בארץ יש לא מעט חברות שמתמחות בחיזוק מבנים קיימים ולא במקרה. כ-20% מהבניינים רבי הקומות בישראל אינם עומדים בתקן הישראלי לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה (ת"י 413) משנת 1975 ולכן מועדים לפגיעה חמורה במקרה של רעש אדמה גדול בישראל. והכל מצביע על כך שרעידת אדמה כזו בוא תבוא, במוקדם או במאוחר.
חיזוק מבנים הוא ללא ספק צו השעה ולראייה העידוד במתן היתרי הרחבת נכסים, שממשלת ישראל מעניקה לבעלי דירות וקבלנים שמחליטים לבצע חיזוק מבנים באופן עצמאי. יחד עם זאת, בשנים האחרונות, מאז יצאה תוכנית תמ"א 38 לדרך, הסתיימו בארץ רק כמה עשרות פרויקטים של חיזוק מבנה בתמ"א 38 וברור שלא די בכך. חיזוק מבנים הוא מבצע יקר ומורכב, אבל בעל נכס שחושב קדימה, טוב יעשה עם ישקיע בכך.
חיזוק יסוד קיים
חוזק מבנים הוא מעל לכל דבר אחר נגזר של חוזק היסודות - אותם מוטות מתכת ארוכות שמוחדרות אל עומק האדמה ושעליהן נשען המבנה כולו. בבתים רבים מארץ נבנו יסודות שלא על פי התקן או על גבי קרקע רכה שעם השנים סובלת משקיעה, תזוזה או חדירת מי תהום לתוכה. בבניין קיים, אין כמובן יכולת לפרק יסודות ולקדוח אותם מחדש. החיזוק יכול להתבצע על בסיס יסודות קיימים או בתגבור על יסודות חדשים שיקדחו תחת המבנה ויעוגנו אליו. חיזוק יסוד קיים מתבצע על ידי פירוק מעטפת הבטון סביב עמוד שנבנה סביב יסוד ישן, קידוח צמוד אליו והחדרת יסוד חדש וחזק לצד הישן.
קדיחת יסודות חדשים
ברוב הפרויקטים של תמ"א 38 ופרויקטים אחרים לחיזוק מבנים, ישנה אפשרות לקדוח ולהניח כמה יסודות חדשים למבנה כתמך נוסף ומשמעותי ליסודות הקיימים. היסודות החדשים 'עטופים' בהרחבת בנייה - כך נוצר אגף נוסף לבניין שכולל בתוכו את החיזוק.
חיזוק ושיפוץ פנים המבנה
חלק חשוב נוסף בעבודתן של החברות המתמחות בחיזוק מבנים נוגע גם למבנה עצמו - חיצונית ופנימית. בבנייה ישנה, בזמן רעידת אדמה, חלק גדול מהסיכון ינבה מחלקי בטון רופפים שיתפרקו ויסכנו את יושבי הבתים. לכן, החיזוק נוגע גם לחידוש הבטון, כיסוי והדבקת סדקים שיכולים להגלות כמסוכנים בזמן אמת.
