מדיניות בית המשפט אם ניתן יותר מהיתר בניה אחד 

ניתן ללמוד על מדיניות בית המשפט בנושא זה מחע"מ 4806-08 שעסק גם בכתב האישום שהוגש נגד הנאשמים בתיק עמ"ק 4806/08 בית משפט לעניינים מקומיים נתניה, ומייחס לנאשמים ביצוע עבודות בניה ושימוש הטעונים היתר, וזאת ללא היתר, או בסטייה מתנאי היתר ובניגוד לתוכניות החלות על המקרקעין.

עפ"י הנטען בכתב האישום בחע"מ 4806-08, הנאשמים הינם חברות פרטיות ובעליהן אשר היו רשומות כבעלים של המקרקעין נשוא הדיון.

נטען כי בין שנת 2007 לשנת 2008, ביצעו החברות עבודות טעונות היתר וזאת ללא היתר כדין.

החברות ובעליהן הואשמו בביצוע עבירות לפי סעיפים 145, 203(א), 204, 205, 208, 221 ו- 253 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 וכן לפי תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), תשכ"ז - 1967.

במענה לכתב האישום הודו החברות בדבר מקום ביצוע עבודות הבניה נשוא הדיון ומועד ביצוע עבודות אלו אך כפרו בטענה כי הבניה והשימוש בה נעשו שלא בהתאם להיתר, שכן עפ"י גירסתם, במועד ביצוע עבודות הבניה היו בידם היתרי בניה בתוקף לביצוע עבודות הבניה נשוא כתב האישום. 

לגירסת העירייה, עצם העובדה שהחברות הגישו בקשה לקבלת היתר הבניה ת/5 מיום 31.5.06, יצרה מצג כלפי הוועדה לפיו הם אינם מתכוונים לממש את ההיתר הקודם ת/4 מיום 9.3.06. בנסיבות אלה יש לראות בהיתר ת/4 כבטל ובהתנהגות החברות שבחרו לבצע את עבודות הבניה ללא היתר כדין כחסרת תום לב.

מנגד טוענות החברות כי עבודות הבניה והשימוש בהם מתיישבים עם תנאי היתרי הבניה ת/4 ו- ת/5, אשר לגרסתן היו בתוקף במועדים הרלוונטיים לכתב האישום מאחר וטרם חלפו שלוש שנים ממועד הינתנם.

בית המשפט הדגיש כי אחד מעקרונות היסוד בדיני התכנון והבניה הוא כי על היתר הבניה להיות תואם לתכניות החלות במקום, דהיינו על הקרקע או הבניין הנדונים. עיקרון זה מצא ביטוי בסעיף 145(ב) לחוק התכנון והבניה. עפ"י התכנית המפורטת שבתוקף ת/3, הותר לנאשמים לבנות על המקרקעין נשוא הדיון 40 יחידות דיור בלבד. הותרת שתי דירות המגורים בקומה הראשונה - על סמך ההיתר ת/4, חרף הוספת הקומה העליונה בה נבנו שתי דירות מגורים נוספות – בהתאם להיתר ת/5, יצר מצב עובדתי בו נבנו על המקרקעין 42 יחידות דיור זאת במנוגד לתוכנית ת/3 לפיה אושרה בניית 40 יחידות דיור על המקרקעין נשוא הדיון.

נקבע כי צודקת העירייה כי התנהלות זו של החברות בכך שהגישו את הבקשה הנוספת להיתר בניה (ת/5) אך פעלו בהתאם להיתר הבניה שקדם לו (ת/4) עולה כדי חוסר תום לב.

לאור כל המקובץ לעיל נקבע כי הוכחו העובדות המפורטות בכתב האישום והחברות הורשעו בעבירות כתב האישום לפי סעיפיו.

ניתן להבין מפסק דין זה כי מדיניות בית המשפט היא שמעת שניתן היתר בניה חדש יש לפעול על פיו במלואו ולא לבחור עפ"י ראות עינינו את החלקים התואמים את המצב העובדתי בשטח.

למידע נוסף כתובתנו באינטרנט www.abn.co.il