אחרי חודשים של תכנון, התלבטות וכיתות רגליים הרגע הגדול הגיע- חגיגת בר המצווה
האורחים הגיעו , התפעלו מאולם/גן האירועים, הצלחתם למצוא פשרה בין טעמו של הנער בבגדים לבין החשש מ"מה יגידו הדודות?" מצאתם די. גיי והצלם כבר מצלם את ראשוני האורחים.
עוד רגע יעמוד הילד שרק אתמול ברכתם ב"זה הקטן גדול יהיה" ויאמר "ותודה להורי שהביאוני עד הלום"
אתם בטוחים שאפשר כבר להירגע וליהנות?
כמו בכל שאר מרכיבי החגיגה, הכל תלוי בהכנה מוקדמת.
שלושה מכשולים אורבים לכם ברגע זה של הדרשה.
החדשות הטובות הן שאפשר להימנע מהם.
מהם המכשולים?
• שעמום. כולנו זוכרים לפחות אירוע אחד בחיינו בו היינו "שבויים " בגלל מוסכמות הנימוס.
ומה עושים כשמשעמם? נכון- אוכלים ומדברים.
כן, ברור , אין סיכוי ,שהילד המקסים והחכם שלכם יהיה משעמם, אבל יש סכנה שהדברים שיאמר לא ממש יגיעו לאוזני החוגגים.
איך עוקפים את המכשול הזה? לא קמים והולכים אלא קמי"מ.
ק- קצר. גם אם האורחים שלכם הם האנשים הסבלניים ביותר עלי אדמות- חוסו עליהם. כל המוסיף גורע.
מ- מצחיק. הומור הוא מלח. בלעדיו התבשיל תפל, כמות מוגזמת תהרוס אותו.
תבלו באנקדוטות משעשעות ובקריצה,אך בלי להגזים. את מופע הסטנד אפ תשאירו למסיבה הפרטית שלו עם חבריו.
י- ייחודי. זה כנראה החלק הקשה ביותר בכתיבת הדרשה, אבל ללא ספק הכרחי.
הילד שלכם הוא מיוחד. בזמן כתיבת הדרשה, בין אם אתם כותבים אותה בעצמכם ובין אם אתם פונים לכותב מקצועי, חשוב שתפרקו את הייחודיות הזו למרכיבים.
שאלו את עצמכם או ספרו לכותב המקצועי כל מה שאתם יכולים- מיהו הילד הזה? מה מצחיק אותו? תכונות אופי ועיסוקים בולטים, מקומו במשפחה, ציטוטים אופייניים ועוד. זכרו-אלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
מ-מרגש. בחרו רגע או שניים מיוחדים בחייו או בחיי המשפחה והתייחסו אליהם. אולי הילד נולד כפג קטנטן שנלחם על חייו ותראו אותו היום, אולי הוא זה שתמיד ישים לב אם עבר עליכם יום קשה ויציע עזרה.
חפשו את הרגעים האלו והשתמשו בהם.
טיפ נוסף בנושא- דפדפו באלבומי התמונות, שם בטוח תמצאו רגעים מרגשים ומשעשעים.
• ציניות ועלבונות. זוכרים את ההומור מהסעיף הקודם? אנשים רבים נוטים לבלבל בינו ובין ציניות. זה אף פעם לא מומלץ בוודאי לא ברגעים של חגיגה משפחתית כל כך משמעותית כמו בר מצווה.
אם אתם לא בטוחים שהציטוט יתקבל כבדיחה ולא כעלבון- ותרו עליו.
טיפ- הומור עצמי תמיד עובד. בדיחה על חשבון הדודה? תשאירו לארוחות שבת מצומצמות.
ועוד בעניין עלבונות-כדי לא לפגוע באף אחד החליטו מראש על דרגה מצומצמת של קרבה שאותה מזכירים בשמות ,אם אתם נעזרים בשירותי הכתיבה של כותב מקצועי- העבירו לו רשימה זו.
את כל שאר האורחים הזכירו במשפט כללי כמו- "משפחתי האהובה חבריי ושאר דורשי טובתי" כך גם תתרמו לקיצור הדרשה(עיינו סעיף שעמום) וגם תשמרו על שלום בית .
• התרגשות יתר/מבוכה של חתן בר המצווה. מכשול אחרון ומשמעותי זה אמנם קיבל הנצחות רבות בתכניות פספוסים למיניהן, אבל זה לא באמת מצחיק ולא הייתם רוצים שהחוויה הזו תהיה מנת חלקכם.
מה עושים? מתכוננים.
ראשית, הנער חייב להיות שותף משמעותי לכתיבה. אם הוא מעוניין הציעו לו לכתוב בעצמו ועזרו לו (למשל הציעו לו שיקרא מאמר זה).
אם הוא מעדיף שיכתבו לו, בין אם אתם הכותבים ובין אם גורם מקצועי, חתן בר המצווה חייב להיות שותף פעיל- לספק את האינפורמציה שחשובה לו, וכמובן זכות המילה האחרונה היא שלו. רק מה שקיבל את אישורו ייכתב.
שנית, אחרי שהדרשה כבר כתובה ומקובלת עליו, תנו לו לקרוא אותה לעצמו והציעו לו להתאמן מול קהל מאזינים שמהווה סביבה בטוחה.(משפחה קרובה/חברים טובים).
קיימת גם האפשרות להקליט את הדרשה מראש, הדבר אמנם מייקר מעט את העניין, אבל יש ילדים שעבורם זהו פתרון חיוני.
לסיכום, הדרשה של חתן בר המצווה, היא אמנם סעיף נמוך מאוד בהוצאות האירוע(גם אם משתמשים בשירותי כתיבה בתשלום), אבל כמו לשאר מרכיבי החגיגה, גם אליה יש להיערך מראש כדי להבטיח הצלחה.
והעיקר-נתראה בשמחות.
