במאמר הראשון פתחתי בהצגת רעיונות הבסיס עליהם מושתת השיווק הרשתי. הפעם אתמקד במהפכות התודעה שנדרשות על מנת להבין ולהשתלב בשיווק הרשתי.
ניתן להגדיר ארבע תחומים מרכזיים בהם יש לחולל שינוי תודעתי שיאפשר להכיל את היקף התמורה בכל מה שנחשב ככללי היסוד של עולם העסקים והעבודה: ארבעת כללי הזהב של השיווק הרשתי ביחס לשוק העסקים והעבודה הינם
המעבר מתודעת :
*צרכן לתודעת בעל עסק.
*שכיר לבעל עסק בשיווק הרשתי.
*מתחרות עוינת לתחרות מקדמת.
*מעסקים עם זרים לעסקים עם משפחה וחברים.
מעבר מתודעת צרכן לתודעת בעל עסק
לעיתים קרובות מאוד אני שומעת במצגות מהמועמדים את ההערה כי המוצרים של החברה יקרים. המוצר הנתפס כיקר מבטא דבר מה משמעותי בסדר העדיפות שלנו כצרכנים : מהם השיקולים ההגיוניים שמוליכים צרכן ממוצע? (ישנו מרחב שלם של שיקולים לא- הגיוניים אבל תקצר היריעה מלהכיל אותם כאן).
ניתן לומר כי המחיר הוא הפוסק העיקרי בהחלטה לקנות או לא לקנות דבר מה מתוך סל ההוצאות הכללי שלנו. אך בסופו של דבר תמיד יהיה בגדר "הוצאה".
בשיווק רשתי, אכן המוצרים יקרים ! אבל כדאי להבין שמאחורי ההוצאה ,לכאורה, ישנו גם רעיון עסקי שהופך את ההוצאה לרווח. למעשה, מדובר בהשקעה עם פוטנציאל למינוף כלכלי.
הכיצד? בואו נניח שאנו קונים שמפו באחת מרשתות השיווק בסכום של 15 שקל שמספיק לחודש .
קניה כזאת תהיה בגדר הוצאה שנתית של 180 שקלים.
לעומת זאת שמפו באחת מחברות השיווק הרשתי יעלה בממוצע 80 שקלים.
ובשנה : 960 שקל.
על פניו, נראה כי אין שום הגיון בקניית שמפו ב 80 שקל כשמדובר במוצר כל כך יומיומי שינפח את סל ההוצאות שלנו.
אבל מאחר שעצם קניית השמפו על ידי המפיץ מהווה חלק מפעילות כלכלית רחבה יותר שלו: שהיא הוספת צרכנים ומפיצים לחברה (כפי שהוסבר במאמר הראשון). יתחילו להגיע רווחים כספיים מהחברה אליה התקשר המפיץ, שישנו את פני ההכנסות שלנו בבית.
במילים אחרות : מדובר בעצם בנוסחה כלכלית שלפיה הצרכנות היא חלק מפעילות עסקית כוללת.
משכיר לבעל עסק בשיווק רשתי
כשכירים אנו מקבלים משכורת אחת לחודש. המשכורת הזאת מורכבת מזמן + עבודה. לפי הנוסחה הזאת ברוב מקומות העבודה המשכורת היא סופית.
והיא תמיד מותנית במכירת זמן וכושר עבודה שמחושבים על בסיס כדאיות לבעלים.
כך שאם נגדיל לעשות במקום העבודה, לא בהכרח נגדיל גם את משכורתינו.
אם עובדים בארגון מובנה, הרי שהגדלת המשכורת תהיה גם פונקציה של קידום למשרות בכירות.
ברוב המקרים הן מאוישות, וההגעה אליהן כרוכה בהמתנה או תחרות פנים ארגונית. לפיכך עלינו לעשות יותר על מנת להוכיח שאנו ראויים לאותו קידום מיוחל. במשך הזמן הזה המשכורת אינה משתנה באופן מהותי.
