כיצד ניתן למנוע תשלומי ארנונה מיותרים 

תעריפי ארנונה לכל מ"ר בנכס, נקבעים על פי שלושה פרמטרים:
1.                  מיקום.
2.                  שימוש.
3.                  סיווג.
 
קביעת תעריפי הארנונה על ידי הרשות המקומית מוגבלת על ידי שורה של הוראות דין, שזכו לכינוי 'דיני ההקפאות', אשר מטרתן להטיל רסן על הרשויות המקומיות, אשר היו נוטות להעלות את סכומי הארנונה כדי לממן את העלייה בהוצאת הרשות.
 
'דיני ההקפאות' אוסרים על הרשות מלהעלות את שיעורי הארנונה או לקבוע קריטריונים חדשים לחישוב הארנונה, באופן שיעלה את סכום הארנונה, מבלי לקבל אישור של שר האוצר ושר הפנים לשינוי זה.
 
לדוגמא:
בפס"ד עתמ (ת"א) 1155/05 ארנפרוינד כהן רונית ואח' נ' עיריית יבנה, נדרש בית המשפט לדיון במקרה בו עירייה ביקשה לתקן טעות שנפלה בצווי הארנונה, לפיה לא הוטלה ארנונה על שטחי המרתפים, כיוון ששטח זה הוחרג מכלל שטח החיוב.
בית המשפט קבע, כי בקשת העירייה מהווה שינוי בהגדרות צו הארנונה, המצריך אישור השרים ומשלא מילאה העירייה חובתה לקבל האישור הרי שהחלטת העירייה לשינוי צו הארנונה הינה בטלה.
 
אע"פ כן, מניסיוננו, הרשויות המקומיות מנסות להגדיל את חיובי הארנונה, חדשות לבקרים, תוך שינוי שיטת החישוב הנהוגה בהם.
אחד השינויים השכיחים ביותר הינו הוספת חיוב בגין שטחים משותפים, אשר לא חויבו בעבר. תוספת זו, יש בה כדי להגדיל את חיוב הארנונה לאין ערוך (ראו לדוגמא: עתמ 3035/04 טראב שרה ואח' נ' המועצה המקומית גבעת שמואל) מבלי שהדבר מעוגן תמיד בחוק.
 
חבל להגיע למצב בו יוטלו על נכסיכם שיעורי ארנונה, שלא בהתאם להוראות החוק.
 
לקבלת טיפים מקצועיים נוספים וביצוע בדיקת פוטנציאל הפחתת ארנונה חינם און-ליין, הכנסו ל- www.hameiri.com