14 אוקטובר 2011
מבחן שליט
אין כל ספק כי גם המערערים על תנאי עסקת שיחרורו של החייל החטוף גלעד שליט כמו גם אלו המחייבים כי יש "לעשות הכל" על מנת לחלצו מן השבי, כל עם ישראל, שמחים בחזרתו הקרובה של גלעד שליט למשפחתו ולעמו.
אכן נסיבות שחרורו של החייל החטוף הינן שנויות במחלוקת עמוקה בציבור. מסממני הטרגדיה הם כי כל צד לוויכוח צודק בטיעוניו מנקודת השקפתו ולכן נוצר הקופליקט הטראומטי הבילתי פתיר.
אלו הדורשים שחרור שליט לאלתר יהיה המחיר אשר יהיה צודקים בגישתם כי "ישראל ערבים זה לזה" ובפרט כי ממשלת ישראל וצה"ל ערבים ככל יכולתם להשבת שבויינו הביתה. גם הזמן הרב שעבר על שליט בשביו מעצים את טיעון השחרור לאלתר. אנשים התומכים בשחרור שליט בכל מחיר אלו ברגיל אותם אשר הממלכתיות מהם והלאה, לטעמם, הפרט הוא נזר הבריאה וזכויותיו עולות על זכויות הציבור (הכולל את צבר אותם הפרטים). לטעמם, לא חייל הוא שנחטף ומחזק בשבי אלא "ילדנו" וילד כידוע אינו נימצא תחת מטלותיו וסכנותיו של חייל. למען טיעונם הם מגיסים את ההגיון הפשוט הגורס כי שחרור החייל הוא בידנו כאן ועכשיו ואילו מעשי רצח בידי משוחררי העסקה הינם אך ספקולציה עתידית.
חשוב לציין כי פעולות הפעילים הסובבים את משפחת שליט להשבת גלעד ודרישותיהם הפומביות לתנאי עיסקה "בכל מחיר" ובלבד שישוחרר, הם שעודדו החמאס להחזיק את גלעד שליט בשביו למשך חמש שנים בתקווה, שיש לה על מה לסמוך, כי יקצרו יתרונות נוספים מהבקיעים אשר השמאל הרדיקלי חרץ במרקם החברתי שלנו בנושא זה כמו גם בשלל נושאים קיומים נוספים. נאמר את אשר גרסנו בטורים אלו כבר לפני כשלש שנים, תמיכת משפחת שליט במתווה "כל מחיר" (עקב תמיכתם בפעילי "כל מחיר") אפשר וגרמה, שלא לרצונם כמובן - אך בתמימותם - להארכת שביו של בנם. חבל כי הללו לא ראו את דבשתם והפנו אצבע מאשימה למקומות שאינם נאותים. וה-ראיה, לא המחאות, העצרות, הצעדות, המאהלים וההפגנות גרמו כעת לשחרורו של גלעד שליט אלא נזילות המצב הגיאו-פוליטי האזורי ("האביב הערבי" וההתקוממות הסורית), הוא שאיפשר בסופו של יום את התגמשות החמאס וישראל בעקבותיו.
החולקים בנינו על תנאי השיחרור גם הם כמובן צודקים בטיעוניהם מאותה הסיבה עצמה, כי "עם ישראל ערבים זה לזה" והפעם עבור הנרצחים העתידים כתוצאת העסקה. לטעמם התשלום הנידרש עבור השיחרור אינו מדתי ויביא צרות צרורות עתידיות, טקטיות, פוליטיות ואסטרטגיות על ראשינו. הניסיון מהעבר הקרוב מוכיח (ראה מרצחי-משוחררי עסקת טננבאום), כי להלכה ולוואי שלא, יירצחו ישראלים רבים בידי משוחררי עסקת שליט. מדוע זה גורלו של חייל יחיד נחשב יותר ממאות נירצחים אזרחים תמורתו? מדוע זה דמם של אותם פרטים סמוק פחות מדם החייל החטוף? הללו טוענים ובצדק, הכיצד נעמוד לנוכח בני משפחות הנירצחים העתידים, הכיצד ננחמם, הכיצד נפצם (נפשית וחומרית), מי יקח את האחריות על כתפיו בעבור אותם קברים רעננים שייחפרו בטרם עיתם באדמת ארץ ישראל.
