החוקים החלים על אפוטרופסיים
חוק האפוטרופסות משנת 1962 קבע כי הורי הקטין הם האפוטרופסיים המיידיים שלו ועליהם לדאוג לכל צרכיו כולל לימודים, הכשרה לעבודה, שמירה וניהול נכסיו. ההורים רשאים להחזיק בקטין , לקבוע היכן יגור ויש להם את הסמכות לייצג אותו. ההורים הם המועמדים הטבעיים לתפקיד ורק במקרים חריגים בית המשפט יכול לשלול מהם את האפוטרופסות.
מידת ההתערבות של החוק באפוטרופסות - למען אבהות
בית המשפט מכריע בתחומים שונים הנוגעים אל אפוטרופסות:
• במידה וישנה מחלוקת בין הורים גרושים לגבי האפוטרופסות.
• בית המשפט יכול להטיל פיקוח על הורה שמזניח את האחריות שלו על הילד. במקרים מסוג זה בית המשפט יכול להגביל או לבטל כליל את האפוטרופסות.
מתי ממנים אפוטרופוס אחר
• אם חלילה נפטר אחד ההורים, ההורה הנותר ישמש האפוטרופוס של הקטין. במקרים מסוימים בית המשפט ממנה לקטין אפוטרופוס נוסף.
• במקרים בהם ההורים לא מסוגלים לכך, בית המשפט ממנה אפוטרופוס אחר. מקרים אלה כוללים: כשמדובר בעובר, הורה לוקה בשכלו ועוד.
כיצד בוחר בית המשפט את האפוטרופוס?
בלי קשר לנושא זכויות הגבר, האפוטרופוס הנבחר הינו בדרך כלל בן משפחה של הילד שיש לו היכרות עימו. אם לילד אין בני משפחה או במקרים בהם אין הסכמה לגבי המינוי, בית המשפט יכול למנות עמותה כאפוטרופוס עליו. כשהילד מגיע לגיל תשע, זכותו להשמיע את הצד שלו לגבי מנוי אפוטרופוס למענו.
איזה פיקוח יש על האפוטרופוס?
האפוטרופוס הכללי הוא הגוף המפקח ועורך אחריהם מעקב צמוד. האפוטרופוס הממונה צריך להגיש לאפוטרופוס הכללי דו"ח תוך חודש ימים בו הוא מפרט את המצב הכלכלי של הילד ולאר מכן הוא צריך לדווח מדי שנה. במידה ויש לקטין קרובים ומכרים כדאי שהם יעקבו אחר האפוטרופוס.
מה קורה עם זכויות הגבר כשההורים מתגרשים?
כאשר ההורים נשואים, הם האפוטרופסיים של ילדם במידה שווה ומקבלים את ההחלטות לגביו במשותף. אם בני הזוג מתגרשים, מעמדם נותר שווה וזכות שניהם להכריע בסוגיות כמו: היכן ילדם ילמד, אילו טיפולים רפואיים יקבל במידת הצורך, היכן יגור וכו'. להורה המשמורן אין יתרון בקביעות בקבלת החלטות לגבי הקטין ועליו לשתף את ההורה השני. רק במקרים מיוחדים ודחופים, ההורה רשאי לקבל החלטה לבד. במידה ואחד ההורים מונע את השתתפותו של ההורה האחר מלקחת חלק פעיל בקבלת ההחלטות לגבי הילד, ההורה השני רשאי להגיש תביעה בעניין. ביהמ"ש רואה את טובת הילד מול עיניו, כאשר הוא מכריע בענייניו. למשל, מעבר דירה של ההורה המשמורן, חייבים להיות בהסכמת ההורה האחר. . במקרים אלה ביהמ"ש מעריך את האפשרות של הקטין להתראות עם ההורה השני, המסגרות החינוכיות בהם ישהה וכו'. ההורה המשמורן זכאי לגור היכן שירצה אך עליו להקפיד שהקשר של הקטין עם ההורה השני יישמר.
