כיצד קורה שלפתע אתה מגלה שאתה לא כל כך רלוונטי...? מקדמים קולגות שלך, או מצניחים מנהל מבחוץ, לתפקיד שממש ממש הולם את כישוריך (לדעתך). מהו הדבר שנסתר מעינך?
על מנת לעמוד על סוגיה זו ולתת לה פתרונות בבחינת הקדם תרופה למכה, נבחן מהי נקודת העיוורון שלעיתים לוקים בה, מבלי משים.
ההסבר הראשן הינו הסבר פשטני: נקודת עיוורון הינה אזור בתחום העין שבו אין קליטת תמונה, האנלוגיה לניווט עצמי: אנו בוחרים ל"עצום עיניים" למציאות שאינה נוחה לנו, ולנווט עצמנו לאזורי הנוחות שלנו.
ההסבר המלומד לנקודת העיוורון מצוי במודל חלון ג'והרי. מודל זה פותח ע"י ג'ו לופט והארי אינגרהם המודל בוחן את רמת המודעות העצמית ומאפשר ניתוח של הפרט מנקודת מבטו ונקודת מבט של הסביבה העוטפת אותו. בבחינת מה גלוי וידוע, מה נסתר ואינו ידוע.
בתחום הגלוי: הפרט מודע להתנהגותו, מרגיש לעיתים קרובות שקיימת חפיפה בין תפיסתו את עצמו לבין תפיסת הסביבה אותו, תחום זה הינו תחום נוח לפרט, הוא אינו נדרש לבחון את רגשותיו, תכונותיו וצרכיו חדשות לבקרים, ביחס לסביבתו. סיטואציה זו הינה נטולת חששות ומאפשרת לפרט להתנהל ולנווט עצמו ללא מאמץ יתר או השקעת תשומות לשיפור וניווט התפתחותו.
בתחום החבוי: הפרט מונע מחשש לביקורת ומצניע רגשות, תכונות וצרכים מתוך הכוונה עצמית שהסתרה זו מהסביבה טובה יותר עבורו. תחום זה גוזל מהפרט משאבי נפש רבים, במקום לנווט עצמו להתפתחות, עובר הפרט תהליך הפוך של התכנסות פנימה, כאשר הוא עסוק בלעמוד על המשמר, על מנת להסתיר את הפערים שהוא מציג כלפי סביבתו.
הפרט שמונע מתחום זה, אינו יכול לנווט את עצמו, להגדיר לעצמו יעדים, מטרות ואת הדרכים להשגתם, בהעדר התכוונות קדימה, הוא בהכרח צועד אחורה ואינו מאפשר לעצמו מסלול ניווט.
תחום העיוורון - הינו התחום בו הסביבה חשה בפערים בין התחום הגלוי לתחום החבוי, ו/או הפרט אינו מודע לפערים ולעיוותי התפיסה העצמית .
פועל יוצא מכך שלעיתים הסביבה מניחה לפרט לחיות בעולמו ומאפשרת לו לנווט את עצמו בעולם של דמיון.
אם הפרט אינו מודע לכך, כיצד אם כך ינווט את עצמו? - "המסע אל עצמי"
הפרט המבקש לנווט עצמו להצלחה ולהתפתחות, חייב לקיים אינטראקציה עם סביבתו ולבקש משוב, על מנת להרחיב את התחום הגלוי שלו, המשוב יאפשר לו לצמצם את התחום החבוי וייסע לו לצמצם את נקודות העיוורון.
במפגש עם מתאמנים אנו מגלים לעיתים כי מרביתם סומכים על אינטואיציה וניסיון המושתתים על דרכי פעולה וחשיבה "משומשים" המובילים לעיתים קרובות לקיבעון ולחוסר פריצת דרך, על זאת נאמר כבר, אם תתמיד ללכת באותה הדרך ולהשיג את אותן תוצאות לא רצויות, כדאי לך לשנות דרכך. קיים קושי לבקש משוב ועוד יותר לקבל דברים שלעיתים אינם עונים בקנה אחד עם התפיסה העצמית.
במשוואה זו כדאי לבחון מהם היתרונות שבמניעת המשוב והיקבעות בעולם עצמי ללא ניווט נכון וממוקד, לעומת האפשרות לקבל משוב שיאיר את דרכו של הפרט, יסייע לו לשפר את התנהלותו העצמית, ישפר את יכולת השיפוט העצמי והראיה הכוללת, לאפשר לגלגל העין לראות גם את תחום העיוורון.
