נשים על פי תורה 

מאת: Win Dos | 10/23/2011 שאלות נפוצות

את ביאור גישתה של התורה לעניין קביעת הזכויות לאיש ולאשה, נחלק לשלושה שלבים הבנוים זה על זה. - תורה. תורת ישראל.

א': ההבדלים תהומיים - תורה

תורה - הקב"ה שברא את האיש והאשה, יודע היטב תכונתם וטיבם. בתורה ובדברי חז"ל בכמה מקומות ישנו מסר ברור: האיש והאשה אינם יצור זהה, התורה מגלה לנו שכשם שברור לנו שגוף האיש שונה מגוף האשה, כך גם במובן הנפשי הם שני יצורים בעלי שוני מהותי, והשוני נועד דוקא כדי שיצטרכו אחד את השני וישלימו אחד את השני. "שוני" לא אומר שאחד "יותר טוב" מהשני, כשם שאי אפשר לומר ש"מזלג" יותר טוב מ"סכין", הרי המזלג והסכין הם שונים כיון שיש להם גם תכלית שונה, ודווקא השילוב של שניהם מאפשר את האכילה.

עד לפני מספר שנים, הפסיכולוגים היו סבורים שאיש ואשה הם יצור זהה מבחינה נפשית. מה שמתנהגים שונה, הוא בעקבות שמילדותם גידלו אותם בצורה שונה, לבת נתנו בובה ולבן מכונית. ואולם בשנים האחרונות, אחר מחקרים רבים, הגיעו הפסיכולוגים למסקנה שכבר גילו לנו חז"ל לפני אלפיים שנה: האיש והאשה שונים עד מאוד בתכונות הנפשיות והפסיכולוגיות. ("ההבדל המהותי, גברים נשים והמוח הגברי הקיצוני" , פרופסור סיימון ברון, אנגליה)

וגדולה מזו, גילו לנו המקובלים, שמבחינה קבלית האיש שייך לבחינת "ימין" (כנגד הספירות הימניות: חכמה וכו'), ואילו האשה שייכת לבחינת "שמאל" (כנגד הספירות השמאליות: בינה יתירה ניתנה לנשים וכו'), ובשנים האחרונות המדענים גילו שאצל האיש החלק הימיני של המוח הוא הדומיננטי, ואילו אצל האשה החלק השמאלי הוא הדומיננטי.

ב': הבדלי תכונות = הבדלי תפקידים - תורה

תורה - מאחר ונתברר על פי המדע והפסיכולוגיה המודרנית שיש שוני רב ומהותי בתכונות הנפשיות של הגבר והאשה, א"כ המסקנה הברורה צריכה להיות: שראוי לתת לכל אחד תפקיד שונה. כל תפקיד שהוא דורש כלים ותכונות משלו, בשונה לתפקיד אחר, ועל כן אין כל מקום לראות כגזענות חלוקת תפקידים לאיש לאשה, שבודאי ישנם תפקידים שדווקא האשה יכולה לבצע יותר טוב מהגבר, וישנם תפקידים אחרים שהגבר יכול לבצע ביעילות יותר מאשה.

בעולם המעשה, נוכל להביא דוגמא פשוטה: האיש על פי רוב הוא בעל אופי חזק יותר (כשם שגופו חזק יותר), ואילו האשה על פי רוב היא חמה ועדינה יותר. אם נתבונן בכנות, בהתבסס על הנתונים המדעיים החדשניים ובלי כל שיקול גזעני, בודאי שעל פי רוב האשה יש לה כישורים יותר לטיפול מסור לילדים, כיון שהילדים זקוקים לחום ועדינות, ואילו הגבר על פי רוב יש לו חוסן נפשי יותר להתמודד עם הקושי של הבאת הפרנסה לבית (הגם שבודאי ישנם סוגים של משרה שתכונות האשה מתאימות יותר מאשר תכונות הגבר). כמובן שגם לגבר יש חלק בגידול הילדים, שנאמר "ושננתם לבניך" (דברים ו), וגם האשה יש לה חלק בפרנסת הבית, שנאמר "סדין עשתה ותמכור" (משלי לא), כיון שבכל תחום יש בו תת-תחומים, ומ"מ אין בזה סתירה לקו עיקרי.