בשיווק הרשתי- אנו מדברים על הכנסה, ולא משכורת. לפחות באותן חברות שנאמנות לתפיסת הבסיס שלו , יש לנו אפשרות לצמוח בתוך הדרגות של התכנית העסקית ביחס ישר לפעילותינו .
ללא משמעות של זמן הכניסה , ודרגתו של נותן החסות (האדם שהכניס אותנו לרשת). יתירה מזאת ,כיוון שאנו צמודים לתכנית עסקית שבה אנו מחליטים מה תהיה הכנסתנו, ובהתאם לכך לתכנן את עשייתנו ואת הזמן שנקדיש לה.
במילים אחרות : אנו יכולים להרוויח יותר מהאדם שהכניס אותנו לחברה! ולשנות את דרגתנו בלא להמתין לוועדות, אישורים , פוליטיקה ארגונית והחלטות שאין לנו שליטה עליהן.
נשמע טוב מכדי להיות אמיתי?
אכן, ועד היום אני לא חדלה להתפעל מהפשטות והגאוניות העסקית- דווקא של השיטה: בבסיס השיטה מונח הרעיון כי ההכנסות חייבות לבטא משהו שעשינו.
ועשינו טוב.
ומה באשר למעבר מתחרות עוינת לתחרות מקדמת?
אין ספק שתחרות נחשבת לפעילות מפתח של העולם העסקי. מצד שני זהו גם הסיכון הגדול ביותר שלו, כאשר אנחנו בעלי העסקים.
בשיווק הרשתי תחרות היא לא שם המשחק, אלא הדרכה ,תמיכה והעצמה.
כל שעלינו לעשות הוא לצרף מפיצים וצרכנים חדשים לארגון שלנו, ללמדם את מהות העיסוק (להעביר את זה הלאה) את סך הפעולות שיש לבצע כדי לבנות את הארגון שלהם , לתמוך וללוות בשלב העשייה ללא כל חשש מהצלחתם- להפך ! העצמת אנשי הארגון שלנו תגרום לכולנו להרוויח יותר כסף.
כך שסביבת העבודה שלנו היא הדרכה, תמיכה והעצמה.
סביבת העבודה השגרתית של השכיר הממוצע הינה אגרסיבית בבסיסה כאשר מונהגת שיטת חלוקת השכר על בסיס היררכיה ארגונית, קרי דרגות. לפיכך התחרות במהותה היא עוינת, כי היא תמיד קידום על חשבונו של מישהו.
בשיווק הרשתי קידומו של כל אדם בארגון מקדם את כולם להצלחה כלכלית.
ואם זה כך , הרי שמהפיכת התודעה הבאה היא: עסקים עם משפחה וחברים.....
עסקים כן עושים עם משפחה וחברים !
מאחר שתכונות הבסיס של ההצלחה בשיווק הרשתי הן הדרכה , תמיכה והעצמה , ומאחר שהתחרות אינה עוינת אלא מקדמת , מדוע לא נשמח לקדם , להדריך, לתמוך ולהעצים את הסביבה הכי קרובה לנו?
חונכנו כי "עסקים לא עושים עם חברים ועם משפחה" מכיוון שזה מפתח לאובדנם.
אלא שכאן מדובר על שגשוג שהינו תוצאה של עבודה משותפת המאפשרת לפגוש את הסביבה הקרובה שלנו בתהליך עשייה יומיומי פורה ומתגמל. כדאי לזכור, שהעבודה האנושית עד למהפכה התעשייתית הייתה מבוססת על עבודה משפחתית וקבוצתית. יש בכך משום תיקון וחזרה לעבודה שאינה מנוכרת אלא מקרבת. במילים אחרות, יש לנו זמן בשפע להעניק לאהובים עלינו מכל ולא לשים דווקא אותם בסוף היום מעדר זמן פנוי.
נשאלת השאלה מהו המעבר שיש לפתח בתודעה מגישת איש העסקים לגישת איש העסקים בשיווק הרשתי. לכך אקדיש את המאמר הבא.
