כיצד לאפיין צרכים בזוגיות...וגם לחוד 

לעיתים אנו בטוחים כי אנו יודעים בברור מה צריך בן הזוג שלי על מנת להיות מאושר.
אולם לעיתים אנו נאחזים במה שמכונה - "צורך מדומה" המשקף את מה שאנו מאמינים שבן הזוג צריך ולא את הצורך האמיתי בפועל.
על מנת לשמור על מערכת יחסים בריאה, יש לוודא כי אנו יודעים לאתר את הצורך הנכון והאמיתי של בן הזוג - כל עוד לא איתרנו את הצורך הנכון ?לא נצליח לספק מענה מתאים ולכן לא נעמוד בציפיות בן הזוג.

כאשר אנו חשים כי לא נענו הציפיות שלנו, יש שתי תגובות שכיחות שבהן נוקטים רוב בני האדם (וולטר קאנון 1929):

Fight - ההגנה הטובה ביותר היא התקפה : התקפה בלתי פוסקת של בן הזוג. הטלת האשמה.

Flight - בריחה מהבעיה, הדחקה והתעלמות מהמצב בתקווה שיסתדר מעצמו או מחוסר כוחות או רצון להתמודד.

לעיתים קרובות הסיבה לכך שאנו לא מצליחים לזהות את הצורך של בן הזוג שלנו, נעוצה בקצר בתקשורת.

קצר בתקשורת נובע ממחסומי תקשורת : אנשים מכירים בצורך לתקשר, אך פעמים רבות מתקשים בכך. בתהליך התקשורת קיימים מחסומים מסוגים שונים בין הדובר ובין מקבל המסר

סוגי המחסומים הקיימים בקרב בני זוג :



הנחות יסוד לגבי בן הזוג - במשך השנים, נוצרות במוחנו פרדיגמות - קיבעונות לגבי בן הזוג שלנו והאופן בו צריכה להתנהל מערכת היחסים. לעיתים ההנחות שלנו לא תואמות את ההנחות של בן הזוג שלנו.

בין הקיבעונות :
א.בן/ת הזוג צריך/ה להבין לבדו/ה מה אני מרגיש/ה - ללא שאני אגיד זאת.
ב.בן הזוג כיריב ולא כשותף. שיתוף בן הזוג ברגשותיי ותחושותיי מעיד על חולשה - בן הזוג יכול לנצל זאת.
ג.לא אחשוף את רצונותיי - זה יגרע מהספונטאניות.
ד.יחד = אחד - בני זוג צריכים לעשות הכול ביחד, להרגיש לרצות ולצפות לאותם דברים.
ה.אם אספר לבן הזוג את תחושותיי - הוא יכעס / יפגע ולכן עדיף שלא לספר.

הטלת האשמה על גורם חיצוני - על מנת להימנע מביקורת עצמית ולא לחוש אשמה או כישלון על פעולות שלנו.

דוגמה: הכישלונות שלי הם לא באשמתי אלא באשמת בן הזוג - נתן לי עצה
גרועה,לא עמד לצידי, לא עזר לי מספיק. המדיח התקלקל? בן הזוג אשם... את
ההצלחות לעומת זאת אנו נוטים לייחס לעצמנו.

תחושת עייפות - לאחר העבודה, הטיפול בבית, הילדים... לא נותר כוח!

אפקט פיגמליון או נבואה שמגשימה עצמה - מעין תסריט שאנו מריצים בראש עוד בטרם התרחש, החורץ את האופן שבו יתרחשו הדברים בהמשך. למשל- עוד בטרם הבעל חוזר מהעבודה, האישה כבר מניחה כי הוא יחזור עצבני ועייף עם פרצוף זעוף. הוא יתעצבן, היא תתעצבן בחזרה ותתחיל מריבה. הבעל מצידו כבר מנחש כי כאשר ייכנס הביתה, אשתו כמו תמיד תחכה עם פרצוף זעוף ותתחיל עוד מריבה. כך שניהם פוגשים האחד את השני כאשר הריב הדמיוני כבר הגיע לשיאו והפרצוף אכן הפך זעוף עוד בטרם אמרו אפילו שלום.

