פרסום חומר חקירה באתר החדשות Ynet 

בתפ"ח 7956-02-10 הוגשו שתי בקשות של שלוש עותרות מקרב העיתונות והתקשורת (מו"ל ועיתונאית של אתר החדשות המקוון YENT; וחברת החדשות בערוץ השני בטלויזיה) - להתיר להן לפרסם קלטות שחזור וחקירה במשטרה של הנאשמים בתיק זה, האחים סדמי, ולהורות למדינה להעביר לרשותן את אותן קלטות.

הנאשמים הורשעו, לפי הודאותיהם בכתב אישום מתוקן בשנית במסגרת הסדר טיעון, בהריגתו של הילד לאון קנטרוב ז"ל, וכן בביצוע עבירות מין כלפיו וכלפי קטינים אחרים ובביצוע עבירות נוספות, כמפורט בהכרעת הדין.

לטענת ערוץ 2 וynet, יש להפעיל את שיקול הדעת השיפוטי שבגדר החוקים הנ"ל ולהתיר את פרסום הקלטות בשל המשקל הנכבד שיש לתת לעקרון פומביות הדיון, לחופש הביטוי, ולזכות הציבור לדעת. כך במיוחד כאשר מדובר בפרשה מזעזעת, שהרעישה את כל המדינה, וזכתה לסיקור נרחב עד כה. כך ביתר שאת כאשר המשפט הסתיים בהסדר טיעון, ומשכך לא נשמעו כל הראיות, ויש ענין ציבורי אמיתי בחשיפת התמונה המלאה, הן לענין הפרשה עצמה, והן לענין השיקולים וההצדקה להסדר הטיעון.

   חברות העיתונות סבורות, כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי האמור לעיל על פני אינטרס הגנת הפרטיות של הנאשמים. כך במיוחד כאשר לא מובא טעם מיוחד של פגיעה בפרטיות, וזו נובעת באופן אינהרנטי רק מעצם העבירות נושאות האופי המיני, שהנאשמים הורשעו בביצוען.

טענתה הבסיסית של המדינה היא, שההסדר החוקי והפסיקה שבעקבותיו קבעו כלל ברור של איסור פרסום של תיעוד החקירות במשטרה, ואפשרות להתרתו במקרים חריגים בלבד.

בנוסף טען הסנגור של האחים סודמי לחוסר-הרלבנטיות של קלטות השחזור והחקירה במשטרה לצורך הבנת הסדר הטיעון והשיקולים שעמדו ביסודו. הסנגור הפנה לקשיים הראייתיים האובייקטיביים שהביאו לעשייתו (עליהם עמד גם ביהמ"ש בגזר הדין), כמו גם לשוני המהותי בין דברי האחים בחקירותיהם לבין הודאותיהם בסופו של יום בבית המשפט במסגרת ההסדר.

כן עמד הסנגור על כך, שפרסום קלטות השחזור והחקירה של האחים סודמי  ישים אותם ללעג ולקלס, ואף יעמידם בסכנת חיים בין כותלי הכלא, בשים לב לטיב ומהות המעשים בהם הורשעו.

הובהר כי מצד אחד עומדים עקרון פומביות הדיון, חופש הביטוי, וזכות הציבור לדעת, כולם עקרונות יסוד חוקתיים במשפטנו; כאשר הדגש הוא על מתן היכולת לציבור לבקר את נאותות פעולתן של רשויות החוק בקשר לפרשות הנחקרות.

 בצד שני ניצבים שיקולים נכבדים גם הם, חלקם בעלי ערך חוקתי משל עצמם, המצדיקים את הגבלת הפרסום: ההגנה על הפרטיות ועל כבוד האדם של הנחקר (בשל המצב הרגיש והלחוץ בו נתון חשוד בעת חקירתו במשטרה); ההגנה על טוהר ההליך השיפוטי ותקינות הליכי המשפט באותו ענין (בשל חשש מהשפעה על תוצאות המשפט ע"י הסטתו לזירה התקשורתית); והשמירה על יעילות הליכי החקירה באופן כללי (בשל החשש מהאפקט המצנן על נחקרים, שיימנעו משיתוף פעולה עם הליכי החקירה עקב החשיפה האפשרית שלהם בתקשורת).

נאמר גם כי נכון יהיה לנקוט בדרך מידתית לענין ההיתר לפרסום המידע, באופן שמונע מציצנות וכל פגיעה באחים סודמי למעלה מהנדרש, אך במידה מספקת לצורך גיבוש עמדה מושכלת והכנת כתבה עיתונאית משמעותית ומאוזנת, לרבות במדיה ויזואלית של אינטרנט וטלויזיה.

דרך מידתית זו נקבעה להיות היתר פרסום של תמלילי השחזור והחקירות - אך תוך הותרת איסור הפרסום של התיעוד החזותי והקולי על כנו.

למידע נוסף כתובתנו באינטרנט www.ranfrenkel.com