13 נובמבר 2011
האחראים-הנפקדים של "תג המחיר"
דומה וההסתה הבוטה כנגד הימין ככלל וכנגד מתישבי יו"ש בפרט עולה מדרגות רבות בימים אלו. השמאל הקיצוני האנרכיסטי (אפשר כי בעידוד גורמי ממשל ישראלי הזוממים הכשרת הלבבות לפינוי מאחזים גורף), עושה שימוש נלוז בשליטתו התמנונית בכלל אמצעי התקשורת הממוסדים. הלה מנסה לרכב על גלי המחאה החברתית והעדנה שהיתה למפלגת העבודה לאחרונה בסקרים, "מנצל את ההצלחה" (לטעמו) ומנהל מערכת הכפשה והשחרת פנים של מתנגדיו הפוליטים במתכונת המזכירה באורח מצמרר את התנהלות ה"דר-שטירמר" והמפלגה שחורת וחומת המדים המסוימת אשר עמדה מאחוריו, לשם מסע הדה-הומניזציה שלו כנגד היהודים (כלומר המתישבים – הוא שאמרנו, אכן, היהודים).
למסע הציבור הקיקיוני, האנטי יהודי, ציוני ודמוקרטי מצטרפים, הפלא ופלא מספר נילושי שכל, עמומי מחשבה, האצים-דצים להפיס את דעת הפריצים מארצות הים (כלומר, נציגי ושכירי הפריצים – אלו אנשי השמאל הרדיקלי בנינו). המדובר הוא לדוגמא ביושב ראש הכנסת רובי ריבלין ושר החינוך גדעון סער, אשר וודאי ושלא במקרה נידמים יותר ויותר ככאלו אשר אינם מתאימים לתפקידם כמו גם לישיבה בממשלה.
הצמד לא חמד הלזה המכנה את פעולות תג המחיר "טרור", יוצר בכך, אם במודע ואם בטפשות ארורה, זהות בין הנאצים בגרמניה אשר הקדימו את השמדת היהודים במסעי טרור והפחדה מאורגנים לאשורם. כמו כן יוצרים הללו זהות מושלמת בין ציירי הגרפיטי של תג מחיר (אשר חלקם בוודאות הינם פרובוקטורים ערבים נתמחי השמאל הרדיקלי בנינו), לבין מפוצצי האוטובוסים, רוצחי ילדים זקנים וטף. כמובן, משובטי השמאל הרדיקלי בתקשורת נותנים לכך הד מוגבר חסר מדתיות ובכוונת מכוון. אכן, מסע דמוניזציה בכל עליבותו.
ההשוואות בין ציירי הגרפיטי מבין מתישבי יו"ש והעמדתם כולם על מכנה טרור משותף עם מחבלי ומרצחי הפת"ח והחמאס, באים ליצור בציבור שטיפת מח הבאה לעצב דעת הציבור לכך כי ציירי הגרפיטי זהים לכאורה למרצחי המחבלים. שהרי הם-כמובן-מתנחלים, הם-כמובן-ימנים והם-כמובן-ממחנה חובבי ציון הימני כולו דהיינו, אנו עדים לניסיון יצירת דה-הומניזציה ברורה, אמור דמוניזציה של כלל המחנה הימין (במתכונת פוסט רצח רבין), כאשר המטרה הכוללת היא העמקת הקרע הקיים כבר בעם והובלתנו כולנו בין אם נרצה ובין אם לאו, לסיפה של מלחמת אזרחים אשר תפיל השלטון הקיים ותעלה תחתיו שלטון שמאל רדיקלי וערבים על כלל עם ישראל. לכל בעלי האוזנים החדות בנינו, הרי סיסמאות בנוסך "לפתוח במלחמת אזרחים" הופרחו כבר בימי ניסיון הפוטש שניכשל (המכונה "המחאה החברתית") משך הקיץ החולף.
נוסיף על כך את הפגנת ביזוי זיכרון יצחק רבין המנוח מאמש אשר הפכה, כדרכה בחול, לכינוס פוליטי של הכפשה והסתה חמורה של מתנגדים אידאולוגים בכלל ומתישבי יו"ש בפרט כאשר נושא "תג המחיר" הפך לאג'נדה השיקרית המרכזית של הפגנת הזיכרון ההזויה ליצחק רבין, אשר ראוי לטוב יותר. נואמי וטינופיי השמאל הקיצוני, רדופי ושטופי שינאה תהומית לימין צרחו בגרון ניחר ובפנים מעוותות סיסמאות הסתה בעודם מזים ריר פיגולים ורסיסי רוק על דש בגדיהם.
