ארבעת המינים - בחג הסוכות 

בספר ויקרא (כג' מ') כתוב: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים,

ענף עץ עבות וערבי נחל" מוזכרות ארבעה מיני צמחים, חז"ל בתורה שבעל פה, חכמי

ההלכה הם שקבעו כי מדובר, בארבעת המינים הבוטניים המוכרים לנו כיום: אתרוג

תמר, הדס ולולב

במסכת סוכה מובאת מחלוקת בין התנאים ר' ישמעאל ור' עקיבא המה  מספרים

על כל מין ומין מארבעת המינים.

ר' ישמעאל אומר: שלושה הדסים ושתי ערבות. ר' עקיבא אומר הדס אחד וערבה אחת

הרמב"ן מציין כי ההלכה היא לפי ר' עקיבא, כשם שיש צורך באתרוג אחד ובלולב-אחד

אחד כך, הדס אחד וערבה אחת. אך אנו יודעים שההלכה היא לפי ר' ישמעאל, מוסיף

הרמב"ן – בפירושו.... והמדרש הזה על דעת שלושה הדסים ושתי ערבות לולב אחד

ואתרוג אחד – והוא הלכה לדברי  האחרונים והראשונים- כולם. 

מצוות ארבעת המינים היא מצווה נאה והדורה בעבודת ד', מדרש רבה מתאר הסימליות

הנפלאה והמרתקת בארבעת המינים, בעולם ההגות נעשו מינים אלה  לעניין סימלי.

בספרי על פרשת השבוע מתאר הכתוב  במדרש רבה. 

1.    ארבעת המינים מסמלים את הקב"ה שכתוב: 

פרי עץ הדר – הוד והדר לבשת (תהילים קד'/א).

כפות תמרים – צדיק כתמר יפרח (תהילים צב' / יג)

ענף עץ עבות – והוא עומד בין ההדסים  (זכריה א'/ח)

וערבי נחל - סולו לרוכב בערבות 

2.    ארבעת המינים כנגד אישים מאבות האומה: 

פרי עץ הדר – זה אברהם, שהידרו הקב"ה בשיבה טובה.

כפות תמרים – זה יצחק, שהיה כפות ועקוד על גבי המזבח.

ענף עץ עבות – זה יעקב, מה הדס זה  מרובה בעלים כך היה יעקב מבורך

                        בבנים.

וערבי נחל – זה יוסף, מה ערבה זו כמושה, כך יוסף מת לפני אחיו 
 
 
 

3.    ארבעת המינים כנגד נשים

פרי עץ הדר – זו שרה, שהידרה הקב"ה בשיבה טובה.

כפות תמרים – זו רבקה, מה תמרה זו יש בה אוכל וגם קוצים, כך העמידה רבקה צדיק-ורשע יעקב ועשו.

              ).

וענף עץ עבות – זו לאה, מה הדס זה דחוס בעלים, כך היתה לאה דחוס- מבורכת בבנים.  

וערבי נחל – זו רחל, מה ערבה זו כמושה יותר משלושת המינים האחרים, כך רחל מתה

                   לפני אחותה                 . 

4.    ארבעת המינים כנגד הסנהדרין ותלמידי חכמים

פרי עץ הדר – זהו הסנהדרין של ישראל,כבוד לפני הקב"ה בשיבה טובה. שנאמר:                                          

                    "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (ויקרא יט' ל').

וכפות תמרים - אלו תלמידי חכמים.  המחנכים  את עצמם ללמוד תורה

                        אלו מאלו.

וענף עץ עבות – אלו שלוש שורות של תלמידי חכמים שיושבים לפניהם.

וערבי נחל – אלו שני סופרי הדיינים שעומדים לפניהם, אחד מימין ואחד משמאל וכותבים

                    דברי המזכים ודברי המחייבים. 

5.     ארבעת המינים וסמלים לטיבם של ישראל 

פרי עץ הדר -  אלו ישראל, מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח, כך ישראל יש בהם בני

                       אדם שיש בהם תורה ויש שיש בהם מעשים טובים.

כפות תמרים - אלו ישראל, מה תמרה יש בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל, יש בהם

                        בני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים.

 וענף עץ עבות – אלו ישראל, מה הדס זה יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל, יש בהם                   

                        בני אדם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה.

וערבי נחל - אלו ישראל, מה ערבה זו אין בה לא טעם ולא ריח, כך הם ישראל, יש בהם

                     בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. 

מה עושה הקב"ה – קושרם כולם לאגודה אחת והם מכפרים אלו על אלו. 

ספר החינוך מתאר הדמיון שבארבעת המינים. 

האתרוג -   דומה ללב , מקום  הקשור למוח , לאמור לאדם שיעבוד את בוראו בשכלו.

הלולב – דומה לשדרה, שהיא עיקר מבנהו של האדם,  לאמור שיקדיש כל גופו לעבודת

              הבורא.

