יש מספר סיבות לכך, אם נעיף מבט רק לעונה שעברה שטעות איומה של ניר כמעט עלתה לירוקים מאוד ביוקר במשחק הביתי נגד מכבי נתניה התוקפנית והרעבה של ראובן עטר,ה"אוי דוידוביץ" המפורסם מאותו משחק נגד מאלמו החלשה שכל מה שנזכור משם מה לעשות זה את הטעות של ניר שתפס אוויר ושלח את חיפה להתרכז בליגה.
אך שמו של דוידוביץ היה לא מעט בכותרות לאחרונה ולא רק מסיבות מקצועיות אלה בגלל המתח הרב שהיה בסוף העונה במשחק האליפות כאשר יניב קטן בחר באריק בנאדו כפרטנר להנפת הצלחת. דוידוביץ מאוד נפגע ולכן התבטא כמו שהתבטא וכמו שכולנו יודעים הצדדים התפייסו.בנוסף לכל, ,הידעתם שניר דוידוביץ במהלך הקרייה הבלתי נגמרת שלו עבר כ-13 ניתוחים ?!(אני לא מכיר ספורטאי שעבר דבר כזה) דבר הדורש חוסן פיזי בלתי רגיל ואני לא מדבר על הפגיעה המוראלית שניר חווה פעם אחר פעם בגלל אותה ברך.
אך את מה שניר דוידוביץ עשה עד היום למרות אותן הפציעות לא ניתן לקחת לו,מדובר בשוער יוצא מן הכלל עם מספר הופעות לא מבוטל במדי נבחרת ישראל ותארים רבים במדי מכבי חיפה כולל הופעה בליגת האלופות(אפילו שהיא נגמרה באכזבה). הביקורות הכל כך חריפות נגד דוידוביץ הן מוגזמות ורק מזכירות לנו כל פעם מחדש איך הזיכרון שלנו קצר, איך אותם פרשנים שקראו לו "התמנון" באותה הופעה פנומנלית של דוידוביץ במסטאייה של ולנסיה המפחידה של אותה תקופה היום קוראים לו לתלות את נעליו. זה פשוט לא הוגן כלפי דוידוביץ שעדיין בכל משחק שהוא משחק מציל לפחות 2-3 גולים ויותר מכל דוידוביץ הוא שוער עם נוכחות וניסיון שצריך לתת הרבה ביטחון להגנה הצעירה של חיפה העונה.
לסיכום אם במכבי חיפה רוצים לכבד סמל אמיתי אלישע לוי ויעקוב שחר חייבים לתת לו לסיים את הקרייה כשוער ראשון כי איך שזה נראה..
גם היום הוא השוער מספר אחד של מכבי חיפה
מאת: בן רואש