מחלות נפוצות בתינוקות ופגים 

פגים ותינוקות אשר נולדו ונזקקו לטיפול מיוחד לאחר לידתם מופנים בד"כ להמשך מעקב וביקורות על מנת לודא שהתפתחותם תקינה, שהם משגשגים ועולים במשקל כמצופה.
פגים ותינוקות "מורכבים" אלו מציגים בעיות ומצבים ייחודיים שדורשים הכרות וידע מעמיקים עם המורכבות שלהם.
מעקב פגים דורש מיקוד במספר בעיות ייחודיות שכוללות:
# תזונתו של התינוק, פורמולות מזון ייחודיות, תוספי מזון ייחודיים לפי הצורך.
# גדילה ועליה במשקל של התינוק.
# מעקב הקפי ראש.
# טונוב השרירים של התינוק.
# מעקב התפתחותו של התינוק - אבני דרך מוטוריים ושכליים.
# מחלות נשימתיות אופייניות, ומניעת החמרתן בעונת החורף.
# מעקב ראיה, ושמיעה.


פליטות חוזרות ומרובות (רפלוקס קיבתי-ושטי או  Gastro-esophageal reflux)

התופעה של פליטות בתינוקות היא שכיחה מאוד. התינוקות פולטים משום שהחלב עולה יחד עם האוויר שהם מוציאים בתום הארוחה. יש הפולטים בגלל שהשריר המשמש כשוער בין הקיבה לושט אינו חזק דיו בחודשי החיים הראשונים ויש הפולטים משום שהינם גרגרניים ויונקים הרבה ומהר ובתום הארוחה פולטים "עודפים".
חזרה של החלב מהקיבה נקראת רפלוקס. רפלוקס קיבתי-ושטי מתאר את הכיוון הלא תקין של הגעת החלב מהקיבה לושט ועד לפה והחוצה.
עיקר ה"קושי" בתופעה זו איננו רפואי, ומסתכם בעיקר בכמויות גדולות של כביסה שיש לטפל בה, אך בעצם במרבית המקרים, התינוקות ממשיכים לעלות היטב במשקל, נותרים רגועים ושמחים, ולא באמת מוטרדים מהפליטות.
 
למרות הנאמר, ישנם מצבים בהם הפליטות דורשות התייחסות רפואית מקצועית:
1. כאשר התינוק אינו עולה במשקל.
2. כאשר התינוק באי שקט ניכר כל הזמן ויותר אפילו בזמנים שאחרי הארוחות.
3. כאשר הפליטות מתרבות בתדירות ובכמויות והופכות להקאות בצורת קשת.
4. כאשר תוכן הפליטה אינו רק חלב מעוכל אלא צבעו ירקרק או ירוק (מכיל מרה).
5. כאשר התינוק משתעל ומשתנק בזמן האכלה.
 
הטיפול יכול להיות בדרכים שונות:
טיפול שמרני – הקטנת נפח הארוחות, האכלה איטית עם הפסקות להוצאת אויר עודף, השכבה מוגבהת בתום הארוחה, הסמכת כלכלה, כלכלה על בסיס תכשיר חלב לתינוקות ייחודי המיועד לתינוקות הסובלים מרפלוקס.
טיפול תרופתי – ע"י תרופות שסותרות את החומצה בקיבה.
טיפול הומאופאתי – תכשיר המקטין את שכיחות וחומרת אירועי הפליטות.
 
 
 
 
חוסר עליה במשקל וחוסר שגשוג

תינוקות בריאים, הניזונים היטב, עולים במשקל ונינוחים. תינוקות אשר אינם עולים במשקל כמצופה מעוררים דאגה לשלומם ויש לברר את הסיבה לכך. הבירור כולל תשאול מקיף של ההורים לגבי מצב התינוק, הזנתו והתנהגותו, בדיקתו הגופנית, בדיקות מעבדה בסיסיות ומורכבות יותר אם עולה הצורך בהם.
מטרת הבירור הינה הגעה לגורם המפריע ונסיון לטפל בו במידת האפשר.
 



