תביעה נגד עורך דין 

האישה מסרה המחאות לעורך הדין. כאשר ראתה את טיוטת התצהיר שהכין, החליטה לוותר על שירותיו וביקשה שישיב לה את כספה.

עורך הדין הסכים להחזיר מחצית מהסכום שקיבל. האישה סברה שמגיע לה כל הסכום בצרוף פיצוי על עגמת נפש.

לטענתה, עורך הדין התנהל בניגוד להבטחותיו, לא עמד בלוח הזמנים, העבודה שנעשה הייתה חלקית, לא מספקת ומאכזבת.

בנוסף, עורך הדין הגיע לפגישות לא מסודר, לא מרוכז עם החומר, מבולבל בפרטים.

האישה נאלצה לחפש עורך דין אחר, דבר אשר גרם לה נזק, שיהוי בהגשת החומר.

לדבריה, לא קיבלה שום תמורה בגין התשלום אשר שילמה. במבחן התוצאה, למרות טענותיו של עורך הדין על ישיבות ארוכות לתוך הלילה

 ושעות נוספות, הרי שבסופו של דבר התצהיר, עליו הייתה אמורה להיות מובנית העתירה שלה, לא היה מוכן כראוי - לא בזמן ולא מבחינת

 עריכה והכנת החומר. התצהיר, אשר הוגש לה להגהה, לפני הגשה לבית המשפט, היה ערוך באופן חלקי ביותר, והיו חסרים בו עמודים

חשובים ומהותיים מתצהירה. "יש לו לתצהיר התחלה אך אמצע אין והכול היה המצאה של עורך הדין." הדבר הכי חמור בעיניה היה

כשראתה שהשמיט מהחומר הכתוב שלושה עמודים שלמים, חשובים ומהותיים. בשיחותיה עימו ענה לה תשובות מגומגמות ונתן הרגשה

 שאינו שולט בחומר.

תמצית טענות עורך הדין:

השקיע בין 80 ל- 100 שעות בתיק. 8 ימים ברוטו. 5 ימים נטו.

הניחה לפניו חוברות שלמות של מסמכים וכתבי בי דין, שהשקיע ימים ולילות לקרוא ולעיין בהם. במהלך העיון האישה נהגה להתקשר

אליו מספר רב של פעמים ביום ולהתייעץ לגבי מדיניות ההליכים אותם ינקטו. עורך הדין טען כי קיימו מספר רב של פגישות ואף ישב עימה

שעות רבות להכנת תצהיר שהוא ליבת ההליך שחפץ להגיש עבורה. "רק הרגשתה בדבר חוסר הביטחון שלה במידת הצלחתי - גרמה

 להפסקה חד צדדית ולקטיעת הגשת החומר, אשר היה כמעט "בשל" להגשה." עורך הדין הספיק להעביר בקשה לעיכוב הליכים.

אין בסיס לדרישה כי ישיב את שכר הטרחה ששולם. הציע לאישה סכום של פשרה :להחזיר לה  1,000 ש"ח, לפנים משורת הדין,

ונדחה על הסף. שני הצדדים כיבדו את פסק הבורר, אותו הגשתי לבית המשפט.