מאז שהתחלתי לעסוק במחשוב מפעלי רהיטים ונגרות (ומדובר כבר בשנים רבות), שמעתי בעיקר משאלה אחת מפיהם של יצרני הרהיטים שחזרה פעם אחר פעם: מתי יהיה סוף-סוף פתרון ממוחשב מקצה אל קצה, היינו, לקבל הזמנה באמצעי אלקטרוני בחנות, ומיד עם הקבלה, ללא התערבותנו, היא תועבר לייצור. היום יותר מתמיד משאלה זו ניתנת לביצוע, בעיקר בגלל רשת האינטרנט שנמצאת בכל מקום, מחשבים אישיים חזקים, תוכנות שמסוגלות לתת מענה ידידותי ליצרן ונכונות מצד יצרני הרהיטים
לבצע את הדרוש כדי לממש את המשאלה.
מאמר זה בה לפרוש בפניכם פיתרון אפשרי ומעשי למערכת הזמנה אינטרנטית שתפעל בין הסוחר/החנות ליצרן הרהיטים. במאמר אסקור את הכלים, הדרישות מיצרן הרהיטים ומצד הלקוחות שמזמינים את הרהיטים דרך המערכת.
ראשית יש להגדיר את קהל היעד, ואת הנסיבות המאפשרות מערכת שכזו.
כאשר אנו מסתכלים על שוק הרהיטים, ישנם מספר מבנים אירגוניים ושיווקיים שפתרון כזה דרוש להם:
• יצרנים המקבלים הזמנות מסוכנים/זכיינים/סוחרים המוכרים את סחורתם.
• יצרנים המשמשים כקבלני משנה ליצרנים אחרים.
במאמר זה אתרכז בהצגת פתרון למקרה הראשון. במאמר אחר נסקור פתרון למקרה השני. בשני המאמרים נתרכז בפעילות בין עסקית (BUSINESS TO BUSINESS) ולא בפעילות יצרן-לקוח. בפעילות בין עסקית, מספר השחקנים קטן יותר, והצרכים של כל קבוצה מתרכזים בצרכים מקצועיים ולא בשיווק ובמכירות. מכיוון שמדובר במשתמשים ידועים ומוכרים, ניתן לבנות פתרון לפרופיל שכזה (זאת בניגוד ללקוחות סופיים, שאתם השונות רבה ומדובר למעשה בהזמנות חד-פעמיות שאינן חוזרות).
מערכת יחסים סוחר/חנות מול יצרן הרהיטים במפעל
כאמור, במאמר זה אתרכז בסיאוטציה הראשונה, בה הלקוח המזמין הינו עסק. לדוגמא: יצרן של רהיטים, המוכר סחורתו דרך סוחרים בכל הארץ. במרבית המקרים הוא עושה זאת לא דרך חנויות מותגיות אלא באמצעות חנויות רהיטים רגילות. חנויות-לקוחות כאלה, עובדים עם מספר יצרני רהיטים, ולעיתים הם אף מצויים בקשרים עם יצרנים מתחרים.
הקמת מערכת של תוכנה בה ניתן יהיה לבצע בחנות כזאת הזמנה של לקוח סופי, תחייב סטנדרטיזציה של תוכנות בין כל יצרני הרהיטים cישראל, דבר הנראה רחוק מאד כרגע בשוק הישראלי.
מצד שני, תוכנות מסוג זה מצריכות התקנה, הדרכה, רכישת רשיון לתוכנה וידע בסיסי מצד המוכר בחנות. לעיתים קרובות מדובר
בחנות קטנה, שאין הצדקה כלכלית לקנייה שכזו. לעיתים קרובות גם אין צורך בכלי הדמייה בחנויות שכאלה, אולי מכיוון שמדובר במוצרים זולים או מכיוון שיש בחנות מספיק אמצעי המחשה סטנדרטים מקובלים, כמו קטלוגים, אולם תצוגה וכו'.
אבל יש דבר אחד מאד משותף לכולם: כולם מעבירים הזמנות ליצרן. אם באמצעות הפקס או דרך סוכן מכירות. ההזמנה שמבצעת החנות תלויה ביצרן הרהיטים. היא מזמינה את הרהיטים שהלקוח הזמין מתוך קטלוגים ולפעמים תוך שינוי קל בפרמטרים. לדוגמא, ייתכן שהחנות תזמין ארון 6 דלתות שקיים בקטלוג, ותבקש להקטינו או להגדילו במספר ס"מ. במקרים "מורכבים" יותר הלקוח יבקש לערוך שינוי משמעותי יותר, למשל אותו ארון שנמצא בקטלוג, חלליו מצויים בסדר מסוים, למשל בתא הראשון והשני מדפים לכל האורך ורק בשלישי המגירות והלקוח מבקש את המגרות בתא הראשון במקום באמצע הארון.
ככל שיצרן הרהיטים יותר ''קשוח'', החנות תקבל פחות הרשאה לערוך שינויים. היצרן מטבע הדברים ירצה לייצר ולספק רק ''סטנדרט''.
לעומת היצרן הקשוח עומדים היצרנים הגמישים. הם ייענו בחוכמה לבקשות החנות, ובכך יגדילו את נפח המכירות שלהם באמצעות החנות, ואף יצליחו להעלות את מחיר המוצרים. יתרה מזו: עבור יצרן רהיטים שלרשותו מערכת ממוחשבת היטב, "שינויים" שהלקוח מבקש לערוך במוצר הם חסרי משמעות ואינם מחייבים מצידו שום השקעה מיוחדת. השינויים עבורו הם ''סטנדרט'' כמו כל קונפיגורציה אחרת. אבל ריווחיותו גבוהה יותר מכיוון שהוא ממתג עצמו כיצרן גמיש הנענה ברוחב לב ללקוחות.
אם כך - איך מחברים את החנות ליצרן? איך יוצרים מצב שבו החנות מסוגלת לאפיין רהיט עד תומו (ככל שמתיר היצרן) ובסוף התהליך להפיק הזמנה ולקבל מחיר אמיתי? ומהצד השני: איך יצרן הרהיטים אינו ''שובר את הראש''? איך הוא מצליח לייצר רהיט עם שינויים, שיתכן שבצורה שהוזמן, אינו כלל בקטלוג? רהיט שעבורו אין ''פירוק'' מוכן, אין עבורו תוכניות CNC מוכנות?
זה אפשרי, ולהלן תיאור של מערכת כזאת:
כמו כל דבר בצה"ל, המערכת בנויה משלושה רכיבים:
• מערכת הלקוח (במקרה זה הלקוח הוא החנות).
• שרת אינטרנט
• תוכנת ייצור לתחום העץ.
המערכת האינטרנטית של הלקוח –סוחר/חנות
הלקוח (החנות) נכנס דרך דפדפן האינטרנט לאתר היצרן. באתר היצרן הוא מזדהה עם שם וסיסמה, ולאחר אימות, אם הוא מעונין בתוכנה לעיצוב פנים עם הדמייה תלת-ממדית, הוא יכול להקים לעצמו חדר עם המידות האמיתיות ועם הפרמטרים של החדר. זה לא הכרחי אם היצרן מעדיף מערכת ללא תכנון תלת-ממדי.
כך או כך, כדי להזמין רהיט, הלקוח לוחץ על לחצן, המכניס אותו לשלב הגדרת המוצר אותו הוא רוצה להזמין וזהו השלב החשוב
ביותר. באותו רגע עומדת מולו תוכנת האיפיון של המוצרים – הקונפניגורטור.
בתהליך אינטראקטיבי פשוט, הלקוח יכול על-ידי דו-שיח עם התוכנה להגדיר את המוצר שהלקוח הסופי שלו הזמין. האיפיונים האפשריים למוצר הם אותם מאפיינים שהיצרן ''שתל'' מראש בקונפיגורטור. הוא לא יוכל להזמין מוצר שאינו עומד בקריטריונים שהוכתבו לאותו רהיט. נתאר להלן שתי דוגמאות אפשריות: הזמנת ארון 4 דלתות והזמנת מיטה.
עם הכניסה לקונפיגורטור הלקוח בוחר את סוג הרהיט, נניח, ארונות. משם הוא בוחר את הסידרה של הארון מתוך רשימת הארונות
שהיצרן מייצר: ארונות עם דלתות חיצוניות, או עם דלתות פנימיות. ומשם הוא יכול לבחור את מספר התאים : נניח 2 תאים, ובכל תא שתי דלתות. מכאן המערכת תאפשר לו לבחור מה יכלל בתא השמאלי: נניח שיבחר שתי דלתות לכל האורך, ומכאן מה הוא רוצה
בתוך הארון: הוא יבחר מתקן תלייה לכל הגובה. עם סיום התא הראשון הוא יעבור לתא השני ויאפיין גם אותו באופן דומה. בסוף התהליך (או בתחילתו) הוא ישאל מהן מידות הארון, ואם יקיש מידה שאינה בתחום המורשה - בקשתו תידחה והוא יצטרך למצוא מידת פשרה שתהיה גם על דעת הלקוח הסופי שלו.
בסוף תהליך האיפיון, האופיין יישלח לשרת האינטרנט של המערכת והמזמין יקבל שתי תשובות: האחת תמונת הארון המוזמן, והשנייה
כמה הוא עולה. עם הקשת אישור על ידי המזמין הארון יכנס לסל ההזמנה. בנקודה זו אם יש לו את מודול ההדמייה, הוא יתבקש להציב את הארון בחדר ובסיום ההצבה יראה החדר המתוכנן בדיוק עם הארון שאופיין זה עתה. מכאן ניתן להמשיך לרהיט הבא: נניח מיטה.
שם העניינים יותר פשוטים. בוחרים מהתפריט את סוג המיטה, את צבעיה (מתוך רשימת הצבעים האפשרית) ואת מידותיה. במקרה כזה יכול היצרן להציע רק את המידות הנגזרות ממידות המזרנים המוצעים בשוק המקומי, ובכך למנוע מחנות להזמין מיטה במידה לא תקנית.
ושוב לאחר שהלקוח (החנות) רואה תמונה מקדימה של המיטה ומאשר את המחיר, הוא יכול להציב גם את המיטה בחדר המתוכנן.
בסוף התהליך, הוא יכול לראות את הזמנתו, להדפיסה לצורך שמירה, ולשלוח אותה לביצוע. אם היצרן ירצה בכך, ניתן להוסיף מערכת
חנות מקוונת ואף לגבות את התשלום דרכה (או מקדמה).
שרת האינטרנט
הרכיב השני במערכת הינו שרת האינטרנט של המערכת. השרת מותקן ''באינטרנט'' (בדרך כלל בחוות שרתים מקצועית, או במתקני בית התוכנה). לשרת מספר תפקידים:
• להוות חלק מאתר האינטרנט של היצרן.
• לזהות את המשתמש המתחבר אליו, בעזרת שם המשתמש והסיסמא, ולחשוף בפניו רק את מה שהיצרן הגדיר והתיר. לדוגמא, יתכן שהיצרן ירצה להבדיל בין שווקים/משתמשים מסוימים ולהציע חלק אחד של הקטלוג שלו לפלח שוק אחד וחלק אחר לפלח שוק שונה. הוא גם יכול ליצור הבדלי מחירים בין פלחי שוק שונים או בין חנויות כך שכל פלח שוק או קבוצת חנויות יקבלו מחירים שונים.
• להפעיל את הקונפיגורטור מול הלקוח ע''פ הפרמטרים שלעיל.
• להפעיל את תוכנת תכנון החדר דרך האינטרנט.
• לקבל את האיפיון שנוצר על ידי המשתמש (החנות) ולהעבירו למערכת המייצרת ממנו רהיט אמיתי. מכאן שאם ללקוח יש מערכת עיצוב/תכנון ממוחשבת, ניתן להעביר את הרהיט ''לחדר''. אם אין לו מערכת תכנון, אזי ניתן לאפשר צפיה מקדימה של הרהיט בצורה של תמונה, או הדמיה של רהיט בודד באמצעות מערכת ההזמנה האנטרנטית של היצרן.
• לנהל את סל הקניות של הלקוח, להפיק הזמנה, ולשמור אותה תחת שם הלקוח.
• עם האישור לייצור, להעביר את ההזמנה, ליצרן לצורך ייצור.
מערכת הייצור המפעלית
הרכיב השלישי הוא כמובן החשוב ביותר: היצרן עצמו.
אצל היצרן יש עותק של המידע שנמצא בשרת האינטרנט (בפועל זה מוקם הפוך: את שרת האינטרנט מקימים על-פי בסיס הנתונים שמתנהל אצל היצרן). כל הזמנה שמגיעה משרת האינטרנט, מיובאת ישירות לתוך מערכת הייצור. מכיוון שבסיסי הנתונים זהים, ומכיוון שהקונפיגורטור איפשר רק מה שהתרנו מלכתחילה, ההזמנה שנוצרת מוכנה מיידית לייצור. אין יותר מה לעשות פרט להפקה של דוחות הייצור וקבצי ה CNC.
ניתן ורצוי לבצע בדיקה אנושית של תקינות הזמנה. בכל מקרה בדיקה אנושית, אינה דומה כלל להקלדה מחדש, מכיוון שבכל העתקה, יש סיכוי לשגיאה. בדיקה של הזמנה שיובאה, אינה העתקה ולכן לא תתכן שגיאה שנובעת מהעתקה.
למשל, כדאי לבדוק תמיד האם לא הוזמן רהיט לא סביר, או שמא המשתמש בחנות הזמין משהו כתוצאה מאי הבנה. בנקודה זו יכול היצרן להכניס מאפיינים נוספים לפי נוחיותו, שאינם מעניינו של הסוחר בחנות, כמו החלפת יצרן המחברים או החומרים, כל עוד דבר זה איננו משנה את מהות ההזמנה. עם הסיום היצרן ישבץ את ההזמנה לייצור, יפיק דוחות ויפיק את קבצי ה-CNC שימתינו במכונת הייצור ליום הביצוע.
יתרונות מערכת ההזמנה האינטרנטית ליצרן הרהיטים ולסוחר/חנות
כפי שראינו, המערכת פועלת דרך האינטרנט. המשמעות היא שכל חנות שמחוברת לאינטרנט, מסוגלת לייצר הזמנות. ומה אם אין לה
אינטרנט? זה כמו לשאול ומה אם אין לחנות פקס. אין זו חובה שמחשב שמחובר לאינטרנט יעמוד בחנות. הוא יכול להיות בבית והסוחר יכול להכניס את ההזמנה בכל שעה ביממה, שבעה ימים בשבוע (אם אינו שומר שבת כמובן). אין הכתבה של מערכת הפעלה ואפשר
להשתמש במחשב עם מערכות הפעלה של חלונות, מק, או לינוקס. אין צורך בשום התקנה, וההדרכה הדרושה - מזערית. לא צריך להכריח אף סוחר לקנות תוכנה, ואיש אינו מחייב אותו לקנות מספר תוכנות לפי מספר היצרנים איתם הוא עובד. מחשב עם אינטרנט הינו המינימום הנדרש והוא קיים כמעט בכל מקום, וגם אם אין, יש תחליפים. ליצרן הרהיטים היתרון בשיטת הזמנה זו הוא עצום:
• היצרן מקבל את ההזמנות ישירות למערכת הייצור שלו, ללא צורך בפרשנות של הציורים והתרשימים שנשלחים לו בדרך כלל בפקס
• היצרן מעניק לסוחר בחנות את האפשרות לוודא בעצמו שמה שהוא מזמין תואם את כוונותיו. הוא אף יכול לערב בתהליך את הלקוח שלו לאישור סופי, להדפיס את התרשים ולהחתים עליו את הלקוח.
• היצרן חוסך כוח-אדם שמטפל בקבלת הזמנות, ב"פיענוחם" וברישומן/הקלדתן.
