ספר חדש: צופן הישראליות
נמרוד נוי
22/10/2011
לפני כחודשים יצא לאור ספר חשוב ומרתק העוסק בפיענוח צופן הישראליות. מחבר הספר גד יאיר הוא פרופסור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. הספר מדלג מעל שיח הסתרים האקדמי ומציג באופן שוטף וקולח ובשפה פופולרית מאוד 'עשרת דיברות' של דפוסי התנהגות ישראלית אופייניים. לתפיסתו של המחבר לכל עם יש את הסיפור שלו המכתיב לו את קודי התרבות האופייניים לו. דפוסים אלה הם עמוקים ושורשיים ולרוב גם בלתי מודעים. זוהי 'שריטה' המוגדרת על ידו כתגובה פוסט טראומטית שקשה עד מאוד לחמוק ממנה. מטרת המחבר היא לחשוף אותנו לדפוסים אלה מתוך הבנה שהמודעות להם יכולה לסייע לנו להתמודד עם דרישות המציאות המחייבות גם התנהגויות אחרות ודפוסי תקיפה והתמודדות חיוניים להבטחת חוסנה ובטחונה של המדינה והחברה הישראלית. "אם נבין שאנחנו מופעלים בקודים תרבותיים, אולי נוכל לשנות את מה שלא מוצא חן בעינינו. אולי נוכל לנתק חוט או שניים ולהיות טובים יותר, לפחות פה ושם".
לצרפתים יש את הסיפור הגדול של המהפכה הצרפתית המכיל בתוכה את רעיונות הנאורות והערכים האנושיים האוניברסליים. ומאז הם פועלים כדי להנחיל ערכים ויסודות אלה ליתר עמי העולם. לגרמנים יש את הסיפור שלהם, שאת תוצאותיו הקשות מכל חווינו אנו העם היהודי בשואה. זה מתחיל באתוסים הגרמניים הקדומים, עובר דרך לותר, שילר וגיתה ומסתיים בשתי מלחמות עולם, בשואה ובהרג המוני של עשרות מיליוני אנשים. לאמריקאים יש את האתוס הלאומי שלהם של ארץ הגירה רחבת ידיים שיש בה מקום לכולם, וכל אחד אם רק יעמול קשה יוכל להצליח. ויש את החוקה האמריקאית ואת ערכי הדמוקרטיה כיסודות מאחדים ומלכדים. ולעם ישראל יש את הסיפור הגדול שלו, המתחיל בפרשת לך לך, עובר דרך ברית בין הבתרים, הסיפורים הקדומים שלנו, תקופת העבדות במצרים וסיפור היציאה ממנה, מעמד הר סיני, כיבוש הארץ, העמלקים למיניהם, חורבן הבית הראשון והשני, הגלות, גירוש ספרד ופרעות למיניהן, ולבסוף הציונות והקמת המדינה על המלחמות והאיומים הנשקפים לנו מן העולם הערבי והאסלמי, המתמשכים עד לרגע זה. ויש את החילוניים והדתיים למיניהם ומזרחיים ואשכנזים וכל מה שאנו מכירים ויודעים. "אלה כמו אלה לכודים במשנת האבות המייסדים שלהם ובטראומות המכוננות את זהות הקולקטיב שלהם".
"גם אנחנו נצורים; גם אנחנו שבויים בסיפור הישראלי שלנו. א-מה-מה? המלכודת שאנחנו נתונים בה מכוננת בנו את היכולת לזהות מלכודות ובעיקר מלכודות שהם, הגויים, טומנים לנו. שהרי מבחינתנו – מצדה לא תיפול שנית, בית המקדש לא ייחרב והגלות כבר איננה אופציה אחרי הרצל. לעולם לא עוד. חקוק לנו מדריך הישרדות שלם בתוך ראשנו..."
את דפוסי ההתנהגות הישראלית הפוסט טראומתית ארגן המחבר וסידר בצורת עשר דיברות ואלו הן:
1) שקשק מפחד – החרדה הקיומית של הישראלים
2) די לכיפוף – על עמידה גאה וחוצפה דווקאית
3) קום והשתלט בארץ – תחושת הזכות והבעלות
4) תיתנו, תקבלו – התרומה והחוזה המותנה עם המדינה
5) לא תצא פראייר – אימת הטרטור וההשפלה
6) אני מדבר, משמע אני קיים – על קרב המילה ומלחמת הדעה
7) יאללה, חפיף, תאלתר – יצירתיות וחוסר רצינות
8) שלא יחליטו עליך – אנטי-הייררכיה ושוויון
9) העסק שלך הוא העסק שלנו – על קולקטיביזם וחטטנות
10) עשה אינטימיות אבל לא אהבה – כה קרובים, כה רחוקים
הספר מסתיים בסיכום בו מציגה המחבר - לאחר שהשתחרר לחלוטין ממוסרות הכתיבה האקדמית וכבליה ונתן דרור לשטף הכתיבה שלו - באופן יוצא דופן את עיקרי משנתו. וככך אני כמעט וממליץ לפתוח בו. כנספח לספר, מתמודד המחבר עם תופעת המחאה החברתית ומצביע על סדרה של מוטיבים התנהגותיים החופפים את לוח עשרת הדיברות שלעיל.
בספר שכתבתי על המערכת הפוליטית ושמו "לקראת פרדיגמה חדשה" ואשר יצא לאור בפסח האחרון וניתן לקוראו באתר nimrodnoy.wordpress.com, אני כורך את חולשת המערכת הפוליטית עם חולשת החברה הישראלית, ומצביע על כך שגורמים בעלי אופי תרבותי-חברתי-התנהלותי משפיעים עלינו יותר מאשר גורמים הסדריים-מבניים-חוקתיים. ככך אני מביע את הסתייגותי מהיוזמות אותן מובילות האליטות השולטות במדינה לשינוי שיטת הבחירות והממשל בישראל, כפתרון להשגת יציבות שלטונית ולהבטחת טיב פעולתו של הממשל. הספר של פרופסור גד יאיר "צופן הישראליות" מחזק את תפיסתי זו, ומה שאני חשתי באופן אינטואיטיבי יותר הציג בפנינו המחבר באופן מקצועי ומרתק עד מאוד. ספר חובה לכל המתעניינים בדברים ולמנהיגנו כולם.