באשר שני המחנות לכאורה צודקים, הרי ברי הוא כי מיבחנה של עסקת שליט אינו ולא יהיה בשחרורו של החייל החטוף. "מבחן שליט" יחל לאמיתו רק משיחזור גלעד שליט בשלום הביתה ומרצחי החמאס המשוחררים ישולחו לחופשי. אפשר שהתוצאות המדממות העתידיות של שיבת גלעד הביתה תפלג קשה את העם ועלינו להיות מוכנים לעמוד בפרץ מבעוד מועד. אך אפשר כי מעז יצא מתוק, אפשר כי דווקא תוצאותיה הרצחניות האפשריות של עיסקת שליט תלכד את העם, תעצים הערבות ההדדית בתוכנו ותוציא אך הטוב שבנו.
"מבחן שליט" הוא מבחנו של עם ישראל. על סמך ניסיון העבר, עלינו לצפות כי התוצאות המרות העולות מתחזיות רואי השחורות בנוגע לשחרור ייתאמתו (והנסיון מורה כי תמיד רואי השחורות-אלו מנתחי המצב לאשורו- הם הצודקים ולא אלו האופטימיסטים ללא תקנה, מודרכי גחמות פוליטיות מעוורות הגיון).
האם אותה תקשורת המפרגנת כעת לבנימין נתניהו וממשלתו בעבור ההחלטה האמיצה (ללא מרכאות) ישנו באחת טעמם עם הצטבר מספר הקברים הרעננים כתוצאה מפעולות הרצח של המשוחררים ויחלו לתקוף את הממשלה ובפרט את נתניהו בראשה בנוסח העקרב שאינו שולט בייצרו ב"משל הצב והעקרב", הללו תמיד יזו ארסם, באשר שרלטנות, חצי אמת, שקרים בוטים ונוכלות לשמה, המטובלת בשנאה יוקדת לנתניהו, היו מנת חלקם מאז ומעולם.
נסיון העבר מוכיח כי אכן כך יקרה. התשבחות הזורמות כעת מצד התקשורת לעבר נתניהו זמנן קצוב. התקשורת תהפוך עורה באחת, "תשכח" את מצהלות החוגגים שטופי המוח המובלים לכך בידי אותה תקשורת, לשחרור שליט "בכל מחיר" ותנצל שוב את ההזדמנות להיפרע משנוא נפשה, ראש הממשלה. יתרה מזו, יכולים אנו לצפות לגבבי שקרים בתקשורת המחצרצים "אמרנו והזהרנו אותכם מפני העיסקה ותנאיה" בעוד שכאמור התקשורת היא הדוחפת הראשית לשחרור גלעד שליט בכל מחיר. נאמר זאת שוב, בכל מחיר, יהיה זה אשר יהיה.
ומה באשר לציבור גדול בנינו הפעיל ודוחף לשחרור שליט יהיו התנאים לעסקה אשר יהיו, היכן מונחת אחריותו של ציבור זה? האם יכול אי מי לחזות כי תקום תנועת תמיכה עממית בבני משפחות נירצחי עסקת שליט? האם גם אז יעופפו בחלל האוויר סיסמאות ריקות בנוסח "ערבות הדדית" ו"עם ישראל ערבים זה לזה"?
הרשו לנו לנחש, בני משפחות הנירצחים יוותרו לגורלם המר, עם ישראל הצוהל את שחרור גלעד שליט כיום ברחובות ישכח לפתע את מחויבותו הציבורית לערבות ההדדית וכולם יפנו לעיסוקי יומם משל ולא ארע דבר.
