בעת שבה עדיף למות בבית, במחיצת קרוביך מאשר נטוש ומנוכר בחדר מיון של בית חולים ציבורי בארץ של נתניהו. ראש הממשלה אינו רק חצוף, כפי שכינה אותו מנהל מחלקה* בבית חולים ציבורי, אלא גם מנוול ופושע שידיו כידי ליידי מקבת, מגועלים בדמם של אנשים חפים מכל אשמה וראויים ממנו פי כמה.
העת היא עת קשה, לראשונה מתייצבת ממשלה מנוכרת ורעה אל מול העם שלה, ומונעת מענייה את הזכות לחיות כדי שהחזקים יחיו הרבה יותר טוב על חשבונם ובזכות עמלם, כי עמל כפם מפרנס את בעלי המאה ואת הפוליטיקאים הרבה יותר מאשר אותם ואת משפחותיהם, שחיים חרא.
לא מדובר במחלוקת פוליטית שניתן לפתור בבחירות.
זהו משבר אמון מוחלט ובלתי הפיך שרק בכוח אפשר לפתור אותו.
ובהרבה מאוד כוח.
מי שלא הבין מה רוצים חצי מיליון איש ואישה, זקן וטף ברחובות המדינה, (היה צריך רק לקרוא את השלטים ולשמוע את הזעקה), ועוד כמחצית מן העם הזה, שמסיבותיו ישב ותמך מביתו בערים ובכפרים בכל רחבי הארץ, (וכן, מדובר בחלוקה ברורה לחלוטין, ישראל הישנה, זו שממערב לקו הירוק, לא ארץ ישראל שנמצאת בפלסטינה), יבין זאת, בעת שהמפגינים של הקיץ יצאו לרחובות עוד פעם ויעברו סוג של היפוך ויזכירו את אלה של כיכר תחריר או את החברים של רובוספייר ודנטון.
אז כן, דר' שטיינמיץ היקר, אנרכיה עשית וגם קיבלת.
מי שהפר הבטחות וחוקים שלו עצמו, (כמו חוק חינוך חינם ועוד חוקים שהפכו לבלתי מחייבים בחוק ההסדרים, שתוקפו בזכותך הוכפל בעוד שנה), שיישא בתוצאות, ואלה לעיתים לא ממש סימפטיות.
אז נכון, תמיד אפשר לאכול עוגות, (מרי אנטואנט, S'ils n'ont pas de pain, qu'ils mangent de la" "brioche ), אבל אם זה לא הצליח אצל הצרפתים המעודנים, אין לו סיכויים אצל הישראלים שללא ספק בקטע של עידון לא משהו.
ברגע זה ממש, התחיל פועם נומראטור בליבו של העם הזה, והוא סופר כל חולה שמת בהעדר טיפול בצפת, נהריה, עפולה, חיפה, חדרה, נתניה, תל אביב, אשקלון, באר שבע אילת וגם רחובות וירושלים, וכל אחד מהם, ייזקף לחובתה של ממשלת הצללים וחושך ברשותו של נתניהו.
אתם תתנו את הדין על מותו של כל משה, נכדיו ואפילו אשתו של עתניאל, שתמות בלידה, כי לא יהיה המתמחה התורן שיעשה לה קיסרי בהדסה.
להתראות בגיהינום חברים, כי העם הזה, כמו שהוא הוכיח את גדולתו בתחומים רבים, אין ספק כי גם יכולת ההרס שטבועה בו אינה קוטלת קנים, לגמרי.
* http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4133364,00.html
כותב, מבקר ומייחל.