כל מה שרציתם לדעת על קרנות הגידור 

קרנות גידור מנסות לייצר תשואה באמצעות זיהוי כשלי שוק ארביטראז' כגון: הפרשי מחירים במחירי נכסים פיננסים בין בורסות שונות, הפרשים בשערי מטבע וכד'.

 בעולם קיימות אלפי קרנות גידור. ניתן להשקיע בקרן גידור באמצעות בתי השקעות או מוסדות פיננסים בלבד. אין אפשרות לרכוש תעודות השתתפות או להשקיע ישירות בקרנות הגידור ולכן יש לפנות למנהל הקרן ולהעביר את ההשקעה (הכסף) בהתאם להוראותיו. קיימות גם קרנות גידור שמחזיקות קרנות גידור הנקראות - Fund of Funds.

 ההבדלים בין קרן גידור לקרן נאמנות

קרן נאמנות רגילה "קלסית" משקיעה במניות ו/או באגרות חוב ומצפה לתשואה מעבר לתשואת מדדי השוק כתוצאה מבחירה נכונה ומוצלחת של ניירות הערך. מטרת מנהל ההשקעות, אם כן, מתרכזת ברכישת ני"ע שיניבו את התשואה הטובה עבור משקיעי הקרן. קרן גידור, לעומת זאת, פועלת בצורה שונה. מנהלי הקרן פועלים בכל הגזרות ובכל האסטרטגיות הקיימות בשוק במטרה למקסם את התשואה עבור המשקיעים בכל מצב בשוק ? גם בעת ירידות וגם בעת עליות. קרן הגידור אם כן, לעומת קרן הנאמנות, יכולה להרוויח גם כאשר יש ירידות בשוק.

 מנהלי קרנות גידור רבים משקיעים את הונם הפרטי בקרן וגובים עמלות תפעול ובנוסף עמלת הצלחה. כך למשל, אם הקרן מרוויחה, המנהל מקבל כ- 20% בונוס מרווחי ההצלחה.
המשקיעים הבולטים בקרנות גידור הם המשקיעים המוסדיים לדוגמא: קרנות פנסיה, אוניברסיטאות, חברות ביטוח ובנקים להשקעות. משקיעים אלו נתפסים כמשקיעים מתוחכמים (sophisticated) להבדיל מהמשקיע הפרטי הממוצע.

הסיבות לשלב קרנות גידול בתיק ההשקעות

 הסיבה המרכזית לשילוב קרן גידור בתיק נובעת מהרצון לייצר איזון בתוך התיק. כחלק מניהול הסיכונים בתוך התיק אנו מחפשים מוצרי השקעה אשר אינם נמצאים במתאם (קורולציה) עם השווקים המסורתיים של האג"חים והמניות וכך מגבירים את הפיזור בתיק ומקטינים את הסיכון הכולל.

 סוגי אסטרטגיות מובילות בקרנות גידור

 קרנות גידור מפעילות מגוון אסטרטגיות רחב אשר משתנות ומתפתחות לאורך שנים אך באופן כללי הן מפעילות 4 אסטרטגיות מרכזיות.

 א. אסטרטגיית long / short

האסטרטגיה הידועה ביותר בה משתמשים מנהלי קרנות הגידור נקראת long / short. על פי אסטרטגיה זו, מנהל הקרן מוכר בחסר (Short) מניה אחת ומולה רוכש מניה אחרת בסכום דומה. הרעיון מבוסס על מציאת שתי חברות הפועלות באותו ענף ושמצבן הפיננסי הוא בעל מאפיינים דומים, כך שהאסטרטגיה מנטרלת סיכוני שוק או ענף בסיסיים. במקרים רבים מקובל להשוות בין חברת אם לחברת בת שמהווה חלק גדול מהשווי של האם או בין חברות מתחרות.

 כיצד עובדת השיטה?

מנהל הקרן מניח כי נייר ערך מסוים עתיד לרדת או מנסה לבטח חלק מהשקעותיו בזמן הקרוב בגלל חשש לירידות בשוק ולכן הוא שואל X יחידות ממנו ומוכר מייד לפי שווי השוק בזמן ההשאלה. התמורה בגין המכירה מופקדת בפיקדון (הנושא תשואה) ובהתקרב מועד ההחזרה רוכש מנהל הקרן את היחידות בחזרה, הפעם במחיר נמוך יותר ממחיר הרכישה, ומחזירם למשאיל בצירוף עמלת השאלה. פעולה זו מניבה רווחיות למנהל הקרן הן בתשואה שהרוויח מהפיקדון והן מההפרש בין מחיר המכירה של הנייר לפני ההשאלה ולאחר הירידה.

