קבוצת תמיכה למתגרשים 

מאמרים/ מתגרשים/ קבוצות תמיכה למתגרשים

משפחות רבות בישראל (ובעולם) עוברות גירושין, וכיום בקליניקה הפרטית אני פוגשת מטופלים רבים המתלבטים אם להתחיל בתהליך או שהם כבר בעיצומו. להיות הורה גרוש ולהתמודד עם אתגרי החיים וגידול הילדים, כל אחד לבדו, משמעו להתמודד עם מגוון רחב של רגשות מביניהם: שמחה, תסכול, אושר, סיפוק, אשמה, פחד, ייאוש, כאב, ובדידות תהומית. למרות המקומות הקיצוניים הללו גברים ונשים מתמודדים, מגלים תעצומות נפש, ומסתגלים למציאות החדשה, לעתים גם בלי מערכות תמיכה.

קיימת אותה אוכלוסייה שמשבר הגירושין מציף רגשות שליליים המשתלטים על כל "חלקה טובה", בעיקר כשיש גירושין "קשים" וריבים בלתי פוסקים סביב הילדים ונושאים אחרים. בין אם מדובר בגירושין קשים או סבירים, כל פרידה כזו היא סוג של משבר, של אובדן ויש לעבור אותו בצורה מודעת על מנת להקל על תהליך ההסתגלות לזהות ולתפקיד של הגרוש, על כל המשתמע מכך.

בחלק מהזוגות המתגרשים קיימת איבה/מריבה בשנה/שנתיים הראשונות לאחר הגירושין ולעתים אף יותר. למרות שמדובר בתהליך טבעי כחלק מהפרידה מבין הזוג, ליחסי איבה אלו יש מחיר כבד מאוד. לכעס יש כוח הרסני. אצל רוב הזוגות שנמצאים בקונפליקט קשה, יתרחש תהליך של הסתגלות במהלך השנה הראשונה (כמו כל תקופה שנדרשת לעבד אובדן ולהתאבל), לכן עדיף בכל מקרה להתכוונן בצורה מודעת לעבור את השנה הראשונה  בדיאלוג (כשזה מתאפשר) ומיקוד בילדים ובצרכיהם, וכן בבריאות הנפשית של ההורים. יש לזכור כי בידי ההורים הכוח והאחריות להשפיע באופן חיובי על ההתאוששות הילדים 'מפגיעת' הגירושין.

למה קבוצת תמיכה למתגרשים?

יצרתי קבוצות תמיכה לגרושים וגרושות מכמה סיבות:

למען הילדים: טיבו של המעבר ממשפחה מאוחדת למשפחה החדשה (החד הורית) מעצבות את הילדים ומשפיעות על קשריהם עם דמויות משמעותיות לכל אורך חייהם. היחסים הללו יכולים להתאפיין בהבנה, הקשבה ועזרה הדדית או בכעסים לא פתורים, בריחוק רגשי ואפילו יחסי אהבה-שינאה לא יציבים. למרות שבאופן טבעי המעבר למשפחה יחדנית יוצר משבר בין ההורים, באחריותם לפנות מקום למשבר הילדים ולצרכים המיוחדים שלהם באותה תקופה ובהמשך החיים. על מנת לאפשר את המקום הזה, על ההורה להיות מוחזק בעצמו, ובחלק מהמקרים לעבור תהליך טיפולי-תמיכתי על מנת למצוא את הכוחות וההבנות בתוכו על מנת לתמוך בילדיו.

למען ההורים: נשים וגברים בתקופת הגירושין ולאחריה זקוקים למקום חם, שבו ללא שיפוט יוכלו להשמיע את עצמם ויזכו בהקשבה ואמפטיה. הם זקוקים לקבוצה כדי ללמוד להתמקד בעיקר, להחזיר תחושת שליטה בחיים, לוותר על התפל, ולהרחיב את מעגל התמיכה (כולם בסירה אחת), להתמודד עם הפערים שנוצרו בתוכם בין הפנטזיה (משפחה מסורתית עם שני הורים וילדים שחיים באושר ועושר) למציאות (בה קיימים סוגים רבים של משפחות), ולעבור ביחד את גיבוש הזהות החדשה כגרושים/גרושות.