גליל גויים: גליל= חבל ארץ, גויי בתנ"ך= עם, גליל גויים= חבל ארץ של עם.
אזור מישור החוף הדרומי, פלשת, יהודה: גבולות: בצפון- נחל ירקון, בדרום- נחל שקמה, במזרח- השפלה ובמערב –הים. אופי טופוגרפי מישורי שליד החוף רכסים נמוכים, האזור היה מוצף ע"י הים חמש פעמים וכל הצפה השאירה רכס כורכר ובניהם פרוזדורים ארוכים (המכונים: מרזבים או אבוס בהם עוברות הדרכים הראשיות), בנוסף במישור החוף הזה יש מרחבי חוליות (דיונות) זיקים-אשדוד. הנחלים שחוצים את מישור החוף: כיוון כללי מזרח – מערב למעט במקומות שהחוליות או רכסי הכורכר חסמו את דרכם והנחל ניסה לעקוף מכיוון צפון מזרח או שנפרצו תעלות זרימה ע"י האדם באזור ביצות הירקון. הצומח מושפע מרוחות רסס הים, הקרקע החולית גורמת לחלחול מהיר של המים למעט במקומות בהם יש שכבת חרסית עוצרת מים, האזור מתאפיין בעצי- פיקוס השקמה שהם פליטי תרבות ועצי שיטה מלבינה שריד של תנאי אקלים חמים ולחים, קידה שעירה ולטם על רכסי הכורכר, וצמחים בקרקעות החמרה כמו עצי שיזף מצוי.
הדרכת אתר
מגדל צדק (ר' העין): מגדל צלבני וסביבו תוספות בניה מהמאה ה-19 ועד שנת 48, (מצפון למגדל קבר שייח סעדי וליד גתות ומתקנים חקלאים ומדרום מחצבות ), בפאה המזרחית מעל כניסה יש אבן ומעליה קשת על האבן כתובת ומשני הצדדים משולשים דמוי אוזניים (מופיע גם בגשר בייברס בכניסה ללוד) , זוהי טבולה אנסטה שהיא כתובת ביוונית המרטיריון של הקדוש קיריקוס (מרטיר=קדוש מעונה). קיריקוס פעל בתקופה הביזנטית ( 324 עד 638 AD) בבית לחם, השם מופיע בכפר בורין בשומרון/הר גריזים (היה שודד יחד עם קהילה של יהודים, שומרונים ונוצרים) ומופיע ליד קיבוץ מגן שבנגב. הכתובת הגיע מבית לחם. מה תפקיד המשולשים/אוזנים בשני הצדדים?: בעולם ההלניסטי המקדשים היו מעץ, היו צומת החיים ובהם הקהילה קיבלה הודעות ע"ג עמוד עם כפיסי עץ, לימים בעולם הרומאי הסימן הזה מקבל משמעות סמלית שנובעת מהרגל. סיפור "כוחו של הרגל" בעת ההקפות שהיו עוברים ליד ארון הקודש היו מתכופפים, אחד המתפללים הצעירים שאל למה צריך להתכופף? ואמרו לו שלא יודעים למה ושזה נוהג, שאל את הרב והרב ענה לו, לפני הרבה שנים ליד ארון הקודש הייתה מנורת שמן שירדה מהתקרה ובהקפות הינו צריכים להתכופף כדי לעבור. סיפור שני שמלמד אותנו שהיו יערות סבוכים בשרון- ביפו היה סוחר שהיה מכין גבינות מיוחדות, מעמיס על החמור ועם בנו היו הולכים למכור בצפון, שהיו עוברים בשרון ליד הים ראה הבן שאביו כל כמה זמן מכופף את ראשו ומזדקף וחוזר חלילה, ראה הבן וגם היה מתכופף, שאל את אביו למה הוא עושה זאת והאב ענה: בני אני לא רואה טוב, אך אני זוכר בדיוק היכן יש ענפי עצים נמוכים.
ערב המרד הגדול בשנת 66, יוספוס פלביוס כותב (מלחמות היהודים ב,ט,א) שאחרי הדיכוי היהודים שמעו שהרומאים מגיעים למגדל אפק וברחו והרומאים הרסו את המקום. אחרי מאות שנים (תחילת המאה ה-12 בתקופה הצלבנית) מתיישבת במקום משפחת איבלין קוראת למקום "מיראבל"= פלא היופי או יפה נוף ע"ש הנוף היפה הנשקף ובנה בעזרת השרידים מגדל. 1187 תמה התקופה הצלבנית הראשונה והמקום נכבש ע"י סאלח א-דין שהורס חלק מהמבנה ואין יותר דריסת רגל לצלבנים. במאה ה-19 מתיישבים במקום, בהתחלה רק בעונה החקלאית פלחים מכפר גמע'ין ומחברים מבנה למבנה האם וגם מחוץ למגדל, עד שמשתלט על המקום צאדק אל ג'מעיני ובונה טירה על חורבות המצודה לצורך גביית מיסים לא חוקית עד שהתורכים מגלים אותו והמקום נקרא על שמו מג'דל צאדק אבל ברוב המקומות המקום נקרא מג'דל יאבא (יפו) והישוב הערבי נשאר עד 48. במקום. המחצבות- 29/5/36 הורסים הערבים את מפעל המחצבות שהקימו יהודים מקוסבו והמקום מושבת עד 48, באפריל 48 מגיע למחצבות כוח של הצבא העירקי (גם לסן סימון, גשר בקעת הירדן) במבצע "בתק" (שנערך במקביל למבצע דני) 11/7/48 גדוד 32 של אלכסנדרוני מגרש את העירקים מהמקום, שנת 49 חברת אבן סיד של ההסתדרות מפעילה את המחצבות. במקום עבר קו הגבול עם עמדות של מג"ב עד שנת 67 .
