מחקר ישראלי מצא: שיער יכול לשמש כמאבחן של רמות מתח, צריכת סמים ואפילו את הסיכון שלך ללקות בהתקפת לב.
שיער אומר המון על האדם. צבע השיער, אורכו, התספורת והסטייל יכולים לספק רמזים על האופן בו אדם רואה את עצמו, ואת האופן בו הוא מקווה שאחרים יראו אותו. תסרוקת, למשל, מושפעת מאד ממצב הביטחון העצמי של אדם. ישנם אנשים שלעולם לא יעיזו לאסוף מעלה את שערם, בעוד אחרים חרדים מהאפשרות לפזר אותו בפומבי. באנגלית, יש ביטוי מיוחד המקשר בן תחושת קלילות ושחרור במצב הרוח, לבין תסרוקת. מי שראה את הסרט "שנה מעוברת" שמע את הפריק הממוסטל אומר לבחורה העצבנית, בה הוא התאהב: "You never let your hair down", והוא התכוון לומר בכך "את לא מרשה לעצמך להשתחרר".
אבל זה לא כל מה ששיער יכול לספר לנו. בסוף השנה שעברה (אוקטובר 2010) מצא החוקר הישראלי-קנדי ד"ר גדעון קורן, ששיער יכול לספר גם על אורח חייו של האדם.
עמית מחקר של ד"ר קורן הראה כבר לפני עשור שניתן למצוא את רמת המתח של אדם בשיערו, כיוון שהורמון הלחץ- קורטיזול, שמיוצר על ידי בלוטת האדרנל, הסתבר להימצא גם בשיער. ככל שעברה על אדם תקופה מתוחה יותר, ככה ימצאו לו בשיערו רמות גבוהות יותר של קורטיזול.
ד"ר קורן לקח את הממצא הזה והמשיך אותו לכיוון מרתק. ראשית, הוא אמר לעצמו, שאם קורטיזול= מתח, והוא נמצא בשיער, ואם אנחנו יודעים מהו הקצב הממוצע של גדילת השיער, הרי שניתן ללכת אחורה בהיסטורית השערה ולראות בדיוק מה עבר על האדם מבחינת המתחים שלוו אותו לאחרונה.
שיער גדל בממוצע 1.01 סנטימטר בחודש. השיער עצמו הוא אמנם תאים מתים, אבל בסיס השערה חי, והוא נמצא בקשר ישיר עם זרימת הדם. כשרמות המתח עולות, עולה רמת הקורטיזול בדם, וכך קורטיזול מסתנן גם לבסיס השערה, המאריך את השערה וגורם לה לגדול. כך למעשה נכנס קורטיזול לשיער ושם הוא נשמר. בחודש הבא, כשהשערה תתארך, הקורטיזול ש"נתקע" בה מהפעם הקודמת יזוז קדימה, ומקטע שיער חדש יצוץ. אם המתח ממשיך- גם במקטע השערה החדש (שהכי קרוב לקרקפת) יהיה קורטיזול.
אם נמשיך את ההיגיון הזה- אוי ואבוי אם ימצאו לכם קורטיזול בקצה השיער שלכם- איפה שהקצוות המפוצלים והשרופים. כי אז זה אומר שאתם כל כך במתח- שהקורטיזול נמצא שם כבר עידן ועידנים והצליח להגיע עד סוף השערה. זה הסימן שלכם ללכת מיד לתחנת ההתרגעות הקרובה לביתכם ולהפחית מתחים. זהו אות האזהרה שלכם שאם לא תעשו משהו בנידון, אתם מעלים את הסיכון שלכם ללקות בהתקף לב, שהוא תוצאה ישירה של מתח מצטבר, בין השאר.