ניתן להגדיר ארבע תחומים מרכזיים בהם יש לחולל שינוי תודעתי שיאפשר להכיל את היקף התמורה בכל מה שנחשב ככללי היסוד של עולם העסקים והעבודה: ארבעת כללי הזהב של השיווק הרשתי ביחס לשוק העסקים והעבודה הינם
המעבר מתודעת :
*צרכן לתודעת בעל עסק.
*שכיר לבעל עסק בשיווק הרשתי.
*מתחרות עוינת לתחרות מקדמת.
*מעסקים עם זרים לעסקים עם משפחה וחברים.
מעבר מתודעת צרכן לתודעת בעל עסק
לעיתים קרובות מאוד אני שומעת במצגות מהמועמדים את ההערה כי המוצרים של החברה יקרים. המוצר הנתפס כיקר מבטא דבר מה משמעותי בסדר העדיפות שלנו כצרכנים : מהם השיקולים ההגיוניים שמוליכים צרכן ממוצע? (ישנו מרחב שלם של שיקולים לא- הגיוניים אבל תקצר היריעה מלהכיל אותם כאן).
ניתן לומר כי המחיר הוא הפוסק העיקרי בהחלטה לקנות או לא לקנות דבר מה מתוך סל ההוצאות הכללי שלנו. אך בסופו של דבר תמיד יהיה בגדר "הוצאה".
בשיווק רשתי, אכן המוצרים יקרים ! אבל כדאי להבין שמאחורי ההוצאה ,לכאורה, ישנו גם רעיון עסקי שהופך את ההוצאה לרווח. למעשה, מדובר בהשקעה עם פוטנציאל למינוף כלכלי.
הכיצד? בואו נניח שאנו קונים שמפו באחת מרשתות השיווק בסכום של 15 שקל שמספיק לחודש .
קניה כזאת תהיה בגדר הוצאה שנתית של 180 שקלים.
לעומת זאת שמפו באחת מחברות השיווק הרשתי יעלה בממוצע 80 שקלים.
ובשנה : 960 שקל.
על פניו, נראה כי אין שום הגיון בקניית שמפו ב 80 שקל כשמדובר במוצר כל כך יומיומי שינפח את סל ההוצאות שלנו.
אבל מאחר שעצם קניית השמפו על ידי המפיץ מהווה חלק מפעילות כלכלית רחבה יותר שלו: שהיא הוספת צרכנים ומפיצים לחברה (כפי שהוסבר במאמר הראשון). יתחילו להגיע רווחים כספיים מהחברה אליה התקשר המפיץ, שישנו את פני ההכנסות שלנו בבית.
במילים אחרות : מדובר בעצם בנוסחה כלכלית שלפיה הצרכנות היא חלק מפעילות עסקית כוללת.
משכיר לבעל עסק בשיווק רשתי
כשכירים אנו מקבלים משכורת אחת לחודש. המשכורת הזאת מורכבת מזמן + עבודה. לפי הנוסחה הזאת ברוב מקומות העבודה המשכורת היא סופית.
והיא תמיד מותנית במכירת זמן וכושר עבודה שמחושבים על בסיס כדאיות לבעלים.
כך שאם נגדיל לעשות במקום העבודה, לא בהכרח נגדיל גם את משכורתינו.
אם עובדים בארגון מובנה, הרי שהגדלת המשכורת תהיה גם פונקציה של קידום למשרות בכירות.
ברוב המקרים הן מאוישות, וההגעה אליהן כרוכה בהמתנה או תחרות פנים ארגונית. לפיכך עלינו לעשות יותר על מנת להוכיח שאנו ראויים לאותו קידום מיוחל. במשך הזמן הזה המשכורת אינה משתנה באופן מהותי.
בשיווק הרשתי- אנו מדברים על הכנסה, ולא משכורת. לפחות באותן חברות שנאמנות לתפיסת הבסיס שלו , יש לנו אפשרות לצמוח בתוך הדרגות של התכנית העסקית ביחס ישר לפעילותינו .
