עוד לא קרה שקניתי משהו בעבר שהיה מוצלח כפי שדמיינתי אותו , זו בעיה טיפוסית במיוחד לישראלי המצוי , חווית הקניה שלנו מתחילה אי שם באיזו גחמה או דחף בלתי נשלט ונגמרת לרוב במפח נפש או בסוג של שכנוע עצמי שעשינו עסקה טובה.
הישראלי הממוצע קונה דברים שהאמריקאי לא היה מעיז לקנות , קחו לדוגמא בית, למה אנחנו קונים ביית , למה אנחנו לא שוכרים כמו שעושים מרבית האמריקאים - הרי ברור לנו שאנחנו הולכים לעבוד כל החיים בכדי לממן את השטות הזאת שעשינו , יתרה מכך אנחנו אף פעם לא מרוצים ממה שקנינו , תמיד אנחנו מתפשרים ומשכנעים את עצמנו שזו רק תחנה ראשונה ועוד שנתיים נקנה יותר גדול או פחות עגול או לפחות בצבע סגול.
מה היה קורה אם לא היינו צריכים להתפשר? מה היה קורה אם היינו יכולים לקנות בדיוק את מה שרצינו, האם אז היה משתלם לקנות - האם הינו מרגישים טוב עם עצמנו? אני מניח שכן...
הסיבה שהאמריקאי לא קונה בית היא פשוטה מאוד , למה להתפשר על משהו שלא באמת רצית ותצטרך להתחייב ולהיתקע איתו שנים אם אפשר פשוט לשכור לכמה זמן שבא לך - זה יותר זול, אתה לא מרגיש פראייר ובכלל לא התפשרת (אם כבר אז המוכר התפשר על המחיר).
היום מתחילים להבין גם בישראל שאם אתה רוצה לקנות משהו שיתאים לך אתה צריך לחפש טוב טוב או לשלם הרבה כסף ואני אומר לא ... אפשר גם אחרת, למה שהמוכרים לא יציעו לי מה שאני רוצה?
למה אני צריך לרדוף אחריהם? אם רק הייתי יכול לזרוק לחלל האוויר את התיאור של מה שאני רוצה לקנות ועדר של מוכרים היה שועט לעברי הייתי מרגיש הרבה יותר טוב , אני כותב את השורות האלו כי נדמה לי שמצאתי מקום שכזה , אידיליה , אתר האינטרנט קונים ברשת הוא בעצם האתר הראשון שיצר בנק של קונים שפרסמו את הרכישות האופטימאליות שלהם , כל מה שנשאר לעשות הוא לחכות שיכנס המוכר שיוצלב עם דרישת הקונה.
איך זה עובד? בכניסה לאתר יש שער קונים ושער מוכרים , לכל אחד יש מסד נתונים דיי מפורט שהוא צריך למלא , בסיום המילוי עושה המערכת הצלבה ומגישה למוכר את רשימת הקונים הפוטנציאלים ועכשיו, מוכר יהיה מוכר וקונה יהיה קונה , המוכר מזמין את הקונה לחדר העסקאות באתר , ללא טלפונים מיותרים סוגרים עסקה.
למה זה טוב בעצם? כי המוכר לא יכול לראות מה רוצים הקונים (המערכת עושה הצלבה) ובכך אינו יכול לעגל פינות ולהתאים עצמו למודעת הקונה , המערכת עושה אופטימיזציה של הרצונות ומביאה לשני הצדדים תוצאות אופטימאליות.
מערכת נוקשה? מה פתאום , היא מאפשרת חריגה במספר שדות בהם המוכר והקונה יגדירו שהם מוכנים להתפשר , מחיר, גודל ועוד.
מה עוד אפשר למצוא בלוח? אז ככה , למעט הנדל"ן , רכב וכל הדברים הנדושים , ניתן להכניס ללוח קורות חיים שיוצפנו ויקוטלגו לפי סיווג , חברות כ"א שיבחרו לקנות חבילת קו"ח לא יזרקו כ"כ מהר קורות חיים שעלו להן כסף.
וכמה עולה לנו השירות הזה? הוא לא עולה ... הוא חינם.
אז איפה הלוח הזה נמצא? נו באמת, ממש מתחת לאף.
זהו שחר של מסחר חדש.
הישראלי הממוצע קונה דברים שהאמריקאי לא היה מעיז לקנות , קחו לדוגמא בית, למה אנחנו קונים ביית , למה אנחנו לא שוכרים כמו שעושים מרבית האמריקאים - הרי ברור לנו שאנחנו הולכים לעבוד כל החיים בכדי לממן את השטות הזאת שעשינו , יתרה מכך אנחנו אף פעם לא מרוצים ממה שקנינו , תמיד אנחנו מתפשרים ומשכנעים את עצמנו שזו רק תחנה ראשונה ועוד שנתיים נקנה יותר גדול או פחות עגול או לפחות בצבע סגול.
מה היה קורה אם לא היינו צריכים להתפשר? מה היה קורה אם היינו יכולים לקנות בדיוק את מה שרצינו, האם אז היה משתלם לקנות - האם הינו מרגישים טוב עם עצמנו? אני מניח שכן...
הסיבה שהאמריקאי לא קונה בית היא פשוטה מאוד , למה להתפשר על משהו שלא באמת רצית ותצטרך להתחייב ולהיתקע איתו שנים אם אפשר פשוט לשכור לכמה זמן שבא לך - זה יותר זול, אתה לא מרגיש פראייר ובכלל לא התפשרת (אם כבר אז המוכר התפשר על המחיר).
היום מתחילים להבין גם בישראל שאם אתה רוצה לקנות משהו שיתאים לך אתה צריך לחפש טוב טוב או לשלם הרבה כסף ואני אומר לא ... אפשר גם אחרת, למה שהמוכרים לא יציעו לי מה שאני רוצה?
למה אני צריך לרדוף אחריהם? אם רק הייתי יכול לזרוק לחלל האוויר את התיאור של מה שאני רוצה לקנות ועדר של מוכרים היה שועט לעברי הייתי מרגיש הרבה יותר טוב , אני כותב את השורות האלו כי נדמה לי שמצאתי מקום שכזה , אידיליה , אתר האינטרנט קונים ברשת הוא בעצם האתר הראשון שיצר בנק של קונים שפרסמו את הרכישות האופטימאליות שלהם , כל מה שנשאר לעשות הוא לחכות שיכנס המוכר שיוצלב עם דרישת הקונה.
איך זה עובד? בכניסה לאתר יש שער קונים ושער מוכרים , לכל אחד יש מסד נתונים דיי מפורט שהוא צריך למלא , בסיום המילוי עושה המערכת הצלבה ומגישה למוכר את רשימת הקונים הפוטנציאלים ועכשיו, מוכר יהיה מוכר וקונה יהיה קונה , המוכר מזמין את הקונה לחדר העסקאות באתר , ללא טלפונים מיותרים סוגרים עסקה.
למה זה טוב בעצם? כי המוכר לא יכול לראות מה רוצים הקונים (המערכת עושה הצלבה) ובכך אינו יכול לעגל פינות ולהתאים עצמו למודעת הקונה , המערכת עושה אופטימיזציה של הרצונות ומביאה לשני הצדדים תוצאות אופטימאליות.
מערכת נוקשה? מה פתאום , היא מאפשרת חריגה במספר שדות בהם המוכר והקונה יגדירו שהם מוכנים להתפשר , מחיר, גודל ועוד.
מה עוד אפשר למצוא בלוח? אז ככה , למעט הנדל"ן , רכב וכל הדברים הנדושים , ניתן להכניס ללוח קורות חיים שיוצפנו ויקוטלגו לפי סיווג , חברות כ"א שיבחרו לקנות חבילת קו"ח לא יזרקו כ"כ מהר קורות חיים שעלו להן כסף.
וכמה עולה לנו השירות הזה? הוא לא עולה ... הוא חינם.
אז איפה הלוח הזה נמצא? נו באמת, ממש מתחת לאף.
זהו שחר של מסחר חדש.