יום שני 06 יוני 2011
התפתחות אישית ערב טוב קיסריה!!! רציתי לשתף אתכם באחד החלומות הגדולים ביותר שלי. אל תדאגו, זה שלא החלטתי להחליף מקצוע או משהו כזה. להיפך, בחלום הזה, אני לוקח את המקצוע הנוכחי שלי ומטפס איתו לרמה הבאה...האם זה אפשרי לדעתכם? האם זה ייתכן ש-5,000 ישראלים יבואו לקיסריה כדי לשמוע מרצה למוטיבציה והצלחה או להשתתף בסמינר של התפתחות אישית? זה בהחלט אפשרי! אבל זה ייקח כמה שנים לדעתי, זה דורש זמן "בישול" ובתוך תהליך ה"בישול" הזה יתרחש שינוי תודעתי של הציבור. מדובר במעבר טרנספורמטיבי מתודעה בידורית לתודעה לימודית. למה אני מתכוון? הרשו לי להסביר... לא מעט אמנים כבר הצליחו למלא את קיסריה. מה שמשותף לכולם הוא שהם זמרים, לא סתם זמרים, זמרים מעולים שיודעים לתת הופעה ולהפגין ביצוע מצוין. אבל מעולם (לפחות לפי מה שידוע לי) לא הופיע על במת קיסריה מרצה למוטיבציה והצלחה, מה שנקרא באנגלית Motivational Speaker. מעולם לא הגיעו אנשים לקיסריה כדי להשקיע בעצמם, כדי להתפתח, כדי להצליח יותר בחיים. שלא תבינו אותי לא נכון...אני לא נגד בידור או מוסיקה, אני פשוט בעד שינוי התודעה הציבורית ממיינדסט של בידור למיינדסט של צמיחה ולמידה, של התפתחות אישית. האם בעולם זה כן קורה? בהחלט! המרצים הגדולים בעולם ממלאים אולמות ואתרים המכילים אלפים של אנשים ואפילו יותר מזה. אחד המרצים האהובים עליי, אדם בשם לס בראון, דיבר באחד הכנסים שלו באטלנטה מול 80,000 איש! כשראיתי את הקטע הזה ביוטיוב הייתי בשוק. אז נכון ישראל היא מדינה קטנה עם מעט תושבים יחסית, אבל זו לא הסיבה העיקרית. עובדה שגם בסינגפור שהיא בערך בגודל של ירושלים, אנטוני רובינס (אחד המרצים הטובים בעולם בתחום של התפתחות אישית) מילא אולם עם 5,000 איש. אז איפה פה הבעיה? כפי שציינתי קודם, הבעיה היא אצלנו בתודעה. אנחנו מעדיפים לשלם 500 ש"ח ואף יותר להופעה של זמר שאנחנו אוהבים בקיסריה כדי שישכיח את הצרות שלנו לכמה שעות עם קצת מוסיקה ולאחר מכן לחזור אל חיינו הבינוניים (בלי כוונה לפגוע באף אחד...). אני מאמין שמוסיקה זה דבר מדהים והוא נועד כדי לרגש אנשים ולעורר השראה, אבל זה לא מספיק. ברוב המקרים אנחנו חוזרים הביתה והחיים שלנו לא משתנים יותר מדי...הבעיות לא נפתרו, ההרגלים לא השתנו, המטרות לא הושגו, החיים לא השתפרו. המוזיקה רק שיככה את הכאב שלנו באופן זמני. איפה עוד מתבטאת הבעיה? בצפייה מרובה מדי בטלוויזיה, בחשיפת יתר לעיתונות ורכילות. זה מה שאנחנו אוהבים: רכילות, תככים, בידור, מוסיקה רדודה, חדשות, תוכניות ריאלטי וכדומה. נסו למצוא רעיון אחד טוב ובעל ערך אמיתי לחיים שלכם באחד מהמקורות שצוינו. זוהי משימה קשה! "האדם הממוצע" מגיע הביתה לאחר יום עבודה בסביבות 18:00-19:00, נזרק על הספה בסלון ונתקע כמו פסל בתנוחה הזו מול הטלויזייה עד שהוא נרדם. ובמה הוא צופה בזמן הזה? חדשות, תוכניות בידור, תוכניות ריאלטי והרבה פרסומות לא מעניינות. ומה הוא עושה למחרת? את אותו הדבר בדיוק. האם זה הופך אותו לאדם טוב יותר לעצמו ולסביבתו? חכם יותר? מצליח יותר? האם זה מעשיר אותו? האם הידע הזה תומך בפוטנציאל שלו? האם זה מאפשר לו לצמוח, ללמוד, להתפתח, ולהגשים את עצמו ואת חלומותיו? ממש לא! האם אני אומר לכם לוותר על בידור? לא, אבל אני בהחלט ממליץ לצמצם את המינון. יש פה ושם גם תוכניות טובות, אבל אני חושב שיחס נכון יותר ובריא יותר עבורנו הוא: 90:10. כלומר 90% התפתחות אישית ו-10% בידור. אצל רוב האנשים ה"בידור" תופס 100% מהזמן והאנרגיות. אני לא מבין מה הטעם לבלות כל כך הרבה זמן בצפייה באנשים שעושים קריירה נהדרת ומצליחים, במקום להתמקד בחיים האישיים שלך, בקריירה שלך ובהצלחה שלך. למה להסתכל על אנשים אחרים מגשימים את חלומותיהם ומתעשרים, כשבזמן הזה אתה יכול להשקיע בעצמך, להתעשר ולהגשים את החלומות שלך? כנראה שאנחנו עדיין לא מבינים באמת שהנכס החשוב והיקר ביותר שלנו זה אנחנו. סקרי רייטינג בארה"ב הראו שיותר אנשים צפו בגמר של תחרות כוכב נולד האמריקאי מאשר במשדר הבחירות לנשיאות. מחקרים אחרים שבוצעו בעבר בארה"ב הראו כי