גלעד שליט מול מחיר השפיות
כבר יומיים שהמדינה רוחשת, גלעד שליט חוזר והפעם זה אמיתי, אין אחד במדינה שלא ישמח לראות אותו יורד מהמטוס או מהרכב ולא ימחה דמעה אחת של אושר.
שעות אחרי, התמונות יתחלפו בשחרור מאסיבי של גדולי המחבלים שקמו אי פעם בעולם הזה(לא רק בארץ), ידם מגואלות בדם של גברים נשים וילדים, הם מחקו אלפי משפחות וגרמו לאלפי משפחות לחיות בצער מתמיד על אבדן יקירם.
אז מה הדרך הנכונה או יותר נכון השפויה?
התשובה היא כמובן בלתי אפשרית ובלתי מוסרית, זה בדיוק כמו לשאול משפחה שכולה המתנגדת לעסקה מה הם היו עושים אם בנם היה שבוי? או כמו לשאול בעוד זמן מה שאחד מהמשוחררים יבצע פיגוע בו יהרגו אזרחים האם המחיר היה שווה?
אין כאן נכון או לא נכון, אין כאן עובדות ואין מוסריות.
אמרו לנו שהמודיעין הישראלי לא ידע מעולם היכן הוחזק גלעד שליט- לא ייתכן!!!! המודיעין ידע לפחות כמה פעמים היכן הוא מוחזק ועדיין המידע לא הבשיל לידי מבצע לשחרורו או גרוע מכך!!!
השבוע הייתי בלוויה של ילדה קטנה ושם הבנתי מחדש את המושג "פרופורציה", שם חוויתי מהי אהבת אם לילד ושברון לב מאבדן כזה.
אז היכן השפיות? היא נמצאת בוודאות, הוודאות היחידה שיש בידינו היום היא שגלעד שליט חי ונמצא במרחק של סך הכל עשרות קילומטרים מאיתנו, ואם קיים הסיכוי היחיד להחזירו יש לעשות כן, לא נוכל לחזור שוב על מעשה רון ארד או מדחאת יוסוף, זוהי חובתנו כעם לא להותיר אותו מאחור ולחכות שמחבל שקרובו נהרג ע"י צה"ל יוציא את זעמו על גלעד בשבי.
מחר המראות יהיו שמחים ויהיה יום חג בישראל, בואו נשמח על מחר על היותנו מוסריים יותר מאחרים. בעוד זמן לא רב סביר להניח שאחד המשוחררים יבצע פיגוע בו יהרגו אזרחים ואז נבכה.
אך אנחנו חיים בעולם לא שפוי, באזור לא שפוי, מי שחטף את גלעד לא שפוי, הנהגה ששפיותה מוטלת בספק ודרך קבלת ההחלטות מוטלות בצל גדול.
למשפחתו של גלעד שליט אפשר לומר לבטח- אתם החזרתם אותו בעצמכם, לא ההנהגה ולא העולם ולא "טוב לב" של אחמד ג'עאברי".
ולהנהגה אני אומר היום- טעיתם,לא עשיתם מספיק כפי שאמר ראש הממשלה מול כל האומה, למלחמה בטרור יש שיטה והיא נקראת "מאזן אימה", אם היינו שומרים על המאזן מיום החטיפה יכול להיות שהיינו רואים פחות תמונות של שחרור מחבלים כה איומים.
ישראל צריכה היום להכריז על חזרה לשפיות, מחיר חייל חטוף יהיה מצוד "מטורף" אחר כל מנהיג או פעיל זוטר של אותו ארגון ואותו ריבון על השטח בו הוא נחטף, רק כך ייאבד הארגון את החשק והתמריץ להחזיק בחייל ישראלי כשהוא יודע "שבעל הבית השתגע" כך היה בעבר הרחוק, כל המבצעים האמיצים של כוחות הביטחון בעבר נבעו מתחושת שליחות בלתי מתפשרת והבנה שמאזן ההרתעה הוא היחיד שמחזיק את המדינה שלנו בחיים.
המון אנשים לא מבינים, ישראל היא כאב ראש עבור העולם ואין לנו אלא את הערבות ההדדית בתוכנו והיא זו ששמרה עלינו עד כה, ולאחרונה יש הרגשה שהערבות ההדדית הפכה להיות אויבות הדדית אשר מחלחלת לכל תחום בחברה שלנו וגרוע מזה אל תוך הצבא.
אבל לפחות בהחזרתו של גלעד יש מעט חזרה למושג של ערבות הדדית.
ולשרים שהתנגדו לעסקה- ההסטוריה תשפוט והמבט שלכם בעיניו של גלעד.
אז מה שפוי? להחזיר את גלעד וממחר לשנות את התפיסה המזגזגת שנוצרת מהמציאות בשטח ולהכתיב את המציאות בעצמנו.
חזרתו של גלעד היא חג לכולנו ואחד מהמראות השמחים שתדע המדינה, אנו חלק מהסטוריה בהתהוות, חלק אחד שמח וחלק אחד מסוכן.
אבי
