ההיסטריה התקשורתית, בדבר מתקפת החוקים של הימין, שבאים לפגוע, לרסק את הדמוקרטיה השבירה שלנו – מוגזמים. המהומה מונעת מתוך זעקות השבר המזויפות של השמאל – שמרגיש עצמו, חלש מנוכר וללא השפעה בציבור.
חוק "מניעת מימון זר – מעמותות" – פוליטיות בלבד, רובן אנטי ציוניות. אז מה הפסול בכך?
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
"מניעת מימון זר מעמותות" – פוליטיות בלבד, מעורר רעש מיותר, שעליו יצא הקצף מכל ארגוני השמאל, לרבות הגב' ציפי לבני, שבתור יו"ר האופוזיציה כושלת, מצאה סוף סוף ענף רעוע להיתלות בו.
הצעקה הדבר סתימת פיות – ופגיעה בדמוקרטיה, היא מופרכת, ניזונה מהטעיית הציבור ובעיקר מאי קריאת והבנת החוק.
הצעת החוק, בסעיפים העיקריים – מדברת על מימון זר מעמותות פוליטיות בלבד.
לאמור: כל העמותות האחרות שעוסקות בעזרה לנזקקים, בסיוע, ברווחה וכו', אינן נכללות בגדר החוק.
מכאן ניתן להבין – את זעקת "החמאס", המזויפת של המתנגדים. רוב העמותות הפוליטיות כמו "עדאללה", "יש גבול" ואח', כולל פעילות של "הקרן החדשה" – התומכת בעמותות המסיתות ומזיקות, ופעילים המסיתים נגד המדינה ומוסדותיה, מפחדים שזרם הכספים ממדינות זרות, גופים זרים – יפסיקו לזרום בחופשיות.
ממתי כסף סותם פיות – כסף מניע את הפעילים והעמותות, לפתוח פיות.
החוק המוצע – לא סותם פיות ולא סותם חורים, הוא סותם את צינור הספקת הכסף, שמניע את העמותות, להתסיס את המערכות נגד המדינה, מנהיגיה, מוסדותיה – כנגד צה"ל הפועל בשטחים המוחזקים, מבצע פעולות נגד טרור ושומר על ביטחון המדינה.
החוק המוצע – בא לבדוק, בצדק, מאין הכסף, מי התורם הנדיב, מי עומד מאחורי המיליונים המוזרמים לעמותות אלה, אולי חמאס, איראן או ארגוני אנרכיסטים שמאלניים, שעיקר מטרתם לפגוע במערכת הפוליטית הקיימת בישראל, בצה"ל ובביטחון המדינה.
ובכן, מה הפסול בכך, איפה יש עוד מדינה דמוקרטית בעולם הנאור שבה ניתן חופש פעולה לעמותות אנטי ממשלתיות של אותן מדינות.
האם נראה לכם סביר – שארה"ב, אנגליה, צרפת, גרמניה וכו' – ירשו לגופים מתסיסים, מתנגדי משטר, מסיתים ומשמיצים, לקבל בחופשיות כספים מארגונים בלתי מזוהים זרים בלי התערבות, בלי פיקוח ובהשלמה – אז אין דברים כאלה.
לכן, קול הזעקה, בדבר סתימת פיות – פגיעה בזכויות האזרח, דמוקרטיה וכדומה, הן "זעקות שווא", לא מבוססות, שבאות לזרוע חול בעיני הציבור ובעיקר לא כצעקתא.
חוק גרוניס או פגיעה בסניוריטי
נושא הסניוריטי בבית המשפט העליון, אינו נושא חדש והדיונים על כך היו כבר בעבר.
העיקרון הזה, על הסניוריטי, אינו כתוב בחוק או בפרוצדורה, מדובר בנוהל או מנהג מימים ימימה. זה הופעל גם, שנים רבות בבתי המשפט המחוזיים, אך שונה או הופר מזה כ-10 שנים לפחות.
