיל והגיוני לחייבים שהסתבכו בתום לב בחובות כבדים שאינם מסוגלים לפורעם, אולם חשוב להדגיש כי הליך פשיטת הרגל נושא בחובו הגבלות קשות כגון צו עיכוב יציאת החייב מן הארץ, כאשר ברוב רובם של המקרים, ניתן ההפטר לאחר תקופה ארוכה (של מספר שנים) שבה החייב שיתף פעולה עם הכונס (הגיש דוחות חודשיים לכונס מדי חודש בחודשו, עמד בצו התשלומים החודשי שנקבע ע"י ביהמ"ש והתייצב לחקירות אצל הכונס ו/או הנאמן).

לפיכך על כל חייב לבחון היטב את מצבו האישי ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום פשיטת הרגל, טרם הפנייה להליך פשיטת הרגל.

"אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו´/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד."