אוטונומיה מחשבתית או אחדות במוסד חינוכי 

מספר מורה המחנך כיתה א' כי לדעתו הינו מורה מצוין המקדם ילדי ישראל מעלה מעלה, מפתח את התלמידים, מגביר בהם את הרצון והמוטיבציה ללמידה, הישגיהם נפלאים, הישגים לימודיים, התנהגותיים, חברתיים ערכים ותורניים.

קשריו הדוקים עם ההורים והוא מטפח אותם כדי שיסייעו לו בחינוכם ובעיצוב דמותם של תלמידיו.

אבל... אבל יש בו עצב רב על הקורה בבית הספר בהמשך הדרך, מתברר - שתלמידים שאותרו בכיתתו כמצטיינים, כבעלי מידות נעלות של אינטלקטואליות בצד עשיית מעשי חסד  ונתינה, חכמים- שכלית ונטועים בתכונות ערבות הדדית ועזרה לזולת כבר בכיתה א', לפתע מתברר כי אלה הטובים ביותר- מגיעים לכיתות גבוהות יותר ושם הם "מתגלים" כבעייתיים, כאלימים.

מה קרה? מדוע בעלי הבסיס האיתן והנפלא מתקלקלים? שמא תלמידים אלה "נהרסים" בגלל מדיניות המורים האחרים? הייתכן שהסיבה נעוצה בכך שאין מדיניות בביה"ס מובנים ע"י המנהל?

בשיחתי הארוכה עימו העליתי בפניו כמה אופציות היכולות לגרום לכך. 

* בביה"ס אין כמעט ישיבות מורים.

* אין השתלמויות צוות הוראה.

* המדיניות מתמקדת רק על נוהל סדר וארגון.

* אין תחליכי שינוי.

* המנהל אינו מנהיג המשפיע על איכות העבודה של המורים.

* שיטות העבודה קבועות ואין דינמיות משתנות.

* המשמעות קיימת בעיקר בגין הוראות נוהל.

* אין כמעט עזרה הדדית.

* ללא פיתוח מנהיגות נוער.

* המורה- מורה ולא מנהיג (משפיע).

* הכבוד היחס והאהבה "מושגים" שאינם מוכרים כמעט.

* הכיתה לומדת בכיתה ללא התיחסות לרובד העליון- למצטיינים (30%)

* אין כמעט דרכי הערכה מגוונות, בחינות ותו לא.

* אין תרבות של מחלוקת- מקבלים הוראות.

* אין שקלא וטריא, דיונים ושיחות בין המורים על דרכים, אלטרנטיביים וכלים.

* תרבות של אכפתיות- מה זה?

* ללא עבודת צוות, גם כשיש 2-3 מורים באותה שכבת גיל.

* החינוך החברתי- כחינוך, לא קיים.

* העידוד והשבח מועטים ביחס להערות.

* שאילת שאלות- כמקור בלתי נידלה של חכמה- לא מודגש.

* סוד ההקשבה- מוקד בחשיבה, לא ברור מהו?

* המורה עמל ולא חש בשליחות בעבודתו.

* ללא תגמול הולם למורים מצטיינים.

* המורה לא חש שייכות למקום.

* אף התלמידים לא מרגישים- תחושת שייכות.

* האקלים המוסדי אינו מיטבי.

* אין גיבוי למורה טועה.

* לעיתים היושרה אינה בשיא תפארת העושים במלאכת הקודש.

* ניהול הזמן- ללא אחריות.

* אין תחושת אחריות להישגים המגוונים.

* האופטימיות- מילה לא מוכרת.

* חוסר נוראי של כלים להקניית מיומנות.

* כיצד מקנים הרגלים?

* שיעורי הבית שבלוניים 
 
 
 
 

סיכום ומסקנות

מוסד חינוכי המטפח מנהיגות מנהל , מנהיגות מורים ומנהיגות נוער, בית ספר השם לו למטרה הקניית כל אותם יעדים חינוכיים שהועלו לעיל יהפוך ממוסד לימודי למוסד חינוכי.

בבי"ס כזה בו התשובות תהיינה חיוביות שם לא יתכן שבמוסד חינוכי בו תלמיד מצטיין בכיתה א' הופך לאלים ולדחוי בכיתות גבוהות.תכנית עבודה, חלום, חזון, הצבת יעדים חינוכיים ברורים תוך תכנון תהליכים חינוכיים (שהרי אין קפיצות דרך בחינוך) ובדיקה בדיקה ובדיקה לכל אורך הדרך, היינו מערכת הערכה ובקרה יעילה כדי לבדוק כי מעשה ידינו מוצלחים.

ככל שנעמיק לעסוק בתיאוריה החינוכית, במערך השתלמויות לכל צוות המורים, הרי לא יכולו הבדלים ניכרים בין הכיתות השונות, אף כי השונות בין המורים קיימת גם כן.