אלימלך קדוש ממעלה שיקמונה י"ז פתוח שלמרגלות הר ברכה של השומרונים בנבלוס הפלסטינית, הביט נכחו, כחכך בגרונו וגלגל מוחטה צמיגה במיוחד באחורי לשונו ופלט אותה לאוויר העולם באנחת רווחה.
(העולם שלו ושל הקב"ה, להבדיל מעולמם של בני תמותה רגילים, כמוני וגם כמו משה והנכדים של שנינו, שאין להם סיכוי של ממש לשוב לכאן אפילו ביום הגאולה ביחד עם המשיח שיבדל לאלף גלגולים נוספים, שכן, מה שמאמיניו לא יודעים – אין די בגאולה אחת לעם המטומטם הזה, שהוא שלי ושל משה והנכדים שלנו בדיוק כמו של אלימלך קדוש –). א.נ.
בהעדרה של מזוזה בסביבה, הוא טלטל את ראשו תריסר פעמים קדימה ואחורה, והעיר לבת אל אשתו, שעמדה שני צעדים מאחוריו - כיאה למעמדו והעדר מעמדה שלה, "ראי כמה יפה ארץ ישראל, תודה לאל וברוך השם ושיתפגר כל מי שמאמין לאללה".
עץ הזית הפלסטיני הצעיר שנתלש זה עתה מן האדמה הפלסטינית לכאורה, (המערכת מעירה בחיל ורעדה, שלמרות בדיקה מעמיקה, העץ כלל לא ידע שהוא פלסטיני, והוא בכלל נולד אצל אמזלג עתניאל, שיש לו משתלה על אדמתו של אחמד טלאל בן מוסטפא מברתאה של הפלסטינים, שבנפת חברון העותומאנית, שלרוע מזלו נמצאת מעבר למרחק של "קריאת התרנגול"* והוא, כלומר אחמד לא נמצא בה באופן פיזי ואישי, בליל ה – 31/12/2008 בשעה 0200 לפנות בוקר, ועל הפשלה הזאת הוא שילם באיבוד הבעלות על אדמתו, שמיד הוכרזה ע"י נציג הממשל הצבאי הישראלי, כי זו אדמת מדינה והוענקה לעתניאל תמורת שני זוזים וקצת שלמונים. (לנציג הרפובליקה כמובן – שוב בחיל ורעדה ושני טפו-טפו, ימינה ושמאלה ועוד אחד למזל, ....., לא אגלה לאיזה צד, גם אם יעמידו אותי בפני כיתת יורים של הממשל הצבאי בנפת תל אביב מרכז, עליו אחראי הנכד של אבי ביטר, שעבר מבחן מחמיר של נציבות שרות הרפובליקה העברית ושילם את הזוזים הנדרשים לשלטונות הרפובליקה וגם לפקיד שרושם את המקרקעין, חובש כיפה וממוצא מזרחי כמובן, כי במסגרת ההפליה המתקנת שהונהגה ברוך השם, כל המשרות הציבוריות הוענקו לבני עדות המזרח החרדים כפי שהיה צריך מלכתחילה).
...מערכת הבלוג מייחלת מכל הלב שהעורכים לא יחשפו את שמם, (ערסאל וזליג הכלב), כמו שעשה הכתב של הארץ לענת קם ה"עבלה" ובשביל זה היא נכנסת לשבע שנים וכנראה שתצא משם לפחות לסבית מוצהרת ומי יודע, אולי סוף סוף תבין באמת איפה היא חיה...