ללא משמעות של זמן הכניסה , ודרגתו של נותן החסות (האדם שהכניס אותנו לרשת). יתירה מזאת ,כיוון שאנו צמודים לתכנית עסקית שבה אנו מחליטים מה תהיה הכנסתנו, ובהתאם לכך לתכנן את עשייתנו ואת הזמן שנקדיש לה.
במילים אחרות : אנו יכולים להרוויח יותר מהאדם שהכניס אותנו לחברה! ולשנות את דרגתנו בלא להמתין לוועדות, אישורים , פוליטיקה ארגונית והחלטות שאין לנו שליטה עליהן.
נשמע טוב מכדי להיות אמיתי?
אכן, ועד היום אני לא חדלה להתפעל מהפשטות והגאוניות העסקית- דווקא של השיטה: בבסיס השיטה מונח הרעיון כי ההכנסות חייבות לבטא משהו שעשינו.
ועשינו טוב.
ומה באשר למעבר מתחרות עוינת לתחרות מקדמת?
אין ספק שתחרות נחשבת לפעילות מפתח של העולם העסקי. מצד שני זהו גם הסיכון הגדול ביותר שלו, כאשר אנחנו בעלי העסקים.
בשיווק הרשתי תחרות היא לא שם המשחק, אלא הדרכה ,תמיכה והעצמה.
כל שעלינו לעשות הוא לצרף מפיצים וצרכנים חדשים לארגון שלנו, ללמדם את מהות העיסוק (להעביר את זה הלאה) את סך הפעולות שיש לבצע כדי לבנות את הארגון שלהם , לתמוך וללוות בשלב העשייה ללא כל חשש מהצלחתם- להפך ! העצמת אנשי הארגון שלנו תגרום לכולנו להרוויח יותר כסף.
כך שסביבת העבודה שלנו היא הדרכה, תמיכה והעצמה.
סביבת העבודה השגרתית של השכיר הממוצע הינה אגרסיבית בבסיסה כאשר מונהגת שיטת חלוקת השכר על בסיס היררכיה ארגונית, קרי דרגות. לפיכך התחרות במהותה היא עוינת, כי היא תמיד קידום על חשבונו של מישהו.
בשיווק הרשתי קידומו של כל אדם בארגון מקדם את כולם להצלחה כלכלית.
ואם זה כך , הרי שמהפיכת התודעה הבאה היא: עסקים עם משפחה וחברים.....
עסקים כן עושים עם משפחה וחברים !
מאחר שתכונות הבסיס של ההצלחה בשיווק הרשתי הן הדרכה , תמיכה והעצמה , ומאחר שהתחרות אינה עוינת אלא מקדמת , מדוע לא נשמח לקדם , להדריך, לתמוך ולהעצים את הסביבה הכי קרובה לנו?
חונכנו כי "עסקים לא עושים עם חברים ועם משפחה" מכיוון שזה מפתח לאובדנם.
אלא שכאן מדובר על שגשוג שהינו תוצאה של עבודה משותפת המאפשרת לפגוש את הסביבה הקרובה שלנו בתהליך עשייה יומיומי פורה ומתגמל. כדאי לזכור, שהעבודה האנושית עד למהפכה התעשייתית הייתה מבוססת על עבודה משפחתית וקבוצתית. יש בכך משום תיקון וחזרה לעבודה שאינה מנוכרת אלא מקרבת. במילים אחרות, יש לנו זמן בשפע להעניק לאהובים עלינו מכל ולא לשים דווקא אותם בסוף היום מעדר זמן פנוי.
נשאלת השאלה מהו המעבר שיש לפתח בתודעה מגישת איש העסקים לגישת איש העסקים בשיווק הרשתי. לכך אקדיש את המאמר הבא.
אביבה קונפינו, צוקרמן
מומחית ויועצת לשיווק רשתי.
מומחית ויועצת לשיווק רשתי.