על מנת לעמוד על סוגיה זו ולתת לה פתרונות בבחינת הקדם תרופה למכה, נבחן מהי נקודת העיוורון שלעיתים לוקים בה, מבלי משים.
ההסבר הראשן הינו הסבר פשטני: נקודת עיוורון הינה אזור בתחום העין שבו אין קליטת תמונה, האנלוגיה לניווט עצמי: אנו בוחרים ל"עצום עיניים" למציאות שאינה נוחה לנו, ולנווט עצמנו לאזורי הנוחות שלנו.
ההסבר המלומד לנקודת העיוורון מצוי במודל חלון ג'והרי. מודל זה פותח ע"י ג'ו לופט והארי אינגרהם המודל בוחן את רמת המודעות העצמית ומאפשר ניתוח של הפרט מנקודת מבטו ונקודת מבט של הסביבה העוטפת אותו. בבחינת מה גלוי וידוע, מה נסתר ואינו ידוע.
בתחום הגלוי: הפרט מודע להתנהגותו, מרגיש לעיתים קרובות שקיימת חפיפה בין תפיסתו את עצמו לבין תפיסת הסביבה אותו, תחום זה הינו תחום נוח לפרט, הוא אינו נדרש לבחון את רגשותיו, תכונותיו וצרכיו חדשות לבקרים, ביחס לסביבתו. סיטואציה זו הינה נטולת חששות ומאפשרת לפרט להתנהל ולנווט עצמו ללא מאמץ יתר או השקעת תשומות לשיפור וניווט התפתחותו.
בתחום החבוי: הפרט מונע מחשש לביקורת ומצניע רגשות, תכונות וצרכים מתוך הכוונה עצמית שהסתרה זו מהסביבה טובה יותר עבורו. תחום זה גוזל מהפרט משאבי נפש רבים, במקום לנווט עצמו להתפתחות, עובר הפרט תהליך הפוך של התכנסות פנימה, כאשר הוא עסוק בלעמוד על המשמר, על מנת להסתיר את הפערים שהוא מציג כלפי סביבתו.
הפרט שמונע מתחום זה, אינו יכול לנווט את עצמו, להגדיר לעצמו יעדים, מטרות ואת הדרכים להשגתם, בהעדר התכוונות קדימה, הוא בהכרח צועד אחורה ואינו מאפשר לעצמו מסלול ניווט.
תחום העיוורון - הינו התחום בו הסביבה חשה בפערים בין התחום הגלוי לתחום החבוי, ו/או הפרט אינו מודע לפערים ולעיוותי התפיסה העצמית .
פועל יוצא מכך שלעיתים הסביבה מניחה לפרט לחיות בעולמו ומאפשרת לו לנווט את עצמו בעולם של דמיון.
אם הפרט אינו מודע לכך, כיצד אם כך ינווט את עצמו? - "המסע אל עצמי"
הפרט המבקש לנווט עצמו להצלחה ולהתפתחות, חייב לקיים אינטראקציה עם סביבתו ולבקש משוב, על מנת להרחיב את התחום הגלוי שלו, המשוב יאפשר לו לצמצם את התחום החבוי וייסע לו לצמצם את נקודות העיוורון.
במפגש עם מתאמנים אנו מגלים לעיתים כי מרביתם סומכים על אינטואיציה וניסיון המושתתים על דרכי פעולה וחשיבה "משומשים" המובילים לעיתים קרובות לקיבעון ולחוסר פריצת דרך, על זאת נאמר כבר, אם תתמיד ללכת באותה הדרך ולהשיג את אותן תוצאות לא רצויות, כדאי לך לשנות דרכך. קיים קושי לבקש משוב ועוד יותר לקבל דברים שלעיתים אינם עונים בקנה אחד עם התפיסה העצמית.
במשוואה זו כדאי לבחון מהם היתרונות שבמניעת המשוב והיקבעות בעולם עצמי ללא ניווט נכון וממוקד, לעומת האפשרות לקבל משוב שיאיר את דרכו של הפרט, יסייע לו לשפר את התנהלותו העצמית, ישפר את יכולת השיפוט העצמי והראיה הכוללת, לאפשר לגלגל העין לראות גם את תחום העיוורון.
רות בידרמן היא מנכ"ל אינסייטס-ייעוץ ופיתוח עסקי
http://www.insights.co.il
http://www.insights.co.il