אין דבר כזה מושלם 

מה זה אושר? מה זה מושלם? מה זה שלמות? האם כל המילים האלו בכלל קיימות? ספרים רבים מנסים להסביר לנו אושר מהו, ואף נותנים לנו את הטיפים המתאימים על מנת להיות מאושרים יותר, על מנת להכניס אושר לחיינו, על מנת להרגיש שלמים יותר. אך האם אותם טיפים עובדים על כל אחד מאיתנו?

כאשר אני מתחילה תהליך אימון אישי, אני והמתאמן עושים תרגיל קטן, ממש כבר במפגש הראשון: תרגיל המצוי אל מול הרצוי, כאשר המצוי עונה על השאלה: מהי מידת שביעות הרצון שלך מנושא X כיום, מ 1-10, כאשר 10 זה מאוד שבע רצון ו-1 זה לא שבע רצון בכלל. לרוב, המתאמנים אינם מדרגים גבוה, שכן זוהי הסיבה שהגיעו לאימון, ועל כן אני שואלת את שאלת הרצוי: איך זה היה מרגיש אילו המצב היה 10, כלומר המצב האידיאלי עבורך. אני מנסה לגרום למתאמנים לצייר לי תמונה של איך זה ייראה במצב של 10.

הבחנתי בדפוס חוזר אצל רוב המתאמנים: ישנו קושי לתאר בראשם איך התמונה נראית כשהמצב נמצא ב-10, חלקם אפילו אומרים לי: "אין דבר כזה 10, אין דבר כזה מושלם". חלקם טוענים כך מהפחד להתאכזב, שכן היו כאלו שאמרו לי: "אני לא מצפה שיהיה לי 10, כי זה לא קיים באמת" וחלקם טוענים כך מהחשש שלא יהיה לאן לשאוף, שכן היו כאלו שאמרו לי: "בואי נשאיר את זה ב-9, שיהיה תמיד לאן לשאוף".

כאשר אני עומדת מול משפטים כגון: "אין דבר כזה 10, אין דבר כזה מושלם" אני מיד מתקנת: "מושלם בשבילך", וזו בדיוק הנקודה. יש לנו פחד להגדיר מצב מסוים כמושלם, יש לנו פחד לשאוף למושלם, פחד ברור מאוד שנובע מהחשש לאכזבה. אף אחד לא באמת רוצה להתאכזב. מה גם שאנחנו לא רוצים להרגיש שאנחנו "חיים בסרט", אנחנו רוצים להרגיש בשליטה, ריאלים, עם הרגליים על הקרקע. להבין שאנחנו לא חיים בעולם הפנטזיות של "אושר", "ורוד" ו"מושלם". הכול מובן וברור. אך מה קורה כאשר אנחנו מסתכלים על אותן מילים קצת אחרת: אושר מבחינתך, ורוד בשבילך, מושלם בשבילך.

דוגמא מובהקת היא כאשר עולה נושא הזוגיות ואני שומעת, ללא הרף, את המשפט: "אין דבר כזה מושלם. תמיד תצטרכי לוותר על משהו אחד בשביל לקבל את האחר ולשים על כף המאזניים". ומה קורה כאשר שמתי על כף המאזניים והגעתי לתמונה שהיא מתאימה לי, שהיא מושלמת בשבילי? הנקודה היא שכאשר אנו באים להגדיר מילים עצומות כגון: אושר, אהבה ומושלם, קשה מאוד לתת להן הגדרה אוניברסאלית. ולמה לנו בעצם? בשביל אחד אושר זה ללבוש את הכי טוב מהכי טוב ובשביל האחר האושר זה לראות את השקיעה כל יום, בשביל אחד האהבה והזוגיות זה לחיות במסגרת ובשביל האחר זה לחיות בחום ואהבה, בשביל אחד המושלמות זה שיהיה לי את הכול ובשביל האחר זה שיהיה לי את הדברים שמאוד חשובים לי, כי אני בוחר מה חשוב לי יותר ומה פחות. ויש עוד המון דוגמאות למה כל אחד חושב, מרגיש, מאמין ומגדיר את המילים הללו.

לנו תקועה בראש איזושהי מחשבה שאיננו יכולים לחיות תמונה מושלמת ומאושרת, כי אין דבר כזה, כי זה אוטופי, כי זה רק באגדות. כמובן שאם אנחנו מגדירים את התמונה המושלמת שלנו באופן שאיננו תואם למציאות, כמו לחיות בעולם מצויר, אז אנחנו מתחילים לאבד את זה, אך כאשר, למשל מגיע אליי מתאמן עם בעיה בנושא חייו המקצועיים, הוא איננו שבע רצון מהם והיה רוצה שיהיו אחרת, היה רוצה להרגיש אחרת ואני שואלת אותו איך זה ייראה במצב של 10, הוא יכול לצייר לי את התמונה הסובייקטיבית שלו לאיך היה רוצה להרגיש, איך היה רוצה לקום בבוקר, כגון: לקום עם אנרגיה ותשוקה, להרגיש שאני מלא מוטיבציה ואתגר, פשוט להרגיש חי. זוהי תמונה שלו לאיך היה רוצה להרגיש אילו חייו המקצועיים היו במצב אידיאלי עבורו, במצב של 10 וזה לא נשמע לי כמו תמונה שרחוקה מהמציאות. העניין הוא שההתמקדות היא יותר בתחושה עצמה, כלומר: איך היית רוצה להרגיש במצב האידיאלי. כי בסופו של דבר, התחושה הפנימית שלנו היא שמשפיעה על מידת שביעות הרצון שלנו מחיינו. אחד יכול לעבוד במשאית זבל והשני כמנכ"ל חברה מובילה ולשניהם תהיה את תחושת ההיי שמציפה אותם בכל בוקר, יהיו הסיבות אשר יהיו.

יש תמונה מושלמת ויש דבר כזה "מושלם", יש דבר כזה להיות מאושר, באמת מאושר. ומי יקבע לך אם אתה מאושר או לא? רק אתה, אך ורק אתה תוכל להתבונן בחייך ולענות על השאלה הפשוטה: האם אני מאושר. מבלי להסתבך בהגדרות. פשוט האם טוב לי או לא טוב לי. ותמיד יהיה לאן לשאוף, אם רק תרצה בכך. וגם אם לא, לעיתים צריך לדעת גם לנוח על זרי הדפנה וליהנות מהפירות עכשיו, כי הפרי הזה כל כך מושלם, ואני יודע שתמיד הוא יכול להיות טוב יותר, אבל כרגע הוא מושלם בשבילי וכרגע אני איהנה ממנו.