אנו מאושרים עם סיכויי חזרתו של גלעד שליט הביתה, אך איננו מאושרים (בלשון המעטה) עם שחרורם של מחבלים-מרצחים הצפויים לפצוח שוב במלאכת החבלה, אך זו הינה החלטת ממשלה דמוקרטית ניבחרת ועלינו לקבלה גם אם חלקנו אינו שלם עמה.
האם הציבור הרוקד ברחובות היום יעלה תמיכה נפשית ותרומות בנות מאות מליוני שקלים אשר יידרשו למען היתומים והאלמנות שיוותרו לפתע ללא משענת ומפרנס עקב עיסקת שליט? האם יכולים אנו להניח ידנו על לוח ליבנו ולאמר כי כך יקרה? האם משפחת שליט עצמה תקים קרנות לעתיד ילדי הנירצחים, היא הרי כה עמלה לקדם את שיחרור אלף המרצחים תמורת בנה. האם כל הכספים האדירים, המליונים הרבים מספור שנאספו מטעם שרלטנים, מושחתים ודורשי טובת עצמם בתואנת המסע היחצני לשיחרור שליט יופנו עתה בידי משפחתו למען הקמת קרן משפחות ויתומי נירצחי עסקת שליט אשר יצוצו בנינו עם החל מסעי הרצח הצפויים בידי המשוחררים? האם נחזה בתנועת התנדבות למען הניפגעים ומשפחותיהם?
אנו מפקפקים כאמור כי כך יקרה. כפי שארע בעסקאות קודמות, הציבור המחייב שחרור מחבלים מרצחים ברש את אחריותו לשאירי הנירצחים בעסקות עבר ופנה לעיסוקי יומו כאילו ולא ארע דבר.
הטעם לפגם הנובע מעיסקת שליט מגיע משחיקה מתמשכת בתחושת האחריות הלאומית של ציבורים מסוימים בנינו. אנו המוכנים תדיר לעלות על הבריקדות כל זמן שהאחריות אינה מוטלת על כתפינו (ראה מוחי האוהלים אשר דרישותיהם המוניטריות נושקות לשמים, אך החורבן הוודאי שיגיע עקב מילוי מאוויהם-הרוחפים אינו מענינם ואחריותם), אנו נעלמים ראשונים כעכברים בחוריהם כאשר נידרשים אנו לתוצאות מעשינו.
אין בידנו שליטה על שיארע בקרב אויבינו (למעט חיסול ללא רחם של האסירים המשוחררים במדה ופנו שוב למלאכת הרצח), שהרי הפור נפל והללו הפכו בכח החלטת ממשלה דמוקרטית למשוחררי עיסקת שליט, אך בידנו הוא הכיצד נפעל בעבור הניפגעים העתידים בצידנו.
אפשר ונפתיע עצמנו לטובה, אפשר ובהחל גל הרציחות הצפוי עקב עסקת שליט תקום תנועת תמיכה עממית בקורבנות וביתומיהם. אשרי המאמין, אנו איננו מאמינים בכך. ומכאן, מה כל זאת אומר עלינו כציבור וכעם.
אך רק אולי, אפשר ונתאכזב לטובה ואכן הציבור יגלה ניצוצות ערבות הדדית התואמת את דאבת משפחות הנרצחים העתידים, הרי שאז עומד לפנינו הסיכוי האדיר להעצים את אחדות העם, ללכד את השורות ולהוכיח לעצמנו כי דם הקורבנות העתידים לא נישפך לשוא, כי עם ישראל ערבים זה לזה.
ובאשר לכנסת והממשלה. יש להמתין לחזרתו של גלעד שליט הביתה ולכנס ללא דיחוי את האנשים המתאימים לקביעת קריטריונים עתידים לשחרור שבויים ולעגנם בחוק מדינה. אין דחוף מנושא זה. החמאס ראה כי טוב-שליט ויעשה כעת מאמצים עילאיים לחטוף חיילים נוספים על מנת לשחרר את אלו אשר נותרו בכלא כניראה תחת הבטחה חמאסית כי ממילא ישוחררו בקרוב עת יחטפו החיילים הישראלים הבאים.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
