חברת ביטוח במסווה של קרן פנסיה 

באחד הימים, לקה יצחק מושקטל בליבו. הוא אושפז, עבר טיפולים רבים וגם ניתוח מעקפים. אולם לעצמו לא חזר.

אפילו הביטוח הלאומי, שאינו סובל מעודף נדיבות בהענקת אחוזי נכות, נאלץ להודות כי נכותו הרפואית המשוקללת מגעת לכדי 78% לצמיתות.

לפני שלקה בליבו, עבד מושקטל כמנהל צוות עובדים גדול במשרד תיווך. עבודתו הייתה לחוצה ודוחקת. למעלה מ- 12 שעות ביום.

לאחר אירוע הלב, נגמר לו סוס העבודה. הוא לא היה מסוגל לחזור אל העבודה שכה אהב.

אולם גם בתוך ייאושו, ראה מושקטל קרן אור. הוא נזכר כי שנים רבות קודם לכן, בא סוכן ביטוח למשרד התיווך בו עבד.

הסוכן שכנע את בעלת המשרד לצרף את מושקטל לקרן הפנסיה "עתידית אישית", קרן המנוהלת כיום בידי תאגיד הביטוח הראל. מושקטל חתם בו במקום על טופס בקשת ההצטרפות לקרן.

מושקטל פנה אם כן אל הקרן וביקש לקבל פנסיית נכות.

כאן נקדים ונזכיר כי בעבר, ההצטרפות לקרנות הפנסיה נעשתה ללא הצהרת בריאות. הטענה שנשמעה על ידי חברות הביטוח, חדשות לבקרים, כי המבוטח נכשל במילוי הצהרת הבריאות ולכן הוא רמאי, לא נשמעה בקרנות הפנסיה. מדיניות סילוק התביעות של קרנות הפנסיה הייתה אוהדת, עניינית. ניתן היה לספור על אצבעות כף יד אחת את מספר התביעות שניהלה מידי שנה כל קרן פנסיה בבית המשפט.

המחלוקות עם חברות הביטוח, לעומת זאת, הציפו ומציפות עד היום את בתי המשפט.

לימים, המדינה העבירה את קרנות הפנסיה לידיהן של חברות הביטוח. והנה, כמה צפוי, בבתי המשפט נערמים ומתרבים התיקים המתנהלים בין קרנות הפנסיה לבין עמיתיהן.

נחזור כעת אל עניינו של מושקטל.

נציגי קרן הפנסיה עתידית, שהם בעצם אנשי חברת הביטוח הראל, המנהלת כיום את הקרן, לא הכזיבו. נציגי הקרן חפרו בתיקו של מושקטל וגילו כי סבל בעבר מיתר לחץ דם.

רמאי שכמוך, נזפו בו, כשהצטרפת לקרן הפנסיה, הסתרת זאת מאתנו.

על מה מבוססת טענתכם כי מושקטל רימה אתכם, שאל השופט אילן איטח מבית הדין לעבודה בתל אביב, הרי אין הצהרות בריאות בקרנות פנסיה. "דרך המלך של הצטרפות לקרן פנסיה אינה נעשית על ידי הצהרת בריאות", הקשה השופט.

נציגי הראל הראו לשופט כי בתוך טופס בקשת ההצטרפות לקרן, עליו חתם מושקטל, חבויה פסקה קטנה: "אני מצהיר כי אינני סובל ולא סבלתי ממחלה כלשהי. אני בכושר מלא לעבודה".

הנה כי כן, הבהירו נציגי הראל, כשמושקטל חתם על בקשת ההצטרפות, הוא חתם, על הדרך, גם על הצהרת בריאות.

לאחר שמיעת העדים, הבין השופט איטח כי יתר לחץ הדם לא הוסתר בזדון. מושקטל פעל בתום לב, לכל היותר מדובר בטעות בדיווח, קבע השופט. הוא חתם גם על כתב ויתור על סודיות רפואית. לו רציתם, אמר השופט לנציגי הקרן, היה עליכם לעשות שימוש בכתב הוויתור ולבדוק את תיקו הרפואי ולא לגלגל את האחריות לטעות בדיווח לפתחו של המבוטח.

מעבר לכך, קובע השופט, מדובר בהצהרה גורפת ומכשילה שאיש לא יכול לחתום עליה. הרי אין מי שלא חלה בעברו במחלה כלשהי. מכאן שכל מי שיחתום על הצהרה שכזו ("לא סבלתי ממחלה כלשהי") הוא בבחינת רמאי, אפילו חלה בעבר רק בשפעת.

יתרה מזאת, ההצהרה יכולה להתפרש כמכוונת רק למחלות המשפיעות על כושר העבודה. באותה תקופה כושר עבודתו של מושקטל היה תקין.

בשולי הדברים נעיר, כי עצם הדרישה לחתימה על הצהרת בריאות כתנאי להצטרפות לקרן, היא בלתי חוקית. לא בכדי, עד שחברות הביטוח קיבלו לניהולן את קרנות הפנסיה, ההצטרפות אליהן לא הייתה מותנית בהצהרת בריאות. דרישה זו מנוגדת למטרות שלשמן הוקמו קרנות הפנסיה: התכלית הסוציאלית, עקרון השוויון והערבות ההדדית.

בתקנוני קרנות הפנסיה קיימים סעיפים-מסננים המעידים על כך. למשל, בכל התקנונים קיים סעיף הקובע כי מי שלוקה בנכות, הנובעת ממחלה שאובחנה בטרם הכניסה לקרן, יקבל פנסיית נכות רק בתום 5 שנות חברות. אילו קרנות הפנסיה היו רשאיות לסרב לקבל עמיתים על בסיס הצהרת בריאות, מסנן זה היה מיותר, או היה ישים, רק אצל אותם עמיתים המתקבלים ללא הצהרת בריאות. או אז הייתה נוצרת הפליה בין עמיתים, הפליה אסורה הנוגדת את מהות קרנות הפנסיה.

החתמת עמיתים בקרנות פנסיה על הצהרות בריאות, היא, אם כן, המצאה בלתי חוקית של חברות הביטוח, המצאה שנועדה להתיש את עמיתי הקרנות בבואם לממש את זכויותיהם.

בסוף היום, מושקטל זכה בפסק דין שקבע כי חברותו בקרן הפנסיה שרירה וקיימת.

אולם אם הגולש התמים יחשוב לרגע שמסכת הייסורים שלו הסתיימה, טעות בידו. היא רק מתחילה.

נציגי קרן הפנסיה סירבו להצעת השופט למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין שידון ביתר המחלוקות. הם התעקשו כי מושקטל יפנה לוועדה הרפואית של הקרן. כעת, אם כן, 8 שנים לאחר האירוע הקשה שעבר, רק נפתחת בפניו דלת נוספת, זו של הוועדה הרפואית של קרן הפנסיה. מסכת הייסורים שלו מול קרן הפנסיה רק בראשיתה.

לקבלת פסק הדין המלא חינם לחץ כאן.