מחלות דרכי הנשימה

מחלות דרכי נשימה הן קבוצת מחלות שכיחות מאוד בקרב תינוקות וילדי מעון וגן.
ניתן לחלקן לשתי קבוצות: מחלות של דרכי נשימה עליונות מסוג נזלת ושיעול ללא מעורבות ריאתית, ומחלות דרכי נשימה תחתונות הכוללות קוצר נשימה, צפצופים ודלקות ריאה.
נזלת ושיעול ללא חום יכולים להיות ממושכים מאוד.
בד"כ רופאי הילדים לא ממליצים על התרופות לייבוש הנזלת ודיכוי השיעול משום שפוטנציאל תופעות הלוואי שלהן גדול יותר ומסוכן יותר מאשר התועלת שהן עשויות להביא.
להומאופתיה המודרנית יש מספר תכשירים שיכולים להקל על הסימפטומים של הנזלת המתמשכת והשיעול הכרוני.
צפצופים על פני הריאות דורשים טיפול מיידי, על מנת למנוע החמרה נשימתית והופעת קוצר נשימה ומצוקה נשימתית בילד. הטיפול המוכר והיעיל ע"י אינהלציות או משאפים של ונטולין או טרבולין, עם או בלי בודיקורט לפי הצורך. תרופות אלה פועלות מהר. הינן יעילות ומקלות מאוד על המצוקה הנשימתית של הילד, אינן ממכרות, ואין לחשוש משימוש בהן על פי הוראות הרופא.
על מנת למנוע התקפים חוזרים ונישנים של צפצופים על פני הריאות, יש טיפול מונע גם ע"י תרופות "קונבנציונליות" וגם תכשירים הומאופתיים.
דלקות ריאה דורשות התייחסות מיידית של רופא, ודורשות טיפול אנטיביוטי, על מנת למנוע סבוכים קצרי טווח וסכנות ממשיות מיידיות, וכן למניעה של סיבוכים נשימתיים ארוכי טווח.
 




אי שקט בתינוקות

כאשר ההורים מוטרדים מאי שקט של התינוק, בכי עז שלא ניתן להרגיעו בשום צורה ואינו אופייני לו לחלוטין, הדבר דורש בדיקת רופא בדחיפות.
יש סיבות רבות לאי שקט של תינוק והן משתנות בשכיחותן בתלות בגיל התינוק.
סיבות לאי שקט בתינוקות יכולות להיות: כאבי בטן קוליקים (גזים), רפלוקס קיבתי-ושטי, דלקת אוזנים, דלקת במערכת השתן, חסימת מעיים חלקית או מלאה, כאב עקב בקע כלוא או שבר.



 
מחלת חום בתינוקות

החום כשלעצמו אינו מסוכן ברוב המיקרים. הוא רק סמן למחלה זיהומית בד"כ. הזיהום יכול להיות ממקור ויראלי או חיידקי. בד"כ החום מקדים את הסימנים הנוספים ב-24 שעות לפחות. לפיכך, אם פונים מיד עם עלית החום לבדיקת רופא, רב הסיכויים שלא ימצא דברים חריגים בבדיקה הגופנית ויבקש לחזור לבדיקה למחרת היום או אם תהיינה התפתחויות נוספות.
מתי ניתן להמתין ולא מיד לרוץ לרופא?
1. כאשר למרות החום התינוק מתנהג "כרגיל", פעיל, משחק, מתקשר, מגיב וחיוני.
2. כאשר התינוק "אינו במיטבו", אך בוכה בעוז וניתן להרגיעו.
 
מתי יש לפנות מיידית לעזרה רפואית?
1. כאשר מצבו הכללי של התינוק הולך ומחמיר, ישנוני יותר ויותר, לא מגיב, אפאטי.
2. כאשר התינוק נראה חיוור או אפרפר.
3. כאשר התינוק בוכה חלושות ונאנח.
4. כאשר התינוק בוכה בלי הרף, נמצא באי שקט ניכר, ולא ניתן להרגיעו בשום אופן.
 
 


דלקות אזנים חוזרות

דלקות אזנים חוזרות (דלקת של האוזן התיכונה) שכיחות מאוד בילדים בשנתיים הראשונות לחיים. הסיבה היא חוסר אוורור של האוזן התיכונה כמו עקב נזלת וגודש בדרכי נשימה עליונות ובקיעת שיניים שגורמת להפרשת ריר רב וגודש.
יש שתי גישות המקובלות כיום בקרב רופאי הילדים ורופאי אף אוזן וגרון; האחת, לא לטפל ע"י תרופות אנטיביוטיות כיון שדלקת באוזן התיכונה תחלים ממילא מעצמה, ובהעדר טיפול אנטיביוטי נקטין את הסיכונים להתפתחות זנים עמידים של החיידקים. הגישה השנייה דוגלת במתן טיפול אנטיביוטי אם אכן יש אבחנה של דלקת באוזן התיכונה משום שזה מקצר את משך המחלה, הכאב והסבל (דלקת אזנים אכן כואבת מאוד), ועשוי להפחית את הסבוכים האפשריים.
ניתן למנוע דלקות אזנים חוזרות ע"י טיפול בתכשירים הומאופאתיים או במיקרים קשים ועיקשים ניתן לבצע ניתוח כפתורים שמשפר את אוורור האוזן התיכונה ומפחית על ידי כך את אירועי הדלקת.

הכותבת היא מומחית ברפואת ילדים, תינוקות ופגים

רופאה בכירה במח' פגים במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר

מנהלת מרפאה פרטית מיוחדת המשלבת הומאופתיה מודרנית בתינוקות, פגים, וילדים

אתר אינטרנט- www.refuat-yeladim.com