עיצוב ואירגון מחדש של הצעצועים במרחב הביתי 

עיצוב וסדר בצעצועים

גלי לור – מיניאטורה צעצועי עץ ומטבחי עץ לילדים

הקיץ עבר , החום הגדול, הילדים כבר נקלטו בגנים, במשפחתונים ובתי הספר,
ברוך השם כולנו נכנסים אט אט לשגרה , תיכף החגים, שנה חדשה.

הסתכלתי בשבת על חדר הילדים וראיתי שהוא מצידו, ממש לא התחיל שנה חדשה.
מרגישים בדיוק מה עבר עליו בקיץ האחרון. לא שיש לי עודף זמן ואנרגיות מיותרות, ממש לא , זו לא הנקודה , אבל העומס שהצטבר במשחקים,
בצעצועים, בנשמה נמצא בכל פינה.
הייתי חייבת לעשות פעולת החייאה. זה לא מזמין לשחק ולגשת ובטח לא לקבל שנה חדשה.
לא הייתי מספרת לכם כל זאת, אם לא הייתי עושה זאת בעצמי. כי אז, זה יהיה כמו לקנות איפור חדש ממוכרת שמאופרת נורא (ואיום, אם מותר...)

ביכולתי להציע לאלו שמעוניינים סדר (בקטנה) לקראת ראש השנה. סדר המתבצע בתוכנית "כמה הצעדים" ממש כמו אצל מכורים. אני גם מאמינה שכל
אחד עושה כמיטב יכולתו ולפי מצב "יכולת ההכלה" שלו... (הסברים בהמשך)

תוכנית "כמה הצעדים" לסדר במשחקים ובצעצועים
המטרה : לאפשר לשנה חדשה לזרום בבטחה וללא פקקים למרחב המשחקים.

צעד ראשון – התבוננות ממעוף הציפור
נכנסים למרחב המשחק של הילדים ומתבוננים בו כמה רגעים "מלמעלה", ממעוף הציפור.משם נסו לשים לב, האם המרחב דחוס וצריך לרווח, האם באמת נעים לשחק בו , כמה הוא מזמין, והאם הילדים עסוקים בעשייה במרחב שלהם.

צעד שני- מצב נפשי
אם אני מסתכלת ומרגישה שצפוף ועמוס לי בעיניים אבל אין לי כח להתמודד עם זה עכשיו (להלן "יכולת ההכלה") , אני יכולה להחליט שאני לא מעמיסה על עצמי את זה , עוצמת עיניים ומסובבת גב, הכל בסדר.
אבל , תת המודע שולח לי sms המזכיר שאם לי קשה לראות את הבאלגן שהצטבר, את הדחיסות והעומס, גם לילדים לא יתחשק לשחק, ואז זה יחזור אלי חזרה. כי הם,
מה לעשות זו עובדה, לא ישחקו מתוך עצמם בשלווה ולמי הם ייפנו? זה ברור. ואני כבר סיכמתי עם עצמי בעבר שאני, לא צוות הוואי ובידור.

צעד שלישי – לרווח חלקיקים
תתארו לעצמכם את החדר מלא חלקיקים קטנים צפופים. המטרה: לרווח.
צועדים עוד צעד קטן לעבר המימוש, ניגשים לפינה מסוימת בחדר, מתמודדים רק איתה.
אני לדוגמא ניגשתי לפינת הבישול, למטבח העץ לילדים , שמושך אליו משחק ועשייה רבה. שמתי לב למשל, ממעוף הציפור , שהילדים גבהו הקיץ,
והמדפים יכולים לעלות קומה. מה שייתן עוד שטח פנוי בעין. קראתי לבעלי שעבד על המחשב בחדר השני, אמרתי לו שיש "משהו קטן" שאני צריכה ממנו עזרה...
(הוא ידע בדיוק לאן הוא נכנס אבל התגייס לעבודה). בזמן שהוא התעסק עם המקדחה, לשמחתם של איילת ויואבי שעזרו לו, אני ריווחתי חלקיקים.
הוצאתי מחוץ לחדר סירים וכלי מטבח מנירוסטה לילדים, שהיו בעודף. הוצאתי אביזרים שכבר לא משתמשים, תליתי ווים נוספים לתליית סלסילות הפירות,
לתליית סינר השף, כובע השף והכפפות. בלי פחד ובלי מצמוץ צמצמתי את מלאי ה"מזווה" וכלי המטבח.
התוצאה – אפשר לנשום.

