מצבים נפשיים וטיפול רגשי בתקופת ההריון 

מצבים נפשיים וטיפול בתקופת ההריון

במהלך תקופת ההריון, כאשר עושה התינוק את מסעו המופלא ברחם, נשים בעצמן עוברות תהליך התפתחות פנומנאלי שמעלה תכנים ורגשות מאוד מורכבים. תהליך זה קשור ישירות בגדילתו של העובר, בשינויי הסטאטוס לקראת ההורות המתקרבת/המתרחבת, עם כל המשתמע מכך, בנסיבות ההתעברות, במהלך ההריון ובשלב בו הוא נמצא (לפי טרימסטרים). ההריון מציף רגשות מהעבר, מהקשר עם אמא, מהילדות, מציף רגשות ולעתים קונפליקטים בתוך הקשר הזוגי. לעתים העיסוק בתכנים אלו הוא מודע או לא מודע, ותחושת הרווחה האישית עלולה להתדרדר, וההריון מלווה בחרדה ודיכאון. טווח הרגשות הזה הוא טבעי כמעט בכל הריון, אם כי חשובה ביותר דרגת החומרה שלו.

אבחון: התגלה כי נשים רבות סובלות מתסמיני דיכאון בתקופת ההריון, ואחוז לא מבוטל מהן סובל מדכאון קליני.

אבחון לא נכון: את התנודות במצב הרוח נוטים בדרך כלל לייחס לשינויים הורמונאליים שחווה כל אישה הרה. כמו כן קיים מיתוס חברתי לפיו אישה הרה נמצאת בתקופת הפריחה שלה, כך שכל רגש שלילי אינו מקבל לגיטימציה. בנוסף, נשים רבות לא יודו בעצמן בחרדה או בדכאון מחשש להתפס כאמהות לא ראויות.

מדוע חשוב לאבחן ולטפל בדכאון ובחרדה בתקופת ההריון: נשים אלו יתעסקו בתכנים רגשיים המציפים אותן, לא יזניחו את רגשותיהן, יתחברו יותר לעובר הגדל בתוכן, ויפחיתו ב 50% את הסיכויים לסבול מדכאון אחרי לידה. נמצא כי טיפול בתקופת ההריון משפר באופן משמעותי את תחושת הרווחה האישית של האישה ההרה.

סוגי תמיכה: בעל, חברה, אמא, ובמידת הצורך אנשי מקצוע (פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאלים, פסיכולוגיים). במצב נפשי ירוד לאורך זמן, המשפיע על התפקוד ועל חדוות החיים יש לשקול סיוע מקצועי, ולו רק כי לדיכאון ולחרדה השפעה נרחבת בהמשך על הערך העצמי, על הזהות האמהית, על הקשר הזוגי והמשפחתי הנרחב. החדשות הטובות הן, שטיפול מקצועי ראוי, מקל מאוד על סימפטומי החרדה ודכאון, מחבר לתהליך ההריון ממקום חיובי, ויותר הכנה לקראת ההורות, כמו כן משפר קשרים עם דמויות משמעותיות בחיינו.

מטרות הטיפול הנפשי: זיהוי סימפטומי הדיכאון/החרדה, זיהוי מקור הדיכאון/החרדה, שחרור חרדות ותחושות עצבות, ליווי ותמיכה בהתפתחות העובר ונקודות קריטיות (בדיקות, אבחונים, לקראת לידה), עבוד תכנים מעוררי דיכאון, עבודה על הקשר הזוגי, החזרת תחושת השליטה לחיים, לימוד טכניקות הרפייה במצבי דחק, יצירת קשר עם העובר, שימוש בטכניקה לזיהוי ושינוי מחשבות שליליות, והפנייה לפסיכיאטר במידת הצורך.