הנשיא הקודם של בית המשפט המחוזי בת"א, השופט אורי גורן מונה לתפקיד למרות שלא היה הכי וותיק בין השופטים המחוזיים, אך היה הכי מתאים לתפקיד בשל תכונותיו.
הנשיא הקודם של בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט מיכה לינדנשטראוס (כיום מבקר המדינה) – לא מונה לתפקיד בשל היותו הסניור, אלא בשל התאמתו ויש דוגמאות נוספות.
אי לכך, אין כל היגיון ומניעה להפעיל נוהל, דרך או שיטה דומה גם בעליון. שם דורשים מנשיא בית המשפט העליון, לא רק וותק בתפקיד, אלא גם התאמה, מנהיגות, כושר מנהלי וכושר שיפוטי – ושישמור על בית המשפט, בגבולות ובמסגרות שהחוק נתן לו, ולא יגלוש ולא יתפשט לתחומים לא לו.
תיקון החוק המאפשר ליו"ר לשכת עו"ד או לנציג מטעמו להיות נציג בוועדה למינוי שופטים.
גם בנושא זה, קמה מייד מהומה תקשורתית פוליטית וכמובן סיסמאות בנוסח השתלטות על בית המשפט העליון – כמו בחוק גרוניס, ויתירה מכך, מתן יתרון וכוח לשר המשפטים השייך לגוש הימין.
תיקון החוק עושה רק טוב ללשכה, לדמוקרטיה ולייצוג השוויוני בלשכה. הצעת החוק (שתוקנה ברגע האחרון) אומרת שהמועצה תבחר נציג לוועדה ברוב של 75% מהחברים, בדרך זו ניתן יהיה לבחור בנציג מטעם הרוב שזכה בו יו"ר הלשכה ונציג נוסף מטעם האופוזיציה.
המצב שלפני התיקון היה – שהמועצה בחרה את שני הנציגים ובמידה והיא נשלטה ע"י האופוזיציה, בחרה למעשה את שני הנציגים לוועדה.
המצב כיום בלשכה עם בחירת היו"ר החדש – שיש לו רוב בוועד המרכזי אך אין לו רוב במועצה – ולפי המצב לפני תיקון החוק, לא יהיה לרוב נציג בוועדה.
לסיכום נושאים אלה, כשמתאמצים ומתעמקים – בכל הסוגיות שבמחלוקת רואים שהמצב לא נורא כמו שהוא מוצג וכמו שמנסים בזעקות שבר וחמאס להציגו בציבור.
ובכלל, כעיקרון – מותר לממשלת ימין, להעביר חוקים בעלי גוון או נטייה ימנית, זה קורה בכל העולם הדמוקרטי הנאור.
כמובן שמותר להתנגד, מותר להשמיע ביקורת ואפילו קצת להגזים, אך זה לא יאה ולא נאה, לרמות את הציבור, במסווה של סיסמאות על שבר בחברה, סתימת פיות, פגיעה בדמוקרטיה וסיסמאות ישנות ושחוקות מסוג זה.
קחו למשל את נושא "השימוע" לשופטים בעליון ע"י ועדת הכנסת. ההתנגדות לכך, לגיטימית ובמקומה וגם נתניהו הודיע שהחוק לא יעבור.
יחד עם זאת – "השימוע" קיים בחוק האמריקאי ושם מתקיים "שימוע" בפני וועדת הסינט, וצריך לציין שהדמוקרטיה שם לא התמוטטה.
אצלנו לא קיים "שימוע – אבל אם כן, מתעקשים מקומו בפני הוועדה למינוי שופטים ולא במקם אחר.
הערות והרהורים בענייני דיומא:
1. פינת האקמול: בעניין שפיטת המתמחים והרופאים המקצועיים שהצטרפו אליהם.
שר הבריאות – יש לו רופא פרטי/משפחתי צמוד, מעניין האם יתפטר או יעשה שר"פ?
2. מה תפקידו של שר הבריאות, שלא מתפקד ולא מתערב, האם הוא חולה?
3. למה ראש הממשלה לא מפטר אותו. היתכן שביבי נתניהו – הוא שר הבריאות?
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