אלימלך הניח רגל ימין, (יש הוראה גורפת ברפובליקה, להתחיל כל מהלך בימין, סעיף 127896/ב/ תת פיסקה , 567 סעיף קטן 34, שורה 4, דגש שתיים), על העץ הפלסטיני האומלל ופתח בריקוד שמזכיר את המחול הצ'רקסי - עוד מיעוט שמסתכל עלינו בסיפוק רב ממולדתו הישנה חדשה בקווקז, לשם הועבר בפעולת RELOCATION הרביעית מתוך שמונה ועדיין נותרו שניים, עבור יוצאי רומניה ואלבניה, שהצליחו עד היום לעמוד במכסות השלמונים לחצרו המכובד של נכדו השלישי של הרב הגאון המר"ן וגדול הדור, י.ע. ללז. זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה., טפו טפו, ללא יריקה הפעם.
בת אל שנסחפה בדינאמיקה החיובית של הסיטואציה, פצחה במזמור חרישי, לפי מנגינה של הרב הצדיק א. זילבר המנוח יבל"ה.
למרות שמלת הטליבן שכיסתה את פניה וכל גופה, צליליו הגיעו לאוזני בעלה, וזה מיד נפנה לאחור, צעד שני צעדים, (רגל ימין ראשונה) והכניס לה בעיטה מסובבת אדירה באזור התחת, שפגע לה בכליה הימנית, ("מי יכול לדעת עם השמלות המזדיינות האלה איפה נגמר התחת", מלמל לעצמו אלימלך ומיקם מוחטה על אשתו המתפתלת מכאבים על הקרקע), ושב לרקוד ריקוד צ'רקסי על העץ הפלסטיני הצעיר שמזמן שכח כי היה עץ פעם.
שלוש נקודות קטנות זלגו מן הגבעה הסמוכה לכוונם של בני הזוג קדוש - אחד רוקד, השנייה עדיין מתפתלת מכאבים על הקרקע.
הנקודות גדלו והפכו לשלוש דמויות שצעקו בקול רפה משהו שנשמע כמו תחינה בערבית, שפה שנאסרה מזמן לשימוש, כי הרוב הגדול של הפלסטינים הועבר למדינות אחרות במסגרת ה – RELOCATIONS הראשון עד השלישי, למעט אלה שנשבעו אמונים לרפובליקה ולנכד של ליברמן. (ליברמן ומיעוט קטן של אשכנזים קיבלו היתר מיוחד להישאר בארץ הקודש בזכות תרומתם הגורפת למיעוט המזרחי המדוכא).
אלימלך קדוש, ללא היסוס קל שבקלים הפסיק לרקוד על העץ, התמקם לצידו, הכתיף את נשקו, (M16, צוידו בו כל היהודים ממוצא מזרחי טהור עד דור שלישי לפחות, כדי לשמור על הסדר), ופלט צרור קצר לעבר הדמויות שקרסו לפי הסדר שאנקוב בו:
הימני, קרס לשמאל,
האמצעי, גם לשמאל,
השמאלי, ימינה.
האמצעי ניסה לקום, אלימלך רוקן לעברו את המחסנית, תלה את נשקו על כתפו ופנה עם רגל ימין ראשונה לכוון העץ הבא.
אפילוג:
שלושה פלסטינים הרוגים ו – 234 עצים פלסטינים היו היבול היומי של אלימלך קדוש באותו יום.
אשתו התעוררה עם כליה אחת פחות במחלקה הכירורגית בהדסה הר הצופים.
אלימלך פנה לנשקייה בישובו, מעלה שיקמונה י"ז, ניקה את נשקו, מלא את המחסניות ופנה לביתו בישוב. (בדרך חלף על פני חייל מילואים אשכנזי מנפת עמק יזרעאל ששמר על היישוב ופלט לעברו מוחטה).
יום מוצלח של הגשמה מלמל לעצמו בכניסה לביתו ונשק למזוזה שתי פעמים.
*"חוק קריאת התרנגול" הוא סעיף חוק עותומאני, לפיו אדמה שנמצאת במרחק העולה על מרחק של קריאת תרנגול מן הישוב הקרוב, ואינה מעובדת, המדינה יכולה להפקיע ללא הליך או דין.
נ.ב. - בין הכותרת לבין המאמר אין שום קשר, כאילו.
כותב, מבקר ומייחל.