• היצרן חוסך שגיאות שעושים סוחריו, כאשר הם מזמינים בכתב לא ברור רהיטים בעלי פרמטרים לא מדויקים, לא נכונים ולא רצויים.
• היצרן מקצר זמני ייצור וזמני אספקה.
• היצרן יכול להציע לסוחר מערכת תכנון תלת ממדית פשוטה לשימוש, באמצעותה יוכל הסוחר לתכנן את חדר הלקוח גם אם הלקוח יבקש "רהיט משוגע" שיצר לעצמו רגע קודם.
• היצרן לא צריך להציע מחיר. המערכת הממוחשבת מעניקה לסוחר מיידית את מחיר המוצר.
• היצרן יכול להעביר באמצעות התוכנה מידע ועדכונים לסוחרים שיתרגלו להיכנס לאתר היצרן ולקבל שם מידע מעודכן.
גם לסוחר זהו שידרוג עצום:
• הסוחר אינו מוגבל יותר לרהיטים "סטנדרטיים". היום שם המשחק הינו *התאמה ללקוח*, דבר שהמערכת מאפשרת לו לבצע ללא עלויות מיוחדות.
• הסוחר יכול לתכנן את החדר ללקוח בתלת מימד (אם הרכיב קיים במערכת), כמו חנויות מותג שמזמן משתמשות בתוכנות תכנון תלת ממדיות לצורך מכירה.
• הסוחר יכול לדעת מיד כמה יעלה לו הרהיט, ולייעץ ללקוח מה לשנות במבנה כדי להוזיל אותו.
• הסוחר איננו כבול לתוכנה מסוימת שהיצרן מעדיף הסוחר אינו צריך הכשרה מיוחדת. כל עובד שלו היודע לגלוש יכול להשתמש במערכת ההזמנות (אם יתיר לו כמובן).
איך מקימים מערכת הזמנה אינטרנטית?
המיוחדות של המערכת היא בכך שאת צד היצרן ממילא צריך להקים גם אם אין לו מערכת שכזו. יצרן שכבר מחשב בעבר את הייצור שלו עם תוכנת ייצור, עשה כבר את מרבית הפיתוח והעבודה. אם לא - יש כמובן ליצור מערכת ייצור המכילה את כל קטלוג המוצרים המפעלי, כללי הייצור, הגדרת דוחות הייצור, וההגדרות הדרושות למכונות ה-CNC ומשורי הגשר (אם ישנם) וכו'.
במקביל או לאחר הקמת מערכת היצרן, יש להגדיר את הקונפיגורטור, הכולל הגדרות של תפריטים ושל פריטים ולכל פריט את השאלות
הדרושות לייצורו.
כאשר כל זה קיים, המערכת בעצם מוכנה להוצאה לאור, כלומר להיהפך לחלק מאתר האינטרנט של היצרן.
לסיכום: כולם מרוויחים!
כיום ניתן לקבל מערכת ממוחשבת שתחבר את חנויות הסוחרים למפעלו של היצרן, ובכך לממש את רצונו של היצרן לקבל את ההזמנות אוטומטית ללא התערבות מיותרת וישירות לייצור. המערכת יוצרת הגדרה חד-משמעית של רצון הסוחר, שהוא הגוף הקרוב ביותר ללקוח הסופי, נותנת לו משוב מיידי הכולל פרטים על הפריט/ים שהוא מזמין מהיצרן וכמה הם יעלו לו, ואף להציב את האובייקטים בתכנון תלת ממדי.
היצרן מצידו יכול להגיע לייעול רב-משמעותי בתהליכי הייצור שלו, לחסוך כוח אדם ועלויות ולקצר זמני אספקה. יתרה מזו: :"שינויים" ורהיטים "לא סטנדרטים", שנחשבו בעבר למעמסה המחייבת התייחסות יצרנית כבדת משקל המחייבת ייקור הרהיט - הופכים באחת לרהיטים סטנדרטיים ליצרן, למרות שכלפי חוץ, כלפי הלקוח הסופי, עשינו מה שביקש.
