אם השיווק היה מדע מדויק היתה לנו נוסחה ברורה איך להצליח בעסקים והחיים היו אולי משעממים יותר אבל בטוח קלים יותר. מאחר שהמצב, לפחות כרגע, הוא שונה, הרי שבתחום השיווק – מכל מלמדי השכלתי. מכל אחד אפשר ללמוד, לקבל רעיונות, להעשיר את הרפרטואר ולשכלל את הכלים והיכולות בהתאם לצורך.
היום קל יותר להתייעץ מאי פעם. זאת כמובן בזכותן של הרשתות החברתיות. חבר linkedin למשל שרוצה להתלבט אם הלוגו החדש שעיצבו לו מתאים, יכול לא רק להתייעץ עם כל חבריו, אלא גם עם חברי הקבוצות הרלבנטיות בהן הוא משתתף. התוצאה היא קבלת חוות דעת של מאות ואלפי אנשים, בארץ ובעולם.
ומה לגבי הטאץ' האישי? מסתבר שלמרות ההצלחה של פייסבוק אין תחליף למגע האישי והאנושי. חברות רבות שמחזיקות פרופיל בפייסבוק, משלבות את הפעילות בו עם פעילות שתאפשר פגישה בין החברים בעולם האמיתי. מפגש כזה מחזק את הקשר בין החברה לבין החברים ובין החברים לבין עצמם. כך גם ניתן להרחיב את הפורמט ולערוך פעילויות שעדיין לא ניתן לקיים בעולם הוירטואלי.
המונח 'מועדון לקוחות' מאבד מעט מהרלבנטיות שלו, בעיקר כאשר כולם חברים של כולם בעשרות מועדונים וירטואליים. עד לפני שנים מעטות, מועדון לקוחות היה שם קוד לכרטיס הטבות כזה או אחר, שמחזיקים בארנק לא מעט כמוהו, ולא תמיד זוכרים להשתמש בו. היום יש 'חברים' וגם יש הטבות, אבל כדי של'מועדון' תהיה משמעות אמיתית חייבים לצקת לתוכו תכנים אחרים:
תכנים שייתנו ערך מוסף לעובדה שישנה כמות של אנשים שבחרו להיות שייכים למועדון הזה. ה'שיתוף' הוא כלי מרכזי בעניין הזה. יש נושא גג שמאחד את כל המשתתפים אבל כל אחד מביא לשולחן את המסר שלו. וכולם מרוויחים.
הדור הבא של 'מועדון הלקוחות' הוא אם כן קבוצת שיתוף, שכל חבריה תורמים ונתרמים ממנה. ניתן להפעיל מועדון כזה מקרב לקוחות בעלי פרופיל מסוים. הוצאות ספרים אחדות נוהגות לשלוח ספרים ל'מועדון לקוחות-קוראים' המורכב מקוראים "כבדים", על מנת שיביעו את דעתם על הספרים טרם הופעתם. ההוצאה מרוויחה קהל מעורב ומסופק של לקוחות, והלקוחות מקבלים בתמורה תחושת ראשוניות והשפעה.
המועדון מהסוג החדש מכנס אנשים שכולם תורמים וכולם נתרמים - לא עוד חברה המדברת מגבוה אל לקוחותיה אלא פעילות משותפת משמעותית לכל המשתתפים.
לילך כרמון, שותפה ומנהלת ב'מאה הימים', שירותי ניהול שיווק חיצוני לעסקים ויוזמת מועדון המאה - פורום לימודי-מעשי בנושאי שיווק. www.100days.co.il
