ברוח המודרניזציה, האופציה המסורתית של עיגון מערכת היחסים בנישואים, מקבלת פנים חדשות. "מתיחת הפנים" שעבר המוסד של דיני משפחה בכלל ומוסד הנישואין בפרט, מאפשרת לזוגות רבים לבחור באלטרנטיבה לטקס המקובל ולבסס מחוייבותם כ-"ידועים בציבור". ידועים בציבור אמנם צוברים זכויות יחדיו בדומה לזוגות שנשאו כדת וכדין אך להבדיל מזוגות אלו, לאורך כל הדרך רובץ על כתפם נטל ההוכחה. עליהם להוכיח קיומם של שני יסודות השזורים זה בזה, הלא הם חיי משפחה וניהול משק בית משותף (אם כי, ישנם גם פסקי דין אשר במסגרתם קבע בית המשפט כי הצדדים הינם ידועים בציבור , גם כשלא הוכח אחד מיסודות אלו).
מעמד משפטי
הגדרתם של ידועים בציבור על פי הפסיקה לא תמיד אחידה, אך נהוג לאמץ את ההגדרה המובאת בחוק הירושה, "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף". על ידועים בציבור להוכיח כי הם מקיימים חיי משפחה, חיים אינטימיים המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות. בנוסף, עליהם להוכיח ניהול משק בית משותף שלא מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים (אם כי, ישנם פסקי דין אשר גם ללא ניהול משק בית משותף, הוכרו הצדדים כידועים בציבור וחלו עליהם דיני משפחה).
זכויות בעת פירוק הקשר
הנוהג בתהליך גירושין מסורתי (הכוונה לאקט הגירושין), שונה בתכלית מתהליך פירוק הקשר בין זוגות הידועים בציבור שכן מלכתחילה לא הוגדרו כנשואים. אך יחד עם זאת מוכרת היום בפסיקה זכותן של נשים ידועות בציבור לקבל מזונות מבני הזוג וכן גם זכותן ליהנות מדמי הסתגלות לאחר פירוד. מדובר בחידוש, שכן עד עתה היתה אשה יכולה לדרוש מזונות מבן זוגה רק בתנאי שנערך ביניהם הסכם המבטיח את מזונותיה או אם התקיים ביניהם הסכם מכללא המלמד על התחייבות בן הזוג לזון אותה.
בעת פרידה, חל ההסדר הרכושי לפי "חזקת השיתוף". על פי חזקה זו מתבצעת חלוקה שוויונית של נכסי בני הזוג שנצברו על ידם במהלך חייהם המשותפים.