בנוסף לכך יש לשים לב, שהתפקידים בבית (שהתורה הטילה על האשה) אינם פחות מכובדים מתפקידים פיזיים מחוצה לה (שהתורה הטילה על הגבר), אלא שכיון שבתרבויות לא-יהודיות בעבר מעמד האשה היה פחות משל הגבר, נוצרה תחושה כאילו התפקיד של "עקרת בית" הוא תפקיד שפל, ואין בזה אלא אסוציאציות פסולות ולא שאכן עבודות הבית הם פחותות ערך מהעבודות שבשדה וכל שאר התפקידים. להמחשה, ידוע שלפי הנימוס של אנשי יפן, בסוף הארוחה יש להוציא מהפה רעשים ידועים, ואילו בתרבות המערב דבר זה מגונה ביותר - כלומר לפעמים התרבות קובעת אם מעשה מסויים הוא מגונה או מכובד, וקביעה זו אינה בהכרח אמיתית ומוכחת ממהות המעשה. וכן לענין עבודות הבית, כשלעצמם אינם עבודות מזולזלות יותר מאשר עבודות הגבר, אלא שהתרבות מטעה אותנו לחשוב אחרת.

לסיכום שינוי התפקידים לא נובע מהבדל ב"מעלה" או ב"חשיבות" של אחד מבני הזוג, אלא החלוקה נובעת מהכרה בשינויי הכלים הפיזיים והנפשיים, הכרה זו שמחייב הכרה ביעילות של התאמת תפקיד.

ג': תפקידים שונים = חובות וזכויות שונות - תורה

אחר שנתבאר שראוי ויעיל שיהיו שינויי תפקידים בין האיש לאשה (מחמת השוני שביניהם), נמצא שגם הצרכים ומקומות תורפה של האיש ושל האשה שונים זה מזה. ולכן, אם נרצה ליצור מערכת זכויות שמטרתה להגן כמה שיותר על שני הצדדים, ולהביא תועלת המרבית לשני המינים, בהכרח שהזכויות יהיו שונים בין איש לאשה (לא שיהיו זכויות טובים יותר או טובים פחות, אלא הזכויות יהיו מותאמים לצרכים השונים שנובעים מהתפקידים השונים).

כדוגמא מעשית, כיון שהבעל הוא זה שעל פי רוב מביא עיקר הפרנסה לבית (מהנימוקים שנתבארו לעיל ב"שלב ב'"), מובן שחז"ל יטילו מנגנון הגנה על האשה בנוגע למזונותיה, שהבעל מחוייב לתת מזונות לאשתו, ולא שהאשה תהא מחוייבת להביא מזונות לבעל. [כמובן שבעל מן הישוב לא צריך שחייבו אותו לזון את אשתו, מ"מ חז"ל ראו לנכון ליצור מנגינון הגנה להבטיח שלא יהיו חריגות]. ובאותה מידה, כתוצאה מכך שהאשה היא המגדלת את הילדים (מהסיבות שהובאו לעיל ב"שלב ב'"), מובן שהיא מבלה בבית יותר שעות מאשר בעלה, וממילא הגיוני שעליה יהיו מוטלות עיקרי התפקידים של "עקרת בית", כגון בישול וכיו"ב (והוא מלבד העובדה שגם בתפקידים אלו גופא תכונות האשה מתאימות יותר והיא מוצאת בהם יותר סיפוק מאשר הבעל מסוגל למצוא, על פי רוב, וכפי שמצביעים המחקרים העדכניים). לבעל יהיה מאוד קשה גם להיות מחוייב להביא פרנסה לביתו וגם להתחיל לבשל כשמגיע הביתה. וא"כ למרות שהאשה מטבעה רוצה לבשל לבעלה ולכל בני ביתה, חז"ל ראו לנכון גם ליצור מנגינון שיבטיח את ההנהגה התקינה של קיום הבית. ולא מפני שהאשה היא "פחות חשובה" מהבעל, חלילה, אלא מפני שהמציאות מחייבת קביעת חיובים וזכויות מותאמים לטבעים של האיש והאשה ברוב ככל האוכלוסייה.

כל האמור מחייב ההגיון הבריא עפ"י הפסיכולוגיה העדכנית. ומה שאולי קשה לקבל זאת להרבה אנשים, הוא מפני שבעבר אצל כמה תרבויות (לא על פי היהדות) הסתכלו על האשה כמין פחות חשוב ח"ו, ולכן נוצרה תחושת הגנה למען האשה שכביכול צריכה להיות בדיוק כמו הגבר, שלא יהיו הבדלים בתפקידים ובחיובים ובזכויות, אבל כאמור מבט התורה הוא עמוק יותר ומורה לנו לדעת להבחין בין הטעות של שינויי מעמדים לאמת של שינויי תפקידים.