רעשים סביבתיים - גורמים בסביבה שמפריעים לתקשר : טיפול בילדים / העבודה גוזל את הזמן הפנוי הזוגי וכולי.

התעלמות ממידע סותר - אנו נוטים להתעלם ממסרים הסותרים את השקפתנו או לדחות אותם. אם איננו דוחים אותם אנו מוצאים דרך כלשהי לתמרן אותם ולעצב אותם כך שיתאימו להשקפותינו שלנו.

פעולות "תוך כדי" - פעולות מסיחות דעת שאנו מבצעים תוך כדי השיחה בן הזוג (ניקיון, צפייה בטלוויזיה, קריאה, בישול וכולי).

רמת ההקשבה (סגנון התקשורת שלי ביחס לאחר) - האם אני סבלני או מתפרץ לדברי האחר, האם אני נכנס לעימותים.

כיצד מתמודדים?

ערנות מתמדת - להיות קשוב למצבו הפיזי והנפשי של בן הזוג. למצב הרוח בו הוא נתון (כועס, שמח, עצוב...), האם הוא חש בטוב וכולי.
לזהות את הצורך האמיתי של בן הזוג - על ידי שאלה פשוטה מאד : "מה את/ה צריך/ה "? תתפלאו לגלות עד כמה זה עובד.

להתעניין - לשאול שאלות המביעות התעניינות אמיתית, כמו איך עבר עליך היום, איך אתה מרגיש, להתעניין בתחומי העיסוק האחד של השני ולהקשיב בצורה אמיתית.

לדעת מתי לשתוק - לתת לבן הזוג לדבר בלי להתפרץ לדבריו גם אם אני חושב שהוא טועה. קודם להקשיב , לעבד ורק אז להגיב.

לשתף - להוציא מהלקסיקון את צירופי המילים "לא משנה", "לא עכשיו" , "לא רוצה לדבר על זה".. על מנת שבן הזוג יוכל להתעניין ויבין את הצרכים שלנו, חשוב לעודד את ההתעניינות ולהיפתח אליו.

להיות כנה - ללא כנות לא ניתן להשיג אמון וללא אמון אין בסיס לתקשורת בריאה בשום מערכת יחסים.

להתמודד - לטפל בשורש הבעיה מייד עם הופעתה. בעיות לא נעלמות - הן מתנפחות ומתפוצצות.

לתת ביקורת בונה ולספק פתרונות - ליידע מה מפריע לי, אך בו זמנית לחשוב על דרכים לפתור זאת אופן הדדי!

לשמור על קשר עין - בזמן השיחה להסתכל זה על זה ולא להתעסק בדברים מסיחי דעת כמו טלוויזיה, רדיו, עיתון, ילדים ועוד.
לקחת אחריות אישית- להתמודד ולא להשליך גורמים לכישלונות על בן הזוג .
לבצע תרגול מחשבתי - לתעל את הנבואה שמגשימה עצמה לכיוון חיובי. בכל פעם שמתחיל להתגלגל במוחנו תסריט שלילי, נקטע אותו ונהפוך אותו לתסריט חיובי.
לחייך - לפני שאנו נפגשים עם בן הזוג, לקחת נשימה עמוקה, לחייך ורק אז להיפגש. * תגלית בשנת 1983 של פול אקמן הראתה כי אפילו הנעה פשוטה של שריר הפנים להבעות כמו פחד כעס גועל הפתעה או שמחה גורמת לתגובה והתעוררות ממשית של הרגש (מתוך הספר לחץ כמנוף להצלחה). לכן, ברגע שהפגישה תתחיל בחיוך - מהר מאד יהפוך החיוך מחיוך מאולץ לחיוך טבעי.
לקבוע זמן "לחוד" (עם חברים, משפחה או לבד) על מנת לחדש מצברים ולהתגעגע .
לקבוע זמן "ביחד" - המוקדש כולו לזוגיות ולשיחה ולעגן אותו בלוח הזמנים שלנו