הנוסחה המנצחת להצלת כספך במשבר הקרוב 

משברים תמיד עלולים להתרחש בשוק ההון, ומבלי להישמע פסימי או חוזה נבואות שחורות, גם המשבר הבא מתקרב ואולי אנו כבר בעיצומו?! מי שלא יתכונן למשבר הקרוב עלול למצוא עצמו בהיסטריה, מוכר את הונו בבהלה, בורח מהשוק ומפסיד חלק ניכר מהונו. כתוצאה מכך רמת חייו תפגע משמעותית בעשרות השנים הבאות, בעוד שהחכמים שראו את הנולד עמדו והשקיפו מהצד על השקעותיהם המוגנת, יזכו בחלוף המשבר לרווח מתגמל על הכנותיהם המוקדמות.

 דרך המלך לרווחיות בשוק ההון

דרך המלך לרווחיות בשוק ההון גם בעת משברים נקראת בשפה המקצועית, ניהול סיכונים. אל תיתנו להגדרה לבלבל אתכם – כולנו מנהלים סיכונים בכל עת. דוגמא מצוינת לכך היא הנסיעה בכביש. אנו שואלים את עצמנו מספר שאלות באופן אוטומטי כגון: האם הדלק במיכל מספיק בכדי להגיע ליעד? והאם האוויר בצמיגים מספיק? אנו יודעים כי אם נתקע באמצע הדרך נצטרך להזמין גרר, נפסיד את הפגישה אליה נסענו ו"ילך לנו היום". ישנם עוד כללים המנהלים את הסיכונים שלנו בכביש כדוגמת שמירת מרחק, עצירה באור אדום ומאות חוקי תנועה אחרים. מדוע אנו מצווים לשמור על הכללים? כי כל הפרה מסכנת את קיומינו הפיזי כמו גם את קיומם של אחרים.

 בשוק ההון קיימים כללים מקבילים לניהול סיכונים. בין הכללים וההנחיות ניתן למצוא מונחים כגון: אפיון צרכים, רגישות לתנודתיות, טווח השקעה, פיזור השקעה, פיזור מטבעי, גיאוגרפי, פיזור בין מנהלים וכדומה.

במאמר ארצה להרחיב על אחד המרכיבים החשובים בנוסחה להגנה על כספך בעת משבר – פיזור.

הסכנה הגדולה

כלכלת ישראל הנוכחית היא כלכלה בריאה בהשוואה לרוב מדינות העולם ובקביעה זו טמונה הסכנה הגדולה. הבורסה הישראלית משקפת פעילות כלכלית של אוכלוסיה המונה כרבע מאוכלוסיית פריז או לונדון או ניו יורק. כמשקיף מהחלל החיצון האם היית משקיע את כל כספך רק בבורסה של פריז, לונדון או ניו יורק? 7 מליון תושבים מתגוררים בישראל לעומת פי 1000 בעולם (כ- 7 מיליארד) ולכן הרכיב החסר במשוואת ההשקעה של רוב הציבור הוא רכיב הפיזור לחו"ל.

על פי הנחה זו, מומלץ להשקיע חלק מתיק ההשקעות בהשקעות גלובליות במט"ח ועדיף בבנק בחו"ל. אסון הצונאמי ולאחריו האסון הגרעיני ביפן ממחישים טוב מכל את הרעיון המובא במאמר. נניח כי אני יפני המתגורר בטוקיו אשר כל חסכונותיי החופשיים והפנסיונים מושקעים ביניים בבורסה של טוקיו. הסכנה היא שבעת האסון אפגע פעמיים. פעם אחת מהסכנה הכלכלית לקיומי (פיטורין, אבטלה, ירידה ברמת החיים) ובפעם השנייה חסכונותיי ייפגעו מאותן סיבות שייצר המשבר (הבלתי צפוי לחלוטין).

הנוסחה

על פי הנוסחה מומלץ להשקיע כ- 2/3 מהכסף במטבע ובמדינה המהווה את מרכז חייך הכלכליים וכ-1/3 באזורים ובמטבעות שהקשר לכלכלה בה אתה חי הוא הנמוך ביותר.

מי משתמש בנוסחה?

מדינות מערביות מפותחות (שבדיה, אנגליה, הולנד, שוויץ וגרמניה) משקיעות בין 20%-40% מהונם העצמי ברחבי התבל. בישראל ממוצע ההשקעות עומד על 9% בלבד, וזאת למרות העידוד הרב של האוצר לצאת ולהשקיע בעולם הגדול. המשקיעים הגדולים כגון קופות הפנסיה, הגמל וחברות הביטוח מגדילים בעקביות את אחוז השקעותיהם בחו"ל העומד כיום בין 7% ל- 20% תלוי במדיניות החברה המנהלת.

 מדוע כדאי להשקיע בחו"ל?

הסיבות להשקעה בחו"ל מגוונות, בין היתר:

• הבורסה הישראלית קטנה.
• הנזילות בבורסה של ת"א נמוכה משמעותית מחו"ל.
• קיימות אפשרויות השקעה רבות בחברות גלובליות.
• חשיפה למגזרי השקעות שאינם קיימים בארץ.
• ההשקעה במוצרים המדורגים גבוה יותר מהדרוג של מדינת ישראל עצמה.
• פיזור מטבעי וגיאוגרפי על פני העולם.

 השורה התחתונה

הנוסחה לשמירה ערך כספך, במיוחד במצבי משבר, היא ידועה ופשוטה וכוללת מרכיב חשוב של פיזור ההשקעה לחו"ל. משברים תמיד היו ותמיד יהיו, החכמים ינצלו אותם לרווחתם וההמונים ימשיכו לספוג הפסדים. הבחירה של כל אחד ואחת היא לאיזה קבוצה להשתייך...