תצפית: צפון- השומרון, חלקים של כ"ס, בית ברל, בית בודד ובולט בצומת מורשה, בצמוד לכביש 444 רואים בנינים חדשים וגבוהים של ר' העין אחריהם תל אפק. משמאל לכביש 444 קיבוץ עינת, גבעת השלושה ויותר רחוק פ"ת, דרום- המחצבה מעליה הישוב הדתי אלעד (במקום נמצאו ממצאים ארכיאולוגים שהמחצבה מימנה את החפירות ובסיום פונה השטח- נמצאו חווה חקלאית מהתקופה הביזנטית בית מרחץ רצפות פסיפס), רחוק יותר לוד רמלה ונתב"ג, בהמשך 444 נמצא המאוזוליאום של מזור (מאוזוליאום הוא מבנה קבורה מפואר המשמש לסגידה לנפטר המונח ע"ש מאוזולוס מלך יוון שנקבר בבודרום (בעבר קאריה), המבנה של מזור הוא היחיד בא"י אשר שרד בשלמות מהתקופה הרומית (תקופה ארוכה נקרא המקום מקאם א-נבי יחיא ושימש מקום תפילה לערבים).
הדרכת אתר
תל קסילה: (מוזיאון ארץ ישראל)
מידע: מסלול ההליכה היקפי והתל נמצא בצד הדרומי, התערוכות מתחלפות ויש מתקני ייצור מהתקופות הקדומות, משוחזרים ופעילים.
קו התילים לאורך הירקון- תל קסילה הינו חלק ממערך גיאוגרפי של תילים: כודאדי (סמוך לשפך הירקון), קסילה, ג'ריסה-נפוליון (ליד רח' רוקח), זיתון (בבני ברק), אפק. מתל קסילה יכלו בעבר לראות את המגדלור הבריטי ואחת משלושת המקומות בהם צלחו הבריטים את הירקון (שהיה קו ביצורים תורכי) ואת ארובות רידינג כולל תל כודאדי, רואים את תל גריסה (בתל יש חלקלקות), תל זיתון נמצא ליד קרית אריה ואת תל אפק ניתן היה לראות בהמשך הירקון (פנסי האצטדיון וימינה מהפנסים מגדל ומאחורי הבתים תל אפק).
נדידת גויי הים: בשלהי המאה ה-13 לפנה"ס BC, מסיבות של רעב, שנים שחונות, רעידת אדמה או התפרצות וולקנית (ז"א מסיבות מסוימות) מתחילה נדידת עמים מיוון (נפילת התרבות המיקנית) מזרחה למערב תורכיה וכל אחד מפיל או דוחק מזרחה ודרומה את זה שלפניו וחלק מגיעים למרכז תורכיה ומביסים את החיתים. שבטים שהיו יורדי ים בניהם הפלשתים והשרדונים חלק מגיעים לכאן לכנען וחלק למצרים
חופרים: בנימין מזר 1949 חשף את העיר הישראלית (זאת החפירה העברית הראשונה תחת מחלקת עתיקות של מדינת ישראל אלתרמן כתב על כך את "העיר החדשה"), אחריו בהפרש של עשרות שנים עמיחי מזר 1971 יחשוף מצפון את העיר הפלשתית. (פרופסור שלמה בונימוביץ חולק על ההנחות של עמי שכאן הייתה עיר פלשתית, ואומר שכאן הייתה עיר כנענית)
על התל: מצפון לירקון על תל כורכר בשטח של 16 דונם, רואים את פני הקרקע המקורים של התל, הישוב העתיק יותר בצפון התל הוא פלשתי ובדרום ישראלי (לא מוכרת תופעה כזאת). העיר הפלשתית כיום הממצאים מתחת לסככה שעומדים על הגשר ניתן לראות שלושה שלטים כל אחד בצבע אחר ומתייחס למקדש מתקופה או שכבה אחרת. מהמקדש הקדום שהוא הכי נמוך, עולים למקדש התיכון ומעליו המקדש המאוחר- כל מקדש גדול מקודמו. השכבה מהמאה ה-12 לפנה"ס שריפה והקמה מחדש בשטח מצומצם במאה ה-10 לפנה"ס, נראה שבתחילתה הוקמה העיר כעיר נמל פלשתית וחרבה במאה ה-12 ואח"כ במאה ה-10 במסע שישק מלך מצרים.
