מספר כללים מחייבים למניעת מצבי חטיפות 

מאת:גרשון אקשטיין

מאחר שסביר להניח שמאמצי הטיפות של חיילים ימשכו ביתר שאת ,בפרט ברוח הגבית שניתנה להם בעסקת גלעד שליט,והם גם הבטיחו זאת, יש היום צורך יותר מתמיד ולהיערך לכך.  
על הממשלה להכין ולאשר קוד לאומי וכללים מחייבים למצבי חטיפות חיילים ואזרחים שעיקריהם צריכים להיות מושתתים על ההנחות הבאות: 
 
א. ככלל, לא ישוחררו מחבלים חיים תמורת גופות חיילים, אחרת יש סכנה שחיי החטופים יהי הפקר.  
ב. תג המחיר יהיה אחד או שניים מהאסירים שבידינו בלבד תמורת חייל שלנו, אפשרי לפי בחירתם, ולא יותר מכך. 
ג. לא יחל כל משא-ומתן לפני שהצלב האדום או גוף מוסמך אחר יבקר אצל החטוף ומעביר מידע אמין על שלומו ובריאותו.  
ד. מחבלים עם דם על הידיים המהווים סיכון ביטחוני עם יציאתם לחופשי, לא ישוחררו.  
ה. יימחק מהלקסיקון הלאומי הביטוי "ישוחרר בכל מחיר" כדי לא לשעבד את האינטרסים האסטרטגיים והלאומיים של מדינת ישראל.  
ו. למרות אופנת זכות הציבור לדעת, יחוקק חוק או תתוקן תקנה אשר במסגרתה ייאסר על התקשורת לעסוק בסוגיית חילופי השבויים, בפרט בעת המשא-ומתן, ותישמר דממה בנושא עד לסיום העסקה,כדי לא לתת רוח גבית לטרור, הכול כדי להשיג תוצאות מרביות.  
ז. יחול איסור על מקבלי ההחלטות - מראש הממשלה, שרים והעוסקים ישירות במשא-ומתן - להיפגש עם משפחות החטופים ונציגיהן עד גמר הפרשה, כדי לא לאפשר כל לחץ בהחלטה, אלא רק על-ידי גורם שאינו שותף ישיר למשא-ומתן שהממשלה תקבע את זהותו ורק הוא זה שיהיה בקשר עם המשפחות.  
ח. היה ותגיע שעת ההצבעה בממשלה אם לאשר או לא את העסקה, טוב שההצבעה של השרים תהיה חשאית כדי שיצביעו לפי מיטב מצפונם ולא יושפעו מלחצים.  
ט. משפחות החטופים לא צריכות להיות צד במשא-ומתן וגם לא לערב את התקשורת, לא לכתת רגליהן אצל מקבלי ההחלטות ולשכנע אותם לאשר את העסקה. צריך שיהיה קוד מובן המאפשר ניתוק המשפחות ממקבלי ההחלטות. למרות ההבנה למצבן, יש לקבוע כללים לקשר איתן., לא צריך לברוח מהן אבל גם לא צריך ליצור תקשורת עימן. מי שהוסמך לכך צריך להישיר מבט לעיני בני המשפחות, לחבקם ולאמצם ולחבקם אך לומר להם באומץ ובנחישות,"יקירים, מצטערים, אך זה המצב כיום, החזיקו מעמד". 
 
לסיכום, יש לשאוף לעגן בחקיקה את המסגרת לניהול המשא-ומתן לשחרור חטופים בעתיד, ואת המחיר המרבי שישראל תשלם בתמורה לשחרור. אף שמדובר בחקיקה מורכבת, יש לה שני יתרונות בולטים: היא תרסן את השיח הציבורי בהקשר של אירועי חטיפה ותקל מהלחץ המופעל על הממשלה.  
 
ייתכן אף שפעולת חקיקה זו ושינוי המדיניות תקטין בתהליך הדרגתי את המוטיבציה של האויב לעשות שימוש בנשק החטיפות. כי יהיה פחות כדאי להם.