"זכות הציבור לדעת לא כוללת דיון מהסוג הזה" אומר מר מרידור, שרנו לענייני מודיעין, כולו רוטן ונותן, ספון בדאגתו לחופש הפעולה של ממשלתו שאבדה.
לדיון שמתנהל בעניין זה, שהוא ואני לוקחים בו חלק באותה זכות - אולם לא באותה מידה, הוא קורא בשמות בלתי אוהדים, כסוג של סטייה נפשית ומסיק ממנה כי אני וגם משה והנכדים שלנו השתגענו לגמרי.
כאמור, אנחנו שחים בעניין פעוט של תקיפת איראן ואו מתקני הגרעין שלה ולא במחירי הסיגריות בחמשת שנות התקציב שבאים עלינו לטובה שגם עליהם הממשלה הכי מוצלחת בישראל עד כה, עתידה להחליט בשנה הבאה ובהחלטה חפוזה כהרגלה.
אז כך:
מר מרידור היקר, צא וחשוב מה בעצם עשית. הרי אילו ישראל לא הייתה לפני תקיפה של מדינת האייתולות המטורפת הזאת, לא הייתה לך שום סיבה לצאת חוצץ נגד הדיון בה, כי אין שום דבר שהדיון הזה יכול להכשיל בעצם בחשיפה.
אולם אם שותפיך השקולים בראשות הממשלה עומדים דקותיים נניח לפני מתן ההוראה לתקיפה, יש בדיון מן הסוג הזה סוג של מכשלה שיכולה לפגוע בעצם קבלת ההחלטה ורע מזאת, גם בביצוע שלה.
אז צא וחשוב, השר לענייני מודיעין היקר והחושב. מה משמעות האמירה הרוגזת הזאת שלך בעיני ואזני האיראנים שמקשיבים לכל מילה שלך ושמים זין ענק על המילים שלי ושל משה והנכדים שלנו, בדיוק כמו "הראש" שלך.
בכל הנושא האיראני יש רק דבר אחד שהוא סוג של אכסיומה. כלומר, שאיש מן המומחים העוסקים בסוגיה אינו חולק עליה, והיא העובדה החדה והחותכת שאין בפעולה צבאית שום אפשרות למנוע מן האיראנים את הגרעין אלא אולי לעכב בקצת את מועד השגתה.
אולם איש מן המתדיינים החכמים, לא שרינו האחראים במיוחד ולא עתונאינו היסודיים מאוד, הזכיר עניין זניח שקשור לסוגיה. מה תהיה התגובה האיראנית הצפויה וכמה קורבנות כמוני וכמו משה והנכדים שלנו יקריבו את חייהם בעקבותה, שכן, בעיניו של השר מרידור, אמנם איני כשיר לדון בסוגיה, אולם הוא בהחלט חושב שיש לי זכות ואפילו למשה והנכדים שלנו, הכבוד, להיות אחד מאלפי הנספים כתוצאה ממנה.
כמו מרידור ואו אפילו הבוס השקול והאחראי שלו, גם אני לא ממש יודע איך יגיבו מנהיגיה השקולים של איראן.
מה שמקובל לעשות במקרים כאלה, במהלך ההכנות לסוג כזה של פעולה, הוא ליצור כמה תסריטים אפשריים, כדי שמקבל ההחלטה ידע גם בפן של הנפגעים את מידת הסיכון של הפעולה שהוא נוקט בה.
אז אגלה לכם סוד ידידי, בעת שהאחראים על סילוק גופות מרחובות ערינו תרים אחרי שטחים פתוחים לקבורה באזורים עירוניים, (הייתי חבר בוועדה כזאת בעברי הבלתי צנוע), הצפי לקצת יותר משלוש ארבע קורבנות ומספרם בתסריט הקיצון מגיעה לעשרות אלפים, שזה אומר יותר מכל הקורבנות שהקרבנו עד היום בשמונה המלחמות שניהלנו, ששישה מהם היו בלתי נחוצים ואנחנו אוטוטו מגיעים לתשע.
ארסנל הנשק הקונבנציונאלי של האיראנים ושותפיהם, יכול להסב עשרות אלפי קורבנות ולשתק את המדינה לתקופה ארוכה.
אבל אם בדרך זו נפטר משני האידיוטים האלה שלא מפסיקים לשוח בה, ניחא.
ובמאמר מוסגר, בשאר אסאד כוסס ציפורניים לקראת הפעולה. הרי היא הדבר היחיד שיכול להציל את משטרו ואם כך, מר נתניהו, מה רע?
הרי עוד מעט גם תצליח לחסל את אחרוני הפלסטינים שמוכנים לשוח עמך, ותישאר מול אויב שדומה לך בגישה אולם פי מאה מוכשר ממך וממשלתך.
HURAAAAAAAAHHHH
לאמור, הידד לנתניהו, ברק ומרידור וגם לשומרי הסף, העיתונאים המוכשרים שדנים בשובו של שבוי חמש שנים אולם קשה להם להתפנות לחורבנה של המדינה.
*זה מה שאמרו הגלדיאטורים לקיסר בדרכם לזירה
כותב, מבקר ומייחל.