(לפי בני, הישוב היהודי מהמאה ה-10 לפנה"ס. יש כאן רצף של 150 שנות ישוב) במאה ה-7 לפנה"ס בעת התפשטות ממלכת יהודה בימי יאשיהו הוקם במקום ישוב ישראלי קטן. בחלק העליון יש שרידים מהתקופה הפרסית ועד הערבית. ובאתר הפלשתי חצובה בתוך מבנה באר מימי הביניים עד למפלס מי התהום.
עברנו לעיר הישראלית (נחשפה ראשונה ע"י בנימין ב-49) מתגלה ישוב ישראלי מהמאה ה-10 ואילך. רואים רחוב, בסיס אבן ועליו אבני כורכר, משמאל בית ארבעת המרחבים, נמצאה אבן שחיקה, קנקן אגירה גדול, טבון לאפיה וליד מבנה מעוגל-אסם, בית מלאכה ליציקת ברונזה (שילוב של נחושת+12% בדיל להקשיה). התגלו אוסטרוקונים ועל אחד היה כתוב "זהב אופיר לבית חורון שקלים 30" זאת כנראה תעודת משלוח קדומה שליוותה משלוח של זהב מסוג אופיר לעיר בית חורון או למקדש האל חורון.
מה אמר בני בדרך לביתן הארכיאולוגיה- למטה יש בית בד, בדרך שרדי אבני מיל' רומאיות, גן שעוני שמש, גן משל יותם, ביתנים שונים ותערוכות שונות, ביתן של רונלד סטורס- המושל הבריטי הראשון של ירושלים. בני אומר שביפו מעולם לא היה נמל בגלל סלעי הגידוד מכורכר והתיאוריה אמרה שהספינות עגנו בתוך אפיק הירקון. הגענו לרצפת פסיפס שנשארה באתרה- פסיפס טבריה, גתות באתרם ולבית תפילה שומרוני שגם מוצג באתרה (ממאה אחת לפנה"ס). ההבדל בין בית תפילה שומרוני ליהודי?: 1) כיוון התפילה הר גרזים ולא ירושלים. 2) בשומרוני יהיו עד היום כתובות בכתב עברי קדום.
מוזאון הקרמיקה: במקום תצוגות של כלים לפי תקופות וסוגים, רואים את דרכי העיטורים של הפלשתים ואחרים מול היהודים (יש לכל עם את סמליו וסגנונו), יצירת כלי חימר גדולים בשלבים, האנתרופואידים ארונות קבורה דמוי אדם מנהג אותו אימצו גויי הים ממצרים- יוצרים גליל חרס חותכים פתח עם סכין חדה בהתאמה לגוף ועל המכסה עיצבו את דמות המת הכללי או האישי. טיפולוגיה של כלי: התפתחות השינוי במבנה הכלים לאורך התקופות- כלי הנר שהולך ונסגר, קנקנים בהתחלה גדולים ובהמשך קטנים כלים קפרים מקפריסין וכלים מהאזור האגאי בעלי צורות ברורות חלקים בעלי גלזורה (ציפוי אוטם שקוף) וברק, קנקן שפת צווארון כל אגירה גדול שצווארו מעובה והוא אופייני לתקופת ההתנחלות.
הדרכת דרך
כביש 44 עברנו את רמלה- נבנתה על חולות (בערבית "רמל") , יד רמב"ם- נוסד בשנת 55 ע"י עולים ממרוקו, במלאות 750 שנה לפטירת הרמב"ם. בת עוזיאל- ע"ש הרב הספרדי הראשון, פדיה- ישוב של עולים מעירק נוסד בשנת 51, פתחיה- שם מהמקרא עולים מתוניס והודו, כרמי יוסף- נבנה עבור הבנים של יוצאי רחובות, רמה סציואוקונומית גבוה בכניסה בנגוליה כמו בקציר.
הדרכת אתר
גן לאומי תל גזר
התל יושב בלב השפלה על 130 דונם וחולש מגובה 90 מ' על סביבתו לכיוון עמק איילון ומישור החוף ועל התנועה מהמישור במערב להר במזרח.
חופרים: 1) 1871 ע"י שארל קלרמון גנו קונסול צרפת בירושלים שחפר מטעם הקרן הבריטית לחקר א"י ופענח את כתובת תחום גזר. 2) 1902 הקרן הבריטית לחקירת א"י בראשות מקליסטר מגלה 8 שכבות, כיום יש 26 שכבות, ומוצא את לוח גזר, החפירה שעשה היא דוגמה אך לא לחפור באתר מאחר שהתורכים הגבילו אותו, הוא חופר כל פעם חתך אחד ושופך את האדמה לחתך הקודם מה שהופך את סדר השכבות. 3) 1934 PEF בראשות אלן רוו. 4) 1964 היברו יונין קולג' (מכון למדעי היהדות להכשרת רבנים באמריקה) בראשות ארנסט רייט ודיוור.
