נפגעת עקב שימוש במוצר - יש מי שיפצה 

בחברת השפע המודרנית אשר בה אנו חיים כיום אנו עושים שימוש כמעט בכל רגע נתון במוצרים מעשה ידי אדם החל מהמיטה שאנו ישנים עליה בלילה, דרך השעון המעורר אשר מעיר אותנו בבוקר, תכשירי הקוסמטיקה אשר בהם אנו משתמשים, מכשירי חשמל ועוד ועוד.
חלק גדול מהמוצרים טומנים בחובם סכנה אפשרית למשתמש בעקבות פגם בהם ומדי פעם מתפרסמות ידיעות על טלוויזיה שהתפוצצה בפני צופיה, מוצר מזון אשר הכיל מרכיבים מזיקים או צעצוע אשר גרם נזק לתינוק ששיחק בו.

בישראל נחקק בתחילת חוק השמונים חוק צרכני אשר נקרא חוק האחריות למוצרים פגומים אשר מקל בצורה משמעותית על אנשים אשר נפגעו בגופם ממוצרים פגומים את הדרך לקבלת פיצוי על הנזק שנגרם להם.

בהתאם להוראת החוק כל אדם אשר נפגע בגופו עקב מוצר פגום זכאי לקבל פיצוי מאת יצרן או יבואן המוצר וזאת מבלי שהנפגע צריך להוכיח שהיצרן או היבואן אשם בנזק או התרשל. כלומר עצם העובדה כי נגרם נזק מחייבת בפיצוי וזאת להבדיל מהצורך להוכיח את רשלנות המזיק בתביעות נזיקין "רגילות" כמו בשל רשלנות רפואית.

מהו מוצר פגום בהתאם לחוק? מוצר שעלול לגרום נזק גוף בשל ליקוי בו או שלא צורפו למוצר אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מתאימות.

בחוק קיימת אף קביעה שיש להניח שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין.

ניקח לדוגמא צרכנית אשר רוכשת צרכנית צבע לשיער, לשימוש ביתי. הצרכנית קוראת בטרם השימוש את עלון ההוראות המצורפות לצבע השיער ובמהלך השימוש נגרמות לה כוויות בראשה משום שבהוראות לא צוין כי אין להשאיר את הצבע למשך יותר ממספר דקות על ראש המשתמש. לכאורה מדובר במוצר פגום והגברת אשר ניזוקה זכאית לפיצוי מיצרן או יבואן התכשיר.

בחוק קיימות הגנות אשר היצרן או היבואן יכולים לטעון להם על מנת להתגונן בפני תביעה לפי עילות החוק. כך למשל אם היצרן יוכיח שהפגם שגרם לנזק נגרם אחרי שהמוצר יצא משליטתו וזאת באמצעות, בין היתר, הוכחה כי המוצר עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו.
הגנה נוספת אפשרית ליצרן תהיה הטענה כי בעת שהמוצר יצא משליטתו לא יכול היה היצרן לדעת כי המוצר אינו בטוח בשל רמת ההתפתחות הטכנולוגית שהייתה באותה עת.
בפועל בפסיקת בתי המשפט צומצמו עד מאד ההגנות אשר ניתנות ליצרנים על מנת לאפשר לניזוקים ממוצרים פגומים לקבל פיצוי על נזקיהם.
מלשון החוק עולה עוד כי היצרן לא יוכל לגלגל את האחריות לנזק חזרה לניזוק בטענה שהניזוק התרשל בשימוש במוצר באופן אשר גרם לנזק או תרם לו.
כך למשל צרכן אשר רכש מכשיר חשמלי ולא כיבה אותו בתום השימוש (כאשר הוראה בדבר הצורך בכיבוי אינה מופיעה בהוראות ההפעלה של המכשיר) ובשל כך נגרם לו נזק גוף בשל התחשמלות הרי שהצרכן עדיין זכאי לפיצוי בשל הנזק שנגרם לו גם אם הצרכן התרשל בכך שלא כיבה את המכשיר.
בשל ה"הקלות" אשר נתן המחוקק בקבלת פיצוי בגין נזק בתביעה לפי החוק סכומי הפיצוי אשר ניתן לקבל בתביעה לפי חוק זה מוגבלים בתקרה והם קבועים בחוק. כך למשל הוגבל הסכום אשר ניתן לפסוק בגין "כאב וסבל" בשל נזק הגוף ובגין הפסד השתכרות.
תקופת ההתיישנות על תביעות בהתאם לחוק הינה שלוש שנים בלבד ובחלוף שלוש שנים ניתן לתבוע עדיין על הנזק אולם לפי חוקים אחרים עם תקופת התיישנות ארוכה יותר אשר בהם יש להוכיח את רשלנות המזיק.
בשל התנאים הנוחים לקבלת פיצוי לפי החוק כדאי מאד בכל מקרה של נזק גוף לבחון האם מעורב בגרימת הנזק מוצר והאם ניתן לתבוע בעילה על פי חוק האחריות למוצרים פגומים.

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

עו"ד עופר סולר