כשאנחנו מבינים את המסר, אנחנו מבינים את השיעור וכשאנחנו מבינים את השיעור ואנחנו פועלים, נעלם הסמל ומתחיל השיעור הבא. יש בזה משהו אינסופי, כזה שלא משאיר לנו רגע "מבוזבז". כל דקה מיועדת למשהו בחיים שלנו ולכל דבר יש משמעות, גם אם לא נבין אותה דווקא כשנרצה. זו האמונה שלי. נוכחתי פעם בלוויה. הגיע הרב לבית לדבר עם ההורים השכולים. צעקות האם על הרב הביאו אותו לעמוד לצידי בחצר הבית. אני זוכרת אותו אומר לי שאנחנו אנשים מאמינים. אנחנו לא יודעים. אנחנו מאמינים. כל אחד בוחר במה להאמין. האמונה במשהו היא בחירה שאין צורך להוכיח. אין לי צורך להוכיח שכשאמות, אעלה לגן עדן או שאעלה לגן עדן אם אתנהג בדרך מסויימת בחיים שלי. האמת היא שאין לי דרך להוכיח את זה. על בסיס האמונה אני יכולה להתנהג בדרך מסויימת ואפילו להשפיע על אחרים לנהוג בדרך זו או אחרת. אמונה בי היא בחירה שיש בה בטחון. כשאני מאמינה בי, אני בוטחת בי. אני בוטחת בשיקול הדעת שלי. אני נותנת אמון ביכולת שלי להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון ושכל מה שעובר עליי הוא- נכון. אם כך, אמונה, ביטחון ואמון בנו יובילו אותנו ללמוד כל דבר בזמנו ולקבל בדיוק את מה שמגיע לנו! החלטתי- אני רוצה להאמין. אני מאמינה שברגע שאני מאמינה בי, בעצם אני מאמינה שלכל דבר שמגיע בחיים שלי יש סיבה וכל דבר סופו להסתדר. אני יודעת ששם, באמונה שהכל בסדר, שוכנת לה השלווה שלי ומחכה שאגיע אליה. מוזר, נראה לי שבעצם כל הדתות וכל האמונות מובילות אותנו לאותו מקום של שקט. כן, בהחלט אני רוצה גם. אני פונה לשמים, ידיי מתוחות לצדדים ואני מבקשת לדעת מה הדרך להיות שם? להיות באמונה. להאמין שהכל בסדר. לדעת שהכל בסדר. אני שואלת את עצמי במי אני מאמינה. אני מתכוונת לאמונה שאיננה באדם מסויים או במדינה מסויימת, אלא באיזה סוג של אדם או ישות אני מאמינה. אני מאמינה באדם שכשאני מדברת איתו, אני רואה שהוא כל כולו איתי. מקשיב לי. מגיב מתוך מה שאני אמרתי ואיך שאמרתי כמעט ללא שימוש שלו בפילטרים שלו ובפחדים שלו. מישהו שהוא מאה אחוז איתי. כלומר: אני מאמינה במי שנותן את ה- 100% שלו. מי יתן את ה-100% שלו? מי שיהיה כל כולו נוכח בכל רגע נתון. מי שישים את כל תשומת ליבו באותו הדבר שהוא עושה בכל רגע נתון. האם זה אומר שלא יהיו טעויות? לא נראה לי. מתי אני מאפשרת לעצמי או לקרובים אליי לטעות? כשאני בוטחת בי. כי אני בוטחת ביכולת שלי לתקן כל דבר. כשאני מאפשרת לטעות, אני רגועה כי כל תוצאה תהיה נכונה ותוצאה שלא תמצא חן בעיניי, אני אתקן. אם כך, כשאני נותנת את מאת האחוזים שלי בכל דבר שאני עושה, כל תוצאה היא התוצאה שלי במאת האחוזים. מפה מגיע הביטחון שלי בי. שהרי אין משהו נוסף שיכולתי לעשות ולא עשיתי. אין יותר מ-100% ואז אין שיפוטיות!! כשאין שיפוטיות יש חופש.