מבוא: גזר נזכרת לראשונה בכתובות של מלך מצרים תחותמיס ה-3 במסעו הראשון לארץ בשנת 1482 BC מתוך 15 מסעות מלחמה. בין התבליטים שנמצאו במקדש קרנה שבמצרים נראים שבויים מהעיר גזר. בפעם הבאה שמוזכרת גזר היא עיר כנענית גדולה, עיר מדינה עם ישובים סביבה והשליט שולח 10 מכתבי קיטור מכתבי אלעמרנה למלך המצרי. גזר נזכרת בכתובת אסטלת מרנפתח אסטלת ישראל (המקור החיצוני הראשון שמזכיר את עם ישראל) וכתוב "נלכדה, נתפשה גזר". במקרא (יהושע י',לג- " אז עלה הרם מלך גזר לעזור את לכיש ויכהו יהושע..."), (שופטים א- שבט אפרים לא הצליח לתפוס את גזר), (מלכים א',ט,טז- פרעה מלך מצרים כובש את גזר ונתנה מתנה לשלמה המלך שנשוי לבתו "ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה"). מצב מעורר שאלות? כל הארץ בידי שלמה ורק גזר לא! שלמה מבצר את הערים: גזר, חצור, מגידו וירושלים. תגלת פלאסר ה-3 האשורי צר בשנת 730 על העיר גזרו. הפעם הבאה ששומעים על גזר זה בתקופת החשמונאים במאה ה-2 AC, בשם גזרה (במקורות בית חשמונאי). צבא סלבקי (יווני) בראשות בכחידס מבצר את גזר ובשנת 142 כובש שמעון החשמונאי את העיר ובונה בה את ביתו ולאחריו יוחנן הורקנוס מקים במקום את מפקדתו.
התקופות:
• כלקוליתית ישוב ראשון בגזר
• כנענית קדומה (ברונזה) עד 2000- , תקופת עיור, גזר ללא חומה- פרוזה, אנשים התגוררו במערות, (מקליסטר קורא לכך "משכנות הטרדולוגיטים)
• כנענית תיכונה עד שנת 1500- , נשפכה סוללה, נבנת חומה (בהמשך חלקלקה) ושולבו כ-25 מגדלים ולפחות שער אחד גדול בצד הדרומי ובצמוד לו מגדל גבוה (מהתקופה- הבמה שהוא "מקדש מצבות"- שורה של 10 אבנים גדולות בקו ישר ובמה גדולה, מתקני איסוף מים ומחסני תבואה, קבורת תינוקות בקנקנים) בתקופה זאת נשרף המקום ונהרס ע"י תחותמס.
• כנענית מאוחרת עד שנת 1200- , מעט מבנים, מתגלות חרפושיות ורקעי זהב עם שמות, תקופת מכתבי אלעמרנה, יתכן שהחומה שייכת לתקופה זאת (אם כן זה גילוי חשוב מאחר שכן זהו אחד הביצורים המרשימים הבודדים בארץ שהוקם בתקופה), גם בתקופה זאת גזר (גם אשקלון) חרבה כמופיע באסטלת ישראל (מצבת אבן בה נזכרת לראשונה הישות "ישראל" בכתובת חוץ מקראית) משנת 1207-.
• בין התקופות התגלו 2-3 אזורים שבהם הייתה התיישבות פלשתית מאופיינת בכלי קרמיקה דו גונית שאח"כ מתחלפים לחרסים פשוטים (מחופים אדום), באסם גדול ומבנה מגורים, בשנת 950- פרעה שורף את העיר ונתנה לשלמה
• ישראלית עד שנת 586- , יש חומת סוגרים, בית ארבעת המרחבים ושער שלמה עם מגדלי גזית, לתקופה זאת משויך לוח גזר (מהכתובת העבריות הקדומות ביותר).
• במאה ה-8 AC האשורים (תגלת פלאסר וסרגון) יחריבו את העיר.
• פרסית עד 332- , העיר מתחדשת, שיבת ציון, נמצאו ידיות של קנקנים עם כתובות יהד (כנראה קיצור של יהודה) וטבעות חותם עם השם ירושלים
• הלניסטית/חשמונאית עד שנת 37- , יש מסביב לתל כתובות חקוקות ועליהם כתובת בעברית ויוונית תחום גזר ושם מנהל המקום אטקיוס
• מעט שרידים צלבנים עד 1260 AD, מצד צלבני שנקרא מונשיסר
• מאה ה-13 לספירה הישוב נינטש לזמן רב
• היה במקום כפר ערבי שנקרא אבו שושה שנעזב במלחמת העצמאות
• 1945 הוקם מדרום לתל הקיבוץ גזר (על אדמות שקנו הבריטים) ע"י חברי קבוצת הדסה של הנוער העובד והלומד. 10 יוני 48- הלגיון הירדני כובש את המקום, אחרי מספר שעות צה"ל כובש בחזרה (24 הרוגים ו-30 שנפלו בשבי), שנת 64 הקיבוץ התפרק אך הוקם מחדש.
