ישראל ממוקמת השבר הסורי אפריקני, שבר בין שתי לוחות טקטוניים שמשפיע על כל האזור מדרום טורקיה ועד אגם ויקטוריה שבמרכז אפריקה. המשמעות הפרקטית של השבר עבורנו היא שישראל מועדת לפעילות סיסמית גבוהה, כלומר לרעידות אדמה.
בארץ יש בממוצע מספר רעידות אדמה מידי שנה, שאנחנו בקושי חשים בהן או שומעים עליהן בגלל שמדובר ברעשי אדמה קטנים יחסית, אבל המומחים סבורים שרעידת אדמה בהיקף גדול היא רק עניין של זמן וכשזו תבוא - יהיו לצערנו נזקים ברכוש ואולי גם גרוע מכך.
הצורך בחיזוק מבנים בישראל
הבנייה בעשורים הראשונים מאז קום המדינה לא התחשבה בשיקולים חשובים כל כך כמו חוזק המבנים וגם לא תמיד עמדה לרשות הבנאים הטכנולוגיה בקיימת היום. אחד הדברים הנפוצים למשל היום הם קידוחים לצורך בדיקת קרקע לפני הנחת היסודות למבנה. קידוחי בדיקת קרקע מאפשרים למהנדס הבנייה לדעת בדיוק מה הרכב האדמה בכל עומק בקרקע ולהחליט על פי חוזק הקרקע, לאיזה עומק לחפור את היסודות. באמצעות בדיקות הקרקע, ניתן היום להימנע מהתופעה הנפוצה כל כך שמישור החוף, של שקיעת קרקע ביסודות המאיימת על יציבות המבנים.
חיזוק מבנים באופן פרטי
ההערכה היא שכעשרים אחוזים מהבנייה הישנה בארץ, אינה עמידה בפני רעידות אדמה, אבל לממשלת ישראל אין יכולת או כוונה לממן פרויקט עצום ממדים של חיזוק בניינים אלו. רוב האחריות על ביצוע פרויקטים של חיזוק מבנים מוטלת בפתחם של גורמים פרטיים: חברות לחיזוק מבנים ובעלי נכסים שרוצים ויכולים להשקיע בכך. מדובר אחרי הכל בקידוח יסודות חדשים או חיזוק יסודות קיימים - בהוצאה גדולה במיוחד ובעבודה שנמשכת לא מעט זמן. ב-2005 אישרה ממשלת ישראל את תוכנתי המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעשי אדמה (תמ"א 38).
על פי התוכנית קבלני בניין ובעלי נכסים יוכלו לחבור למטרת חיזוק בניין מגורים (שעמד בקריטריונים - נבנה לפני 1980, 2 קומות ומעלה ועוד). הממשלה מצידה מעודדת את חיזוק המבנים על ידי מתן היתרים להרחבת הנכסים בבניין בהיקף שמגיע ל-25 מטרים רבועים לדירה.הרחבת הדירות אמורה לממן את הוצאות החיזוק הגבוהות.
