עסקת גלעד שליט: לא הכל כל כך פשוט - יורי גנקין
בשורה התחתונה הדברים ברורים – בשבוע הקרוב צפוי לחזור גלעד שליט לביתו במצפה הילה אחרי יותר מ-5 שנים בשבי. במקביל, תשחרר ישראל 450 אסירים שאותם בחר החמאס ובשלב השני של העסקה תשחרר ישראל 577 אסירים לבחירתה. אבל מכאן ואילך נגמרים הדברים הברורים והחד-משמעיים ומתחיל המסע למחוזות אחרים – מחוזות שבהן המילה השולטת היא אמביוולנטיות.
מצד אחד ברור לכל כי מקומו של גלעד שליט הוא בבית, לצד אמו, אביו, אחיו, אחותו וסבו, חבריו ומכריו. מצד שני עושה רושם שבגל האופוריה ששטף את המדינה אמש כאשר הגיעו הדיווחים הראשונים על העסקה זכתה שאלת המחיר למקום משני בלבד. הגדילה לעשות יושבת ראש מפלגת העבודה הטריה, שלי יחימוביץ, אשר טענה בראיון לערוץ 2 כי שאלת המחיר כלל איננה רלוונטית. אם כך חושבת יושבת ראש המפלגה שמתיימרת לזכות בבחירות הבאות – כולי תקווה כי המסע שלה יסתיים באפס מנדטים.
שאלת המחיר היא יותר מרלוונטית משום שאם היא לא הייתה רלוונטית הרי שהעסקה הייתה נחתמת כבר אחרי מספר חודשים. בסופו של יום, רבי-מרצחים כמו עבדאללה ברגותי, אחמד סעדאת ועבאס סייד יישארו בכלא וזהו הישג לא מבוטל ישראל. כמובן שמצד שני שחרור רוצחיהם של נחשון וקסמן, אילן סעדון ואבי סספורטס הוא בבחינת מחיר כבד וכלל לא דבר של מה בכך כפי שנרמז מדבריהם של רבים.
עסקת שליט התאפשרה בזכות ההתגמשות בשני הצדדים: ההיחלשות במעמדו של חמאס שבימים כתיקונם לא היה סוגר עסקה בלי ברגותי באה על רקע החשש מאיבוד התמיכה מהוענק לארגון ממשטרו של אסד. בצד שלנו – חיים כהן ותמיר פרדו – ראש השב"כ והמוסד בהתאמה הציגו עמדה המנוגדת בתכלית מזו שהציגו קודמיהם בתפקיד – דגן ודיסקין שהתנגדו. התרומה של בני גנץ למהלך הייתה "שולית" שכן גם גנץ וגם אשכנזי תמכו בביצוע עסקה במתכונת דומה. ראש השב"כ טען כי מדובר על סיכון סביר – את זה רק ימים יגידו.
מבחינה פוליטית צפוי נתניהו לרשום הישג משמעותי שיש בכוחו להעניק לו שקט עד סוף הקדנציה הנוכחית (גם אם המחאה החברתית תמשיך להדהד באוזנו) – לגבי הקדנציה הבאה עוד מוקדם לקבוע אך אין ספק כי מדובר בקלף פוליטי חזק מאין כמוהו. בהצבעה שנערכה אמש 26 שרים תמכו בהצעתו של נתניהו. השרים ליברמן, לנדאו ויעלון התנגדו – אסור לאף אחד מאזרחי ישראל לשפוט אותם על כך שכן מדובר בנושא טעון ולא פשוט בו כל אחד זכאי לדעתו. ואם לומר את האמת – אני לא בטוח שאם הייתי שר בממשלה – הייתי מצביע בעד.
עסקת שליט, כמו כל עסקת שבויים לפניה קובעת הלכה למעשה רף חדש בכל הנוגע להתמודדות עם חטיפות חיילים. דו"ח ועדת שמגר שקבעה כי בחטיפה הבאה (הלוואי וזו לא תגיע כלל) הכלל יהיה ברור – אחד תמורת אחד לא שווה את הנייר עליו היא נכתבה. לא בגלל שהמסקנה הסופית היא לא נכונה אלא משום שבפועל היא לא תיושם – בדיוק בגלל עסקת ג'יבריל, עסקת טננבאום, עסקת גולדווסר ורגב – ועסקת שליט. החמאס וארגוני הטרור האחרים ימשיכו לנסות ולחטוף חיילים – גברים ונשים כאחד. בהקשר זה ראוי לצין כי החשש הגדול של מערכת הבטחון נעוץ בחטיפה של חיילת – על כל המשתמע מכך.
בדיעבד חמש השנים האחרונות במדינת ישראל הציגו לראווה כמה תופעות מרתקות שנגעו במישרין לגלעד שליט: המעורבות האזרחית לשחרורו הייתה מחווה יוצאת דופן שגם אם לא תמיד הסכמנו אתה (לפחות אני) הרי שמדובר על תופעה שיש לברך עליה. במקביל, התנהל כאן דיון ציבורי ראוי שאפשר לכל אחד להביע את דעתו בצורה כזו או אחרת. מהבחינה הזו יוצאת ישראל מהפרשה כולה חזקה יותר. מכל הבחינות האחרות – ובכלל זה הבטחונית והצבאית – יצאה ישראל עם ידה על התחתונה.
לפוסטים נוספים היכנסו לבלוג שלי – ריאל פוליטיק: הבלוג של יורי גנקין
מתמחה במתן ייעוץ בתחום המיתוג האישי והעסקי. מנהל בלוג פוליטי בכתובת: http://www.yurigankin.com בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותקשורת ותואר שני בדיפלומטיה מאוניברסיטת תל אביב.. לשעבר עוזר ליועצה הפוליטי הבכיר של שרת החוץ ציפי לבני, עוזר אישי למנהל האגף לקשרי חוץ באוניברסיטת תל אביב ומנהל תוכן בחברת TOP-G העוסקת בייצוג בכירים.