תצפית: התחלה מדרום- כרמי יוסף,. דרום מזרח- מנזר לטרון ומעליו מלון שורש, ימינה מהמלון המסרק, משמאל למלון קצה אבו גוש, לרגלינו כביש 1 וגשר הרכבת החדש בעמק איילון. מזרחה- קרוב גזר, אחרי הגשר ומימין הישובים בית סירא ובית ליקיא, משמאל לגשר הישוב שלעבים ומעל מודעין. צפון מזרח- יד רמב"ם. צפון- מחצבה, אלעד ורחוק ר' העין. צפון מערב- למטה בית עוזיאל רחובות , מימין רמלה (ארובת המלט) ורחוק ת"א. דרום מערב- פדיה וחולדה ורחוק אשדוד ומשמאל אשקלון. מהתצפית ברור מה חשיבות המקום ששולט בראיה ואש על מישור החוף ועמק אילון עד ההר.
סיור בתל: הסבר על התל תחת עץ הדומים, עולים בצד הדרומי ולפנינו לוח אבן המציג הגדלה של לוח גזר- שנים פירשו את הלוח כלוח חקלאי, לפני שנים נאמר שלחקלאים לא צריך להגיד מה לעשות באיזה עונה והגיעו למסקנה חדשה שלוח גזר הוא לוח לתרגול כתיבה והנוסח הוא חקלאי בהתאמה לסביבה (הלוח המקורי באיסטנבול), המשכנו לחומה הקטנה במעלה השביל ועשינו תצפית על האזור, ירדנו לכיוון העיר הכנענית (תיכונה 2, ברונזה) באמצע מעבר על גשר עץ ומימין חלק של מגדל כנעני עצום וחומה משמאל בור גדול שזה מפעל המים ואחריו משמאל שער העיר הכנענית 6 אומנות רואים רק שרידים (כדי לראות את השער עברנו את הגשר לצד השני והמדריך עמד בין אומנות השער והסביר, ירדנו למפעל מים במדרגות עץ בחציבה המרובעת לעומק 40 מ' רואים מדרגות חצובות על הקיר ואגן לאיגום מי התהום, בתחתית מערה ומנהרה של עוד 40 מ' למעין (חשיפה של מקליסטר) בעבר החפירה הגיע למעין ורדה אך כיום המנהרה סתומה. בעקבות הגילויים האחרונים בעיר דוד אמר רוני רייך שאולי גם מפעל המים כאן מאותה תקופה (כנענית תיכונה), הדעות חלוקות לגבי השאלה אם זה מפעל מים כנעני או ישראלי! המשכנו בשביל שעולה ויורד ורואים את העיר הישראלית מימין לכיוון בתי הישוב (כרמי יוסף) בחפירות קדומות של הבריטים מתגלה שער שלמה (הכניסה הקדומה לתל גזר) באמצע השער תעלת ביוב ורואים 8 אומנות מימין חומה עם מגדל ובהמשך מימין חומת סוגרים (הבתים התגלו רק בעונת החפירות האחרונה), בהתחלה חפרו רק צד אחד וחשבו שזאת מצודה חשמונאית עד שידין אמר שזה דומה לשער מגידו וחצור, המשיכו לחפור וגילו את כל השער (כמות האומנות בשער שלמה משתנה ע"פ הצורך למשל בתל שבע יש רק 4 אומנות). המשכנו בשביל בחצי קשת והתחלנו לחזור, לפנינו מונוליטים שורה של 8 אבני ענק ויותר ובאמצע אבן מרובעת גדולה (נחשף ע"י מקליסטר) המקום זוהה כמקום פולחן בתקופה הישראלית, 12 ערים או 12 שבטים, רוני רייך חושב שהעיר הכנענית הייתה אדירה ואולי גם מתחם זה שייך לעיר הכנענית, אנחנו לא באמת יודעים מה זה! (בערד נראה שגם בזמן שבית המקדש קיים יש עדין מקומות בהם מתקיים פולחן כנעני)
הדרכת דרך
חזרנו לכביש 44 עד צומת מסמיה, (בין מסמיה לקסטינה עוברים חלק מכביש 3 וכביש 40) שמאלה בכביש 3, שמאלה בצומת סילבר- כביש 4, כניסה ישנה (אמצעית) של אשקלון ימינה עד הסוף ושמאלה לפארק. משמאל יער המגינים, צומת נחשון ע"ש קיבוץ נחשון, קיבוץ נחשון ע"ש "נחשון בן עמינדב"- ( היה נשיא שבט יהודה, בעת חצית בני ישראל את ים סוף הוא קופץ ראשון למים ומאז השם הוא סמל לראשוניות, חלוציות, העזה והשתדלות) ומבצע נחשון שהיה המבצע ההתקפי הראשון ב-48, הקיבוץ הוקם בשנת 50 ע"י השומר הצעיר. מושב בקוע ממנו מתחילה סלילת דרך בורמה, הוקם על הישוב הערבי דיר מוחסן בשנת51 ע"י תימנים, חולדה- במלחמת השחרור הפכה חולדה לנקודה העברית האחרונה לפני הדרך לירושלים ושימשה כבסיס לשיירות ומכאן יצא הצבא למבצע נחשון, להתקפות על לטרון וסלילת דרך בורמה ודרך הגבורה. משמאל טל שחר ומאחוריו למטה עמק שורק ותל מקנה.