ב. ניצול הזדמנויות / אירועי שוק

מנהלי השקעות מעורבים וחשופים לקשת רחבה של אירועים משמעותיים בחברות שונות, כדוגמת מיזוגים בין חברות, פרוק, בניה וארגון מחדש של חברות, מצוקת תזרים מזומנים, הצעות רכש מגופים חיצוניים לחברה, החלפת חוב או מניות, הנפקות אג"ח או מניות ושאר סוגים של התאמות ושינויי הון בחברה. מנהלים הפועלים באסטרטגיה זו מנצלים את השפעת האירועים בחברה על שווקי ניירות הערך כדי להפיק רווחים לקרן.

 ג. אסטרטגיית מאקרו

אסטרטגיה זו מנצלת תנועות של משתנים כלכליים גלובליים כגון: שינוי שערי ריבית, מדיניות כלכלית, אשראי, סחורות ומטבעות. המנהלים משתמשים בניתוחים סטטיסטים שונים כגון ניתוח מגמות, ניתוח של שווקים מהמיקרו למאקרו ולהפך ושיטות שונות של אסטרטגית לונג-שורט. באסטרטגיה זו ההשוואה לצורך לונג/שורט היא גלובלית, למשל ההנחה כי הצונאמי שהתרחש ביפן יגרור עלייה בצריכת המלט בעקבות ההרס ולכן "יהמרו" מנהלי הקרן על תעשיית המלט.

 ד. אסטרטגיית ערך יחסי

אסטרטגיה זו מבוססת על מציאת אי התאמות בערך היחסי בין קבוצות של ניירות ערך תוך שימוש בכלי ניתוח בסיסיים, ניתוח כמותי ושיטות סטטיסטיות מתקדמות אותם מיישמים על מניות ואג"חים. בעזרת הטכניקות השונות נמדדים יחסים בהווה בין ניירות ערך לצורך איתור ניירות ללא סיכון חריג תוך ניצול הפרשי המחירים בין אותן ניירות ערך . המונח המקובל לאסטרטגיה זו הינו ארביטראז' או "תמחור לקוי".

הביקורת על קרנות גידור

כידוע, אין דבש בלי עוקץ. קרנות הגידור סופגות ביקורות מכיוונים שונים. הביקורת העיקרית מתייחסת לאפליה בין הצלחה להפסד. כלומר, מנהלי הקרנות מרוויחים אחוזים ניכרים בעת הצלחה אך לא מחויבים לשלם מכיסם בעת הפסדים.
בנוסף, המנהל יכול לסגור את הקרן בזמן הפסדים ולשלם למשקיע את יתרת הקרן. בכך המשקיע לא יהנה מהעליות בשווקים המתקיימות לאחר המשברים.

 בחלק מקרנות הגידור נהוג קנס משיכת כספים מהקרן (בדומה לחלק מקרנות הנאמנות הסגורות בהן לעיתים קיים קנס יציאה). הקנס מדורג לפי מספר שנות האחזקה בקרן או קנס קבוע ללא קשר לתקופת ההשקעה בקרן. מטרת הקנס למנוע ממשקיעים לטווח קצר להשקיע בקרן. קנס המשיכה מושקע חזרה בקרן ובכך מיטיב עם המשקיע לטווח ארוך. על כל אלו מתווספת גם בעיית הנזילות היחסית של הקרן. נזילות משיכת ההשקעה מהקרן אינה מיידית ולעיתים צריך המשקיע להמתין לתחנת יציאה רבעונית או חצי שנתית.

 בעיה נפוצה נוספת מתייחסת לנושא הרגולציה. קרנות גידור נעדרות שקיפות ונחשבות כ"קופסא שחורה". זאת מכיוון שללקוח אין יכולת לדעת במה מושקעים הכספים בכל רגע נתון. לעיתים גישה זו מגנה על ה- intellectual property ועל ההזדמנויות בשוק אך מצד שני עלולה לחשוף את המשקיע לנוכלים. מסיבה זו חשוב להשקיע בקרנות המנוהלות ע"י גופים גדולים, בעלי היסטוריה ארוכת שנים של אמינות. מומלץ לבחור במנהל קרן אשר עובד במסגרת חברה ציבורית אשר מחויבת ליצירת תשקיף.

השורה התחתונה

 הצורך במוצר השקעתי אשר אינו מתואם עם השווקים המסורתיים הינו צורך אמיתי וחשוב להקטנת הסיכון הכולל בתיק. בשנים האחרונות חלה שחיקה במעמדן של קרנות הגידור עקב התוצאות המאכזבות בהשוואה לשווקים. התוצאות המאכזבות קשורות ביחס ישיר לכמות קרנות הגידור שנפתחו בשנים האחרונות ולאו דווקא לביצועיהן. ישנן קרנות גידור שביצועיהן הניבו תשואה עודפת על השוק. הבעיה העיקרית בבחירת קרן גידור אינה בהכרח תשואתה אלא ביכולתה לשמור על התיק ולהתנהג בשונה ממצב השוק. מסיבות אלו חשוב להתייעץ עם איש מקצוע מומחה כגון מתכנן פיננסי עצמאי.