מסתבר שמד הקורטיזול בשיער הוא המדד הכי מדויק שיש היום לרמות קורטיזול בעקבות מתח. עד כה ממדו את רמתו בדם או בשתן, אך זה נתן תמונה על המתח שלווה את האדם רק מספר שעות או ימים לפני הבדיקה. השיער, לעומת זאת, משמר תיעוד מדויק של הקורטיזול שהיה בגוף במשך שישה חודשים ויותר, ואף נותן מידע האם רמות המתח הוגברו לאחרונה או התמעטו.
כל זה כמובן בהתחשב באורך השיער שלכם. בעלי הקרחות או השיער המגולח לא יספקו לרופאים מספיק מידע, כיוון שסנטימטר אחד של שיער נותן מידע רק חודש אחד אחורה. בגילוח שערכם מחקתם את כל היסטוריית תיעוד רמות המתח שלכם. ואם התקרחתם מנשירת שיער- הרי שלא צריך רופא שיבדוק את שיערכם כדי לומר את זה- הייתם במתח רציני, ואף אכלתם לא לעניין, כי אין משהו שגורם יותר נשירה ממתח ותזונה לקויה.
ד"ר קורן בחן את הרעיון הזה בבית החולים מאיר בכפר סבא, במהלך שנת 2008 ו 2009. הוא לקח דגימות שיער מ 120 גברים בעלי היסטוריה של התקפי לב או כאבים בחזה, או זיהומים. במחקרו הנוכחי נבדקו רק גברים כיוון שגברים מועדים הרבה יותר מנשים ללקות בהתקפי לב כתוצאה ממתח. קורן מקווה לחקור בעתיד גם נשים.
דגימות השיער נלקחו מהשיער הקרוב ביותר לקרקפת, והיו באורך 3.4 סנטימטר. כך הכין קורן דוח סטרס של כל נבדק במהלך שלושת החודשים שקדמו לניסוי.
קורן צדק. בשיערם של הנבדקים שסבלו מהתקפי לב, נמצאו רמות גבוהות יותר של קורטיזול, לעומת אנשים שלא סבלו מהתקפי לב או תסמונות קשורות מתח (כאבים בחזה...). מתוך כל הנבדקים- אלו שסבלו מרמות קורטיזול נמוכות ביחס לאחרים- רק שליש מתוכם לקה בהתקפי לב. אך אלו שהראו את הרמות הגבוהות ביותר של קורטיזול בשיער-יותר מ 2/3 מתוכם סבלו מהתקף לב!
זה לא הדבר היחיד שקורן מצא בשיער של אנשים. ב 1988 הוא פרסם את מאמרו הראשון בנושא שהראה שאצל נשים בהריון שצרכו קוקאין, נמצא הסם בשיער של התינוקות שלהם לאחר הלידה. לאחר מכן הם הראו שכמעט כל סם או תרופה שנלקחת בהריון, מוצאת את דרכה לשיערו של התינוק. כיום משתמשים בבתי חולים בטכניקה הפשוטה הזו של בדיקות שיער על מנת לדעת, למשל, למה נחשף תינוק במהלך ההריון.
בואו נסכם- מתח הורג! אבל הוא מזהיר אותנו הרבה קודם באמצעות כל מיני רמזים גופניים ונפשיים. הקשיבו לרמזים הללו, ואם אתם מגלים שאתם מתוחים, עשו את הדרוש לדעתכם כדי להפחית את הסטרס: מצאו שיטות הרפיה, לכו לצוף בבריכת ציפה, שנו את אורח החיים הלחוץ שלכם או צאו לחופש מפעם לפעם.
אל תתנו למתח את השליטה על הבריאות שלכם!
רחלי לנגפורד, חוקרת מוח, עוסקת בבקרת סטרס והפחתת מתחים דרך הבנת שפת המוח והגוף. היא מנהלת שותפה במרכז "גלים - מקום להירגע", המציע טכנולוגיות התרגעות ייחודיות בארץ המשלבות מדע ומודעות, ביניהם בריכת ציפה (Isolation tank) וסנסוריום- עיסוי צלילים ותדרים
.