הבניה המואצת בישראל בעשורים הראשונים מאז קום המדינה, שנועדה לאכלס את מיליוני העולים שהיגרו ארצה, סבלה מהעדר חשיבה לטווח ארוך ומחוסר תקנון של הענף. רק ב? 1975 נוסח התקן הישראלי לעמידות בפני רעידות אדמה שקובע את הנהלים שלפיהם יש לבצע בנייה רבת קומות שתעמוד ברעשי אדמה.
רוב הבתים שנבנו בארץ לפני 1980 לא עומדים בתקן והיום על פי הערכות כ-20% מהבניינים הקיימים אינם עמידים וזקוקים לביצוע חיזוק מבנים או להריסה. ההכרח לחזק מספר כה רב של מבנים כרוך בעלויות עצומות לכן חוקקה ההמשלה את תוכנית המתאר 38, שעיקרה עידוד יזמות פרטית לחיזוק מבנים באמצעות היתרים להרחבת מבנים קיימים.
מועדות לרעידות אדמה
הסיבה העיקרית לדאגה נובעת מהעובדה שישראל ממוקמת באזור מועד לפעילות סיסמית בגלל המגע עם השבר הסורי - אפריקאי. למעשה מתרחשים בארץ מספר רעשי אדמה קטנים מידי שנה והמומחים סוברים שרעידת אדמה גדולה, שתגרום לנזקים ניכרים, היא רק עניין של זמן. באופן כללי, ככל שמתקרבים לשבר הסורי אפריקאי מידת הסיכון גוברת: האזורים המועדים לפגיעה ההרסנית ביותר מרעש אדמה גדול הם סובב כנרת, הגולן ובקעת הירדן. מישור החוף המרכזי והדרומי והנגב המערבי, נמצאים ברמת הסיכון הנמוכה ביותר, באופן יחסי.
שקיעת קרקע
יחד עם זאת, בניינים באזור השפלה ומישור החוף רחוקים מלהיות מחוץ לטווח סכנה. מדובר באזור המאוכלס ביותר בארץ ולא מעט מהבנייה נעשתה בצפיפות רבה. באזור השפלה ומישור החוף יש גורם סיכון נוסף - שקיעת קרקע. הקרקע בעומק האדמה באזורי החוף היא חולית ומרובה במי תהום ובמאגרי מי תהום שמשנים את תצורתם בהתאם לשאיבות ולרמת המשקעים המשתנה. יסודות המבנים הנשענים של קרקע זו, נמצאים בסיכון לשקיעה ולחוסר יציבות ואכן, תופעה של שקיעת מבנים ישנים בגוש דן ואיזור החוף, שכיחה מאוד ומדאיגה.
תקן הבניה 413
על מנת להתאים לתקן הבנייה נגד רעידות אדמה, יש צורך לבצע חיזוק חיצוני של מבנה קיים - כי אי אפשר להניח יסודות חדשים על בניין שכבר עומד. מדובר על עבודה שדורשת מקצועיות רבה, זמן עבודה ממושך וגם תקציב לא קטן שיממן את הפעילות.