הדס – דומה לעיניים, לאמור שלא יושפע אחר עיניו ביום שמחתו,              

הערבה – דומה לשפתיים, לרמוז שישים רסן בפיו ויזהר בדבריו אף בעת שמחתו. 

הרמב"ם – מבהיר כי ארבעת המינים הם   פירות שהיו במדבר, אשר גדלו בתנאים אלו –למרות הקשיים

זית ,תאנה ,גפן ורימון ומים אין לשתות וצווה הקב"ה לזיכרון לקחת את

הנאה שבפירות – אתרוג.

הטוב שבעצי בשמים - הדס

היפה שבעלים – לולב.

הטוב שבאלוני סרק – ערבה.

ויש המבהירים את ארבעת המינים לאזורים שונים בארץ הקשורים לנוף שיש בו יוזמה  ועוצמה המשכיל לטפח את  העם ולקירוב לבבות.

אתרוג  -  מוצאו מהשפלה.

לולב -     מוצאו בנגב ובערבה.

ערבה -    מוצאה מסביבת ירושלים.

הדס  -     מוצאו מהרי הגליל.

חג הסוכות מאופיין בשמחה.... "והיית אך שמח" שמחה שמקורה בזיכרון ההיסטוריה של

עמנו. כי בסוכות ישבו אבותינו במדבר. חשוב לדעת את מקורותינו שלנו כעם, להכיר את

יציאת מצרים שהפכה אותנו מעבדים לפני חורין, לזכור את הליכתנו במדבר ארבעים

שנה כדי לבנות עם מבחינה אנושית, ריגשית אך בעיקר שכלית, אינטלקטואלית ואמונית,

לכל עשיה דרוש זמן ותהליך.  אך עלינו כעם לזכור תמיד מניין צמחנו לעם, והכל הכל

מתוך שמחה.

נטילת ארבעת המינים ובניית הסוכות-   יוצרים סיטואציות נפלאות

של זיכרון, המשלבים משמעויות לכל עשיה ומצווה. נטילת ארבעת המינים מדי יום מרבים

השמחה ומבהירים לנו המשמעויות הרבות והמרתקות של ארבעת המינים, הבהרות שונות

ואחרות לכל מין לאתרוג, ללולב להדס ולערבה, למהות וגם למספר של כל מין ומין.

הלמידה וההבנה של משמעויות, אגדות ומדרשים מוסיפים נופך מעולה של חשיבה מתוך

שמחה בחג הסוכות.

מורים והורים צריכים להקנות כל זאת לילדינו כדי שהלמידה תהא מתוך חוויה, חדוה ושמחה. 

חז"ל הבינו על פי הרש"ר הירש את מצוות ארבעת המינים במשמעות כללית ,

ארבעת המינים מייצגים את עולם הצמחים שגדלו  במשך השנה, הם מייצגים את כלל המתנות שהקב"ה מעניק לנו.

יש אדם המשול לערבה, אין לו משלו כלום,לא נוי ולא פרי, אין לו חוזק ולא התנגדות...

ויש אדם המשול להדס-זוהר ביופיו...

ויש הדומה לתמר –העבד בצנעא ללא תהילה, שואף קדימה, עובד קשה, יביא לחמו בעמלו וביצירתו יוסיף תועלת וישע.

ויש הזוכה בעבודתו לשם ולתפארת כמו עץ ההדר.

ארבעת המינים משקפים את הגילויים של השכינה, מתוך חיי האבות והאמהות, רומזים

לרב-גוניות של האוכלוסיה,

פרי עץ הדר רומז –להתגלות ד בהוד ובהדר "הוד והדר לבשת"

התמר- התגלות ד בצדיקים,-"צדיק כתמר יפרח".

ענף עץ עבות- מראה את מציאות ד בכל מקום,

ערבי נחל- מדגישים את השגחת ד במעבר, בישימון במדבר.

הם מסמלים גם את דמות עמנו,

האתרוג- יש בו טעם וריח, כך יש בני אדם שהם בעלי תורה ומעשים טובים, חדורי חכמה ומעשים טובים.

התמרים- שיש בהם טעם ולא ריח, מתארים אנשים חכמים ללא מעשים טובים.

ענף עץ אבות- ההדס מבהיר שיש אנשים שיש בידיהם ריח- מעשים טובים. אך ללא טעס – ללא תורה בקרבם, מעשיהם חדורים בתורה –אך ללא לימוד תורה.

ערבות- אין בהם תורה ולא מעשים טובים, ללא ריח וללא טעם.

הם כולם מייצגים את עם ישראל- ולכן עשו מהם אגודה אחת. כך שכל אחד ישלים את חברו בתחום בו הוא חסר.

חשיבות החברה-האגודה האחת.

כך יזכה כל אחד לאצילות נפש ולשמחה.