אראל מרגלית - רבין האמין שמגיע לנו שינוי 

כבר 16 שנים, בכל פעם שמתקרב יום השנה לרצח רבין, אני עושה חשבון נפש. אני שואל את עצמי מה היה אומר המנהיג הגדול האחרון שלנו לו ראה את ישראל באותה שנה. במשך 15 שנים, עד 2011, שאלתי את עצמי מתי נבשיל שוב למנהיגות פורצת דרך, שתשים קץ להקצנה הפוליטית, להזנחה הסוציאלית, להחמצה של ההזדמנות הכלכלית והמדינית. כשרבין נרצח, נראה היה שמת לא רק השלום, אלא גם ההזדמנות לשינוי סדר העדיפויות הלאומי שלנו, שרבין החל ביישומה. השנה, סוף סוף, התמלאתי שמחה על חזרתה של אמנה כלכלית-חברתית שהתווה רבין.

רבין האמין שמגיע לנו שינוי: שמגיע לנו חינוך טוב יותר, שמגיעות לנו תשתיות טובות יותר, שכסף שהולך להתנחלויות ולתקציב הביטחון, יכול לחולל דברים מועילים יותר. במסגרת התוכנית, שנקראה "מפנה 97", הוא הפנה את הכסף הזה לחינוך, לרווחה, לתשתיות, ליישובי הפריפריה ולמגזר הערבי. רבין האמין שחינוך, חברה צודקת, חלוקה הוגנת של המשאבים ושלום, ייצרו כאן ישות מדינית וכלכלית חזקה ומשגשגת.

ישראל של היום זקוקה לסדר עדיפויות לאומי חדש: צדק חברתי ופיתוח כלכלי גרסת 2011. לא לחלק נדבות, אלא להעצים אוכלוסיות חלשות ולהעניק להן כלים לשבור את מעגל העוני; לתת לצעירים תקווה ביצירה של מקומות עבודה חדשים, תרבות תוססת ופעילות חברתית; להפוך את ישראל לישות כלכלית חזקה שמביאה יזמים טכנולוגים וחברתיים לקדמת הבמה; להגדיל את העוגה הכלכלית ולחלק אותה בצורה שוויונית וצודקת יותר; לבנות מערכת חינוך לתפארת שתוציא מתוכה תלמידים משכילים, יצרניים ויזמיים. ישראל של היום זקוקה למנהיגות ברוח בן-גוריון ורבין – מנהיגות של תקווה ושלום.

השנה, בפעם הראשונה, היתה בחשבון הנפש שלי תקווה גדולה לעתיד שלנו. יצאנו שוב לכיכרות בחיפוש אחר סדר עדיפויות חדש, אחר מנהיגות חדשה. הממשלה אמנם מתמידה בסדר העדיפויות הישן, זה שמוביל לחיכוכים ולעימותים, וממשיכה לנקוט קו עיקש של הפחדה ביטחונית וכלכלית. אבל אנחנו, כמו יצחק רבין, הפסקנו להיות אדישים. השנה הזאת יצאנו לרחובות וקראנו לצדק חברתי, קראנו לכלכלה צודקת יותר. הפנים הם פני ישראל 2011, והקול קול יצחק.

אראל מרגלית הוא יזם עסקי וחברתי וחבר במפלגת העבודה