אך כל זאת הינו אך הקדימון לדבר האמיתי והאמור הוא במסע המתוזמר מאחורי הקלעים להביא את חלקם הנחוש יותר של מתישבי יו"ש למצב אשר יאלצם לנקוט בפעולות תג מחיר באשר זו הדרך היחידה אשר נותרה עדיין פתוחה בפניהם להשיב לרודפיהם ומתעמריהם כגמולם.
מאז כחמש שנים שכל רשויות האכיפה ביו"ש מתוזמרות להמאיס את החיים על המתישבים שם באורח מתואם ומכוון. המדובר הוא בכל הרשויות, ממפקדי הצבא הבכירים במטכ"ל, בפיקוד המרכז, אוגדת יו"ש וחטיבותיה, דרך המנהל האזרחי שם, עבור דרך משטרת ישראל ושרות הביטחון היעודי – זו "המחלקה היהודית" בשב"כ הידועה לשמצה במעורבותה במתווה רצח רבין, הוסף את עמותות השיטנה החוץ פרלמנטריות (עמותות גולדסטון) וכלה בגולת הכותרת המנתבת את כלל הפעילות האנטי התישבותית, הלא היא ברית הגנבים שביןבית המשפט העליון ופרקליטות המדינה והצוות המיוחד של אותו הנכלולי והשוטם הידוע שי ניצן וחבר מרעיו המשפטנים שם, בוגרי הקורס השנתי האמריקני לשטנת ישראל, מטעם "הקרן לישראל חדשה" והאיחוד האירופי.
ניתן כיום לומר בביטחון מלא כי כל הגופים הללו הפועלים בשיטחי יו"ש: - צבא, משטרה, שב"כ, מנהל אזרחי, עמותות השיטנה ופרקליטות המדינה אינם נימצאים בבסיסם תחת שלטון והכוונת יהודים וממשלת ישראל אלא הינם עושי דברם, באורח ישיר כמו גם עקלקל, של אנטישמים מהגרועים באויבי ישראל בארצות הים המיוצגים כאמור על ידי "הקרן לישראל חדשה" ואלמנטים אנטישמים באיחוד האירופי המכוונים את המהלכים הפוליטים בתוככי מדינת ישראל מעל ראש הממשלה והכנסת הניבחרים.
לישראלי הממוצע יראו הדברים מופרכים ולא היא. שטח יו"ש אינו בתחום השיפוט של מדינת ישראל והריבון שם הוא משרד הביטחון וזרועו הביצועית, "צבא ההקמה לפלשתין" (המכונה בג'יבריש גם צה"ל). אל הצבא מסונפים גופי המשטרה, שב"כ והמנהל האזרחי וכולם יחדיו מוכווני שוטמי המתישבים הגדולים ביותר הקיימים בתחומי מדינת ישראל הלא הם ציוותי "המשפטנים" של פרקליטות המדינה.
מפקדי פיקוד המרכז ואוגדת יו"ש פועלים שם בדומה לנוהג אשר היה ידוע במקומותינו כ "ממשל הצבאי" בתחומי הקו הירוק שלפני 1967. אין עליהם פיקוח, כל מפקד מצורע וזב חוטם הישר בעיניו יעשה, עוולות לעומתיות, הדרה, הכפשה, הפליה, קיעקוע זכויות אזרח והתעמרות ביהודי יו"ש הינם מעשי יום ביומו ונערכים באורח בוטה ולעין כל ביודעם כי אינם חייבים דין וחשבון לאיש. התקשורת הישראלית אשר חייבת היתה למלא את החלל שנוצר על ידי עיוות המשילות הישראלי ביו"ש, משתפת פעולה בחדווה ובששון עם מתאנפי ומתעללי היהודים שם בהעצימה תקריות במעורבות של מתישבים ובהעלמה מידיעת הציבור באשר להתנכלויות הערבים כנגד המתישבים הנערכות ביחס של 10 התנכלויות פלשתינים כנגד המתישבים לעומת פעולת תג מחיר אחת שכנגד.
כאשר סגן שר הביטחון מתן ווילנאי, אשר ימיו הטובים כבר מאחוריו, מכנה את פעולות "תג (גרפיטי משודרג) מחיר" פעולות טרור, הרי כי אינו משיג כי האחריות הכוללת והראשית לסיבת קיום פעולות תג המחיר הינה עליו ועל כתפיו באשר הוא נציג הריבון בשטחי יו"ש יחדיו עם אדוניו אהוד ברק והוא האחראי על פעולות ההסתה, ההדרה וקיעקוע מידות צדק כלפי המתישבים על ידי הצבא, השב"כ, המשטרה והמנהל האזרחי בשטחים אלו. מרעים יותר היא הנחת "הביטחוניסטים" מ"משרד הביטחון הפלשתי" שבקריה כי אין להבין ולחבק את האינפנטילים הפלשתינים בנוקטם בפעולות תג המחיר מצידם כנגד יהודים ולכן יש להפיס דעתם, להעלים עין מפעולותיהם כנגד יהודי יו"ש ולהתהלך עמם בכפפות של משי על חשבון המתישבים, ובו בזמן להצר את צעדי המתישבים היהודים ולנהוג כלפיהם בחוסר צדק ושלילת זכויותיהם האזרחיות מפאת שאינם "אנשים" כפלשתינים.
על האמור לעיל יש להוסיף כי הלכה ולמעשה עקרון "הכל שפיט" של בית המשפט העליון הינו יפה לתושבי הקו הירוק וגם זאת במדה והאוריינטציה הפוליטית של המתלונן הינה תואמת אידאולוגיית שופטי העליון. אך באופן קטגורי, נימנעת הלכה ולמעשה ממתישבי יו"ש, גישה לבית המשפט העליון. תלונות "ראי" המובאות כנגד פלשתינים העוסקים בגנבה, שרפת שדות, עקירת יבולים, גנבת ציוד חקלאי, השחתת יבולים, עקירת עצי זית ופרי ועוד נושאים רבים אחרים, המועלות מטעם המתישבים בפני בית המשפט העליון זוכות לתגובה בטווח של למעלה משנה בממוצע (כמובן שהתלונה הופכת בכך לבילתי רלוונטית). לאחר תחילת הדיון שנה ויותר לאחר הגשת התלונה, ניזרקות 99% מתלונות המתישבים לפח האשפה. התנהלות מחרידה זו נימשכת כבר שנים באין מכהה, שהרי מן המפורסמות הוא כי שופטי העליון מעל החוק. לעומתן, תלונות הפלשתינים (רובן הגדול פרובוקטיביות ושיקריות בתמיכת והכוונת אירגוני "יש דין", בצל"ם, שלום עכשיו ועוד מרעין בישין כדוגמתם מ"עמותות גולדסטון"), מטופלות התלונות "בעליון" בזמן שיא של מספר שבועות זעום, כאשר תוצאתן היא כי ב- 99% מהמקרים הפסיקה המתקבלת הינה כמובן לטובת הפלשתינים וכנגד המתישבים.
כעת ישאל כל תושב מדינת ישראל את עצמו מה היה הוא עושה במצב דומה. ואכן, מתישבי יו"ש הפכו כולם ל"שי דרומי" אשר לקח את החוק בידיו (אז עדיין לא נחקק "חוק דרומי") ויצא לעשות שפטים במעניו הערבים אשר הפכו חייו לגהנום. האם שי דרומי עסק בטרור בכך שחיסל צורריו? כמובן שלא, שי דרומי עסק בעשיית צדק היכן שכל הרשויות שהיו אמורות להגיש לו את זה הצדק כשלו אומללות וכך, כל שנותר לו הוא להגן על עצמו ככל יכולתו. (ראה גם ערך "משמר אזרחי" , "השומר החדש" וכדומה).
מאז החלו פעולות הגרפיטי של "תג המחיר" מהצד היהודי, לא ניפגע פיזית בפעולות אלו ולו פלשתיני אחד לרפואה. באותו פרק זמן לערך נירצחו אלפי יהודים, אזרחים, בלתי לוחמים, נשים וטף במספרים המגיעים כבר למספר הרוגינו במלחמת יום הכיפורים וכמובן אלפים רבים נוספים של פצועים נכים ופיסחים כתוצאה מ"תג המחיר" הפלשתיני. לטוענים לגבי שריפת מסגדים נעיר כי מעולם לא ניתפס והוכח כי יהודי, מתישב היה מעורב בפעולות אלו. לעומת זאת, ניתפשו ונשפטו לתקופות מאסר ממושכות האחראים לנסיון הצתת המסגד המוסלמי ביפו בידי פרובוקטורים ערבים ישראלים בנסיונותיהם להכפיש מתישבי יו"ש.
חייב אדם להיות תלוש לחלוטין, אוויל משריש אמיתי על מנת לכנות את גרפיטי "תג המחיר" היהודי בשם טרור. חוסר המידתיות שבדבר מעיד על האומרים וכך עלינו לסלקם מהמחנה באשר אינם מתאימים לנו.
היוצא מהאמור לעיל הינו ברור. האחראים לקיום פעולות "תג (גרפיטי) מחיר" הינם כל הגופים שתוארו לעיל, אשר דוחפים, חלקם בכוונה תחילה ורובם כנגד הוריות חוק וצדק אלמנטרי את המתישבים בגבם אל הקיר, אל עברי פי פחת ולא מותירים בידיהם כל ברירה אלא להגן על עצמם באופן היחידי שנותר בידיהם והוא ניסיון, למצער פתטי, להרתיע את מעניהם מלחזור ולהתנכל להם.
כאשר אנו מדברים על "מערב פרוע" בשטחי יו"ש, על "כל הישר בעיניו יעשה", על "כרסום שלטון החוק", אין אלו המתישבים המעקמים ומקעקעים את החוק ראש וראשון, אלא הגופים השלטונים הישראלים העושים כראות עיניהם בשטח יו"ש, תוך שינאה ורמיסת 'זכויות אזרח' המתישבים, הנשענת על אידאולוגית שמאל רדיקלי שוטם, המעלה על נס את זכויות האזרח הפלשתיני בלבד.
כאשר כואבת עלינו השן, נטילת משכך כאבים תפתור הבעיה באורח זמני בלבד. הפתרון נעוץ בטיפול שורש. פתרון כולל לבעיית תג-מחיר ואפשר שלתיקון כולל של הדמוקרטיה שלנו נעוץ גם הוא בטיפול השורש. הכפשת המתישבים עקב פעולות "תג (גרפיטי) מחיר" לא תפתורנה דבר באשר הם אינם לוזו וסיבתו של ענין. יש לפתוח בטיפול שורש לעומקן של הסיבות שגרמו למתישבים להגיב כפי שמגיבים (בהנחה שלא הוכחה עדיין כי כך הוא).
יש לקרוא לסדר את כל הגופים האחראים על מרקם החיים בשטחי יו"ש. יש לנקות האורוות הצואות משוטמי יהודים וציונות השורצים שם, יש לערוך שידוד מערכות בפרקליטות המדינה ולהביא אנשים ראוים לשרת בשורותיה, על חבורות האוטו-אנטישמים שם ללכת או להיות מולכים. יש לערוך בדק בית במחלקה היהודית של השב"כ. ניראה כי ליקחי ארוע קו 300 אותם השקרים וקיעקוע האמת בחובו של השב"כ התעמעמו והתמסמסו. השחיתות, אובדן הדרך והמטרות הלאומיות שוב פושות לשלילה בגוף מסואב זה. לגבי המנהל האזרחי ביו"ש חבל להכביר מילים, לידתו וקיומו בחטא. יש לפרקו לתמיד ולאלתר.
חובה עלינו להדק את הפיקוח, להאדיר שקיפות, למנוע את המימון הפרוע, מקעקע חוק (העתיד להחקק) והגיון ישר של העמותות החוץ פרלמנטריות על ידי ממשלות ואירגונים אנטישמים החוברים לישראלים, ילידי ישראל, חניכי מערכת החינוך הישראלית בפעילותם לקיעקוע אושיותיה של המדינה היהודית בארץ ישראל תוך שנשכרים בתשלומי אתנן לשם כך, בעודם נהנים מטובו של כלל הציבור.
בני בגין ומרידור, שרים בליכוד, מתנגדים למהלך הגברת השקיפות והטלת מגבלות על אותן עמותות. פגיעה בחופש הביטוי טוענים הם. מאמתי חופש הביטוי הפך לחופש השיסוי כנגד הלאום, העם, הציבור והמדינה? הללו טועים. טעותם כה גדולה, חוסר הבנתם את מהות הדמוקרטיה כה עצומה ומטרידה, חוסר הבנתם את מגבלות חופש הדיבור ואת הרע שבהסתה, את השלילי בחוסר המידתיות שבין זכויות הפרט והכלל, עד כי מיותר לשכנעם ההפך מכך. ולכן, יש להתעלם מהם וטיעוניהם המופרכים. לגבי מרידור, אנו אף חושדים כי שיקולים זרים, שלא ממין הענין מדריכים פעולותיו והמבין יבין.
משטרת ישראל חייבת להחל ולפעול כמשטרה ולא כאוסף בנדיטים ואנרכיסטים אקראי דוגמת רפובליקות בננות מסוימות. בית המשפט העליון חייב לחזור להגינות ולצדק משפטי מקצועי חסר פניות וזאת יושג באיזון מתאים של השקפות בין חבריו. יש לסלק ממשרד הביטחון את אנשי השמאל (ברק, אהוד ברק ונירצעיו) ולהעמיד בראש אדם אשר רואה את טובת הציבור וביטחונו באורח אובייקטיבי, עין בעין. על איש זה לדאוג לקידומם של קצינים בעלי מגוון דעות המשקף הלכי רוח מרכזים בחברתנו למשרות הקצונה הבכירות ביותר, הללו יגיעו משמאל ומימין, חילונים ודתיים, כל שדרות העם ולא חונטה מונוליטית בלבדית כפי השורצת שם כעת. האמור יפה כמובן לכל פיקודי שאר הגופים הקלוקלים, משטרה ושב"כ.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
