מאת: עו"ד איריס אלמוג
חוק פיצויי פיטורים קובע כי הזכות לקבל פיצויי פיטורים מותנית בעבודה של שנה אחת לפחות.
ואולם, קיים חריג לכלל זה, בסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, בו נקבע כי פיטורים בסמוך לסוף שנת העבודה הראשונה, יראו אותם- אם לא הוכח היפוכו של דבר, כאילו נעשה מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים, ולפיכך- פיטורים אלה אינם פוגעים בזכותו של העובד לקבל פיצויי פיטורים.
המדובר למעשה בחזקה שנקבעה בחוק, ועל הטוען אחרת, מוטל הנטל לסתור חזקה זו.
הפסיקה קבעה כי פיטורים בתום 11 חודשי עבודה, ייחשבו כפיטורים בסמוך לסוף שנת העבודה הראשונה, באופן העונה להגדרת סעיף 3 לחוק כאמור.
בנוסף נקבע בפסיקה, כי מעביד המעוניין להוכיח את ההיפך, עליו להראות כי מניעיו לפיטורים לא היו רצונו להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.
המסקנה המתבקשת: עובד שפיטרו אותו בסמוך לסוף שנת העבודה הראשונה, כשהמעביד אינו יכול לסתור את החזקה כי פיטר את העובד על מנת להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, יחוייב המעביד בתשלום פיצויי פיטורים לעובד זה.
עו"ד איריס אלמוג
התמחות ייחודית בדיני עבודה.
לתיאום פגישה בתשלום ניתן ליצור קשר בטל: 03-7514538
הטל נועד לתיאום פגישה בלבד.
התמחות ייחודית בדיני עבודה.
לתיאום פגישה בתשלום ניתן ליצור קשר בטל: 03-7514538
הטל נועד לתיאום פגישה בלבד.