תל מקנה בין כביש 3 לכביש 383 בקו הישוב רבדים, מזרחית לכביש 6. בשיאו, תקופת הברזל השתרע על שטח של 260 דונם וחולק לאקרופוליס ועיר תחתונה, מזוהה עם העיר עקרון של הפלשתים, העיר נכבשת בשנת 701- ע"י סנחריב, המקום נחפר ע"י טרודה דותן וגיטין, במקום נמצאה כתובת עקרון שמתארת בניה של מקדש ומוזכר השם מקנה, העיר הייתה מרכז ליצור שמן ובתי הבד מעידים על כך וכן מרכז לאריגה, 603- נבוכדנאצר הורס את המקום.
צומת ראם היה כפר ערבי עד 48, מסמיה אל כבירה (מסמיה הגדולה) וליד מסמיה אל זרירה מהשם סמה שפרושו שמים, מי שישב כאן קיבל את בירכת האל. כפר אחים ע"ש הבנים למשפחת גובר שנפלו במלחמת העצמאות. צומת קסטינה- היה כפר ערבי שנעזב במלחמת העצמאות, המקום נקרא ע"ש מקסרטין- ארמון גדול או מקום שהיו מחטאים בהמות כדי שלא יעבירו מחלות. ישובי שפיר של הפועל מזרחי חלקם ישבו בעבר בגוש עציון (קיבוץ עין צורים, משואות יצחק), עד קרית גת זה מישור החוף, ראינו את משטחי המכוניות שמשמשים להעברת סחורות מהמזרח דרך נמל אילת וביבשה עד אשדוד ומשם לאירופה (תחרות כלכלית לתעלת סואץ).
הדרכת אתר
תל אשקלון:
5,000 שנות היסטוריה, שם העיר אשקלון מלשון שקל המציינת מידת משקל לעיר נמל ומסחר. יתרונות המיקום- אשקלון שוכנת על דרך הים שקישרה בין חלקי הסהר הפורה, סמיכות לים, רכס כורכר המערבי, במקום שפע של מי תהום (מעל 60 בארות), אקלים נוח וקרקע פורייה שנתנה עורף חקלאי מפותח. בתקופה הכנענית התיכונה (עד 1550-) מוקמת סוללת ענקית באורך 2200 מ' וגובה 15 מ' וחלקלקה במבנה של קשת ולאחריה בתקופה הרומית (163+) מוקמת חומה על הסוללה (מגה עיר, 600 דונם).
חופרים- (לדברי בני- גיטלין, בחסות קרן שלדי ולאון לוי בוחר לחפור במקום ומגלה את החלקלקה והשער וכן שהחפירות התחילו ע"י אישה מהאצולה האנגלית בשנת 1814 ליידי סטנאוף שחלמה על תחיית המזרח, בחפירות שוברת פסל רומאי, בורחת לכפר גון בלבנון, זאב וילנאי מגיעה לכפר במלחמת לבנון). 1921 גרסטנג שחושף את הבסיליקה הרומית, 1985 חופרת לורנס סטייגר מאוניברסיטת הרווארד.
תקופות-
• ניאוליתית (עד 4500-)- נושב לראשונה.
• כלקוליתית (עד 3300-)- גם נושב המקום.
• כנענית קדומה (ברונזה עד 2200-)- עיר נמל הקדומה והיחידה לחופי א"י.
• כנענית תיכונה (עד 1550-)- מגה עיר, הוקפה בסוללת ביצור אדירה, שער הקשתות (הקדום מסוגו בעולם), נזכרת בכתבי המאורות בשם אשקונה.
• כנענית מאוחרת (עד 1220-)- כפופה למצרים, נזכרת בשבעה ממכתבי אלעמרנה מאה ה-14 (פרעה אחנתון), שם העיר ידי. מאה 13 העיר מורדת בפרעה מרנפתח ונצחונו של פרעה מונצחת באסטלת ישראל 1207- (גם גזר מופיעה).
• הישראלית (ברזל עד 586-)- המקום מופיע כאחת מערי הפלשתים, מוזכר במקרא בספרים שופטים (כנחלת שבט יהודה) ועלילות שמשון הגיבור, בשמואל ב- קינת דוד לשאול, ירמיהו פרק מז,ה ("...נדמתה אשקלון שארית עמקם..."), צפניה פרק ב ("כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה...") וזכריה. 734- תגלת פלאסר ה-3 מלך אשור (העיר מוזכרת פעמיים בשם איסקלה) כובש את העיר, מאה ה-8 מלך יהודה צדקיהו תופס את העיר, 701- סנחריב כובש את העיר, 604- נבוכדנאצר מבבל כובש את העיר ומגלה את אגא מלכה הפלשתי האחרון של העיר.
• הפרסית (עד 332-)- אשקלון הייתה עיר נמל משגשגת תחת חסות מלך צור הפניקי (כיתר ערי החוף), בעיר, בחלק הדרום מערבי, היה בית קברות לכלבים, היה זה מנהג של הפניקים שהאמינו שבקבורת הכלבים יש סגולה לריפוי.
• הלניסטית (עד 167-)- נכבשה ע"י אלכסנדר מוקדון ולאחריו שלטו במקום בית תלמי ובית סלווקוס הסורי. נבנו בעיר מקדשים רבים אך רק חלק קטן התגלה
• חשמונאית (עד 37-)- אשקלון נמנעת ממרד גלוי ומקבלת מעמד של פלס ומעידות על כך מטבעות שהתגלו בחפירות
• הרומית (עד 324+ AD(- 163 עוברת לידי הרומאים, עיר מפוארת ששמה קלוניה אשקלינה, על הסוללה נבנתה חומה, עיר חופשיה שפרסומה בא מיינות ופירות ובה היה אחד הירידים הגדולים בארץ, לפי המסורת בה נולד הורדוס, במרד הגדול שנת 66 ניסו היהודים בעיר למרוד פעמיים והתושבים הפגאניים והשומרונים טובחים והורגים 2500 יהודים.
• ביזנטית (עד 638+)- העיר נקראת אסקלונה ומהווה מרכז למסחר ביין משובח ששווק לאירופה, מופיע על מפת מדידבא, רוב התושבים נוצרים וגם יהודים.
• מוסלמית קדומה (עד 1099) 638 העיר נכנעת לערבים, שמה הוסב לעסקלאן וישבו בה בני שלושת הדתות, המוסלמים מסלקים את הנוצרים ונשארים שומרונים שקוראים לעיר בשם גרר. החומה הנראית היום בצד המזרחי והדרומי ע"ג הסוללה היא חומה מוסלמית שנבנתה ע"י הפאטימים במאה ה-12 כנגד הצלבנים ובחומה ארבע שערים.
• צלבנית (עד 1291)- 1153 (אחרי 54 שנה, לעיר היה עורף צבאי מצד השושלת הפטימית במצרים) נכבשת העיר ע"י בלבלין ה-3 הצלבני, הצלבנים מבצרים את המקום בחומה אדירה ומגדלים והמוסלמים בורחים למצרים, 1187 צלאח א-דין מנצח בקרב קרני חיטין ואשקלון חוזרת למוסלמים, 1191 ריצארד לב ארי כובש את אשקלון העיר הייתה הרוסה והוא בונה מצודה גדולה, 1270 בייברס הממלוכי כובש והורס את העיר עד יסוד.
• העותומאניים (עד 1917)- מוחמד עלי ובנו אברהים פחה בונים את איסקלון ומג'דל, בבניה הם לוקחים אבנים רבות מהתל, העיר הופכת למרכז של אריגים
• ישראלית חדשה- העיר נכבשת בשנת 48 והערבים בורחים לעזה, כיום בעיר מרינה ליאכטות ו-3500 חדרי מלון.
הסיור בתל: עמדנו על התצפית לשער והחלקלקה, ירדנו לשביל ועברנו בשער, לפני כן ראינו את השלט במרכז החומה המציין את מיקום מקדש עגל הכסף שנבנה בתוך הסוללה בסמוך לדרך המובילה מהים והתגלה באחד ממחסני המקדש בתוך כלי חרס דמוי מקדש (פסלון של עגל עשוי ברונזה ומצופה כסף, זוהה על האל הכנעני בעל שהיה אל הסערה), שער העיר הכנענית מהתקופה התיכונה (יתכן שנקרא שער הים) יושב על מסד אבן ועליו לבני בוץ וחיזוק אבנים לקשתות. קטעי החומות שנבנו על הסוללה חלק צלבני וחלק מוסלמי, כל תולדות אשקלון עד שנת 48 נמצאים בתוך שטח הסוללה. מכאן הגענו לתצפית על הים והסבר על תולדות העיר (ראה לעייל), הלכנו לכיוון דרום מערב לפני החומה פנינו שמאלה ועלינו בשביל ימינה, הגענו לחפירות של שרדי עיר פלשתית מעליה שרדי התקופה הרומית ובחלק העליון ביזנטי בית מרחץ ואמבטיה (המקום נחפר בתמיכת קרן ליאון לוי ממוזיאון הרוואד לתרבויות שמיות) מתחת לרצפה גילו מוליכי מים ובתוכם שלדים של 300 תינוקות בני יומם והגיעו למסקנה שמדובר בבית בושת וכאשר נולד תינוק היו מטמינים אותו בתוך מוליכי המים מתחת לחדרים, המשכנו עד מתחם העמודים הגדולים שעשויים מגרניט אפור שחור ומעט אדמדם, הגרניט מגיעה ממצרים דרך הנילוס והים (אז אין מצבות בהרי אילת). זהו מבנה בזיליקה מהמאה ה-3 לספירה, מבנה אורך, מלבני, בד"כ 2 שורות עמודים שמחלקים את השטח לשלוש, כאן יש יותר משתי שורות, בקצה בדרום היו פסלים יפים (אחד של האל דגון) שעברו לאחסון, בתרבות הרומית המקום שימש כמבנה ציבורי (בית משפט, מסחר, משרדים וכ') שהכניסה דרך קיר האורך של המבנה והגג עשוי מקורות עץ מדרום לבסיליקה היה בולטריון אולם עגול למחצה בעל שורת מושבים ששימש אולי כמקום ההתכנסות של מועצת העיר ובית המשפט במקום נמצאו 2 פסלים אחד של אלה מצרית (איסיס) והשני אלת הניצחון הרומית (ניקה). בתרבות הנוצרית משמשת הבזיליקה ככנסיה במבנה אורך. הבזיליקה העתיקה ביותר נמצאת ברומא ונקראת בזיליקה פורקיה.
קרוב לים התגלה ממצא ייחודי בכמות, בית קברות לכלבים, מסוג סלוקי מונחים על הצד עם הזנב בין הרגלים. כנראה שהתושבים עבדו אותם ולכל תושב היה כלב, הכלב כאן הגיע לדרגה אלוהית בתקופה הרומית. בחפירות התגלו גם שתי בתי כנסת יהודים ובארות אנטילה.
האל דגון: אחד האלים שהביאו לאזור העמים השמים, מתחת לאל שנקרא אל ומעל האל בעל בהיררכיה, במקור היה אל כנעני מקומי אל הדגן, התבואה (השורש דג מורה על ענני השמים ועל הגשמים), הפלשתים אימצו אל זה והוא עמד אצלם במקום הראשון (עד שהגיעו לארץ האמינו באימא הגדולה) לאחר שארון הברית נתפס ושמים אותו מול האל דגן מסופר על כל מיני בעיות שמתרחשות כמו :בבוקר נמצא האל דגן ללא ידים וכ'.
סרגל זמנים
2000 עד 1550 לפנה"ס AC- תקופת הברונזה, כנענית התיכונה
1482 BC- מסע המלחמה הראשון של תחותמיס ה-3 מלך מצרים לא"י
1550 עד 1200 כנענית מאוחרת
1207 – אסטלת מרנפתח מקור חוץ מקראי ראשון בו מוזכרת ישראל(אסטלת ישראל)
1200 עד 586 לפנה"ס – תקופת הברזל (הישראלית)
1190- חדירת גויי הים לאזור בדגש הפלשתים
1180- שמשון הגיבור
1114- קרב אבן העזר
1025- מלכות שאול
___- קרב דוד בגולית
1003 – מלכות דוד
945 - שישק מלך מצרים במסע צבאי בא"י
930 – מרד ירבעם בן נבט ופילוג הממלכה
732 – תגלת פלאסר מדכא מרידה בישראל (לכיש, גזר...)
701 – מסע סנחריב
604 נבחדנאצר כובש את אשקלון
586 AC– נבחדנאצר וחורבן בית ראשון
586 עד 332- תקופה פרסית
332 עד 167- התקופה ההלניסטית
167 עד 37- התקופה החשמונאית
37 לפנה"ס AC עד 324 לספירה AD- התקופה הרומית
66 לספירה AD- המרד הגדול הראשון ברומאים
324 עד 638- התקופה הביזנטית
638 עד 1099- תקופה מוסלמית קדומה
1091- ריצארד לב ארי כובש את אשקלון
1099 עד 1291 התקופה הצלבנית
1187- קרב קרני חיטין וסיום ממלכת הצלבנים הראשונה
1270- בייברס הממלוכי כובש את אשקלון והורס אותה
1291 עד 1517- התקופה הממלוכית
1517 עד 1917- התקופה העות'מאנית
1917 עד 1948- התקופה הבריטית
1948 ואילך –התקופה הישראלית החדשה
11/7/48- מבצע "בתק" לשחרור מעבר אפק וכיבוש מגדל צדק
ביבליוגרפיה
• • ספרות מחקר
v מדריך ישראל החדש, ספי בן יוסף, 2001.
v היסטוריה של א"י, יד יצחק בן צבי, 1984.
v ארץ ישראל, לקסיקון מפה, עורך יובל אלעזרי, 2003.
v תנ"ך מלא.
• • אתרי מידע
q ויקיפדיה
q שבעת פלאי ישראל
q עידן התנ"ך
q אתר רשות הטבע והגנים
q אתר מט"ח
q אתר מפות- עמוד ענן
מאמרים/שירים/סיפורים
q העיר החדשה של אלתרמן (מצ"ב)
q מאמר: הפלשתים ותרבותם החומרית, מאת טרודה דותן
q מאמר:מראה מקום: אל תל גזר וסביבותיו, מאת גליה דורון
אייל קורן