צעד רביעי – אם כבר אז כבר
הילדים כבר מתרוצצים בבלאגן, מרגישים שמשהו הולך להשתנות. הערימות נערמות מחוץ לחדר, בזווית העין אני מסמנת מה הולך לפח
ומה הולך לשמש ילדים אחרים שאולי צריכים. הילדים שלי לא צריכים כל כך הרבה. אני ממשיכה "לעבד" עוד חלקה, בעלי ממילא עם המקדחה,
אז פה תמונה, שם תמונה.
ניגשת באומץ של חלוצה עם סוס ועגלה למדפים שבפינות, גם הם זועקים לי נואשות: דחוף, טיפול "שחי, שפם, גבות".
הצעצועים והמשחקים שמבחינת הגיל כבר אינם מתאימים , יוצאים אחר כבוד ומסומנים באדום של אהבה: "לאחיינים".
בובות. לא צריך כל כך הרבה, כמה בודדות זה מספיק.
ספרים. בוחרת מה להשאיר מה לשמור, מה לתת. לעשות החלטות מהירות, בלי להתבוסס בהתלבטויות ארוכות טווח.
משחקים שלא נוגעים בהם, מוטב להם לנוח קצת למעלה בארון. ואחרים, שמצאתי למעלה והיו שייכים לילד הגדול, כבר ממש יכולים להיכנס
לחגיגה (איך הזמן עובר !!!). וכך, אבירים, דינוזאורים, לגו, ושאר חברים מוצאים את מקומם בסלסילות על המדף. ובעיקר סוף סוף מתחיל להיות מרווח .

צעד חמישי – חלוקת הארץ
מחלקים את הצעצועים והמשחקים לפי נושאים ומכניסים אותם לתוך סלסילות (קלועות, קש אם יש ואם אין גם פלסטיק הולך).
לדוגמא: חיות העץ – בסלסילה, קוביות עץ בולי עץ – סלסילה נוספת.
פליי מוביל, לגו, בובות משפחה, רהיטים מיניאטורים, כלי נגינה,  מכוניות ואחרים על גלגלים (לצמצם את הצי בבקשה).
משחקי קופסא: להשאיר שניים או שלושה השאר בארון ומחליפים ביניהם.
תחפושותתלבושות: נא להתעדכן לפי צו האופנה (מה הולך עכשיו חזק, אבירים, חיות, נסיכות, רקדניות? להיות עם היד על הדופק).
חומרי יצירה: לצמצם ולהגדיר להם מקום.
לאוסף הפיות למשל פינינו מדף שלם (הן אוכלוסיה הולכת וגדלה) שמנו אותן על מטפחות משי צבעוניות, בולי עץ, אבנים טובות שירגישו כמו בבית.
אט אט מסתמנת חלוקת הארץ החדשה. יש נשימה.

צעד שישי – סגירת קצוות
מה שהספקתי בבוקר שבת אחד, סבבה. מה שלא, יחכה לפרק הבא: "הכן ביתך לחורף – סדר במשחקים ובצעצועים".
לא שכחתי לכבוד ראש השנה, לפנות את לוח השעם מציורים ותמונות, שיהיה נקי על מנת שיהיה בו מקום ל"שנות טובות".
עכשיו נותר להעביר מטאטא בחדר, מחזירים דברים למקום. משנים קצת... ממקמים מחדש את הצעצועים הגדולים. למשל, העגלול לא חזר למקום
שבו היה, ברגע ששינה את מקומו, גילו אותו מחדש. משנה מקום משנה מזל. החדר נוקה מעודפים וחזר להיות שמיש לילדים.

צעד שביעי – ניקוי עודפים
מטפלים בערימות שנערמו מחוץ לחדר, אין ברירה, זו ישורת אחרונה, לא להתייאש, וגם לא להתעכב יותר מידי. ללא התלבטויות שווא: מה שלפח לפח,
תודה רבה. מה שיכול לשמש חברים, בני משפחה, גנים, לשקיות ולאוטו. לא להשאיר ערימות בבית! לפזרן ביקום בהקדם. יש למשל דברים ממש שווים
שאני משאירה בחוץ על הגדר, שיגיעו לידיים הנכונות. תוך זמן קצר מישהו אוסף ואני שמחה.

צעד שמיני - חוק הכלים השלובים
חוק חזק! הרי תיכף ערב ראש השנה. מה שיוצא, לפי החוק, מפנה מקום לתשורות ומתנות חג שיגיעו עלינו לטובה.
יהיה להם מקום בלב, תהיה להם פינה בחדר ויהיה המרווח להכרת תודה. הישן יוצא החדש נכנס, חוק חזק.

אין צורך לספר לכם איך המשחק במרחב השתנה. זה עובד מבחינה רגשית על כולנו במשפחה.
 צעד קטן לשנה שעברה, צעד גדול לשנה הבאה.

נ.ב.
לרוצים להתייעץ בסוגיה, לא שאנחנו "כוהנות הסדר והניקיון" אבל נשמח לעזור.
ניתן ליצור קשר. www.miniatura.co.il



הכל לטובה. בהצלחה.
משחק מהנה ושנה טובה.

גלי ואביטל לור - מיניאטורה צעצועי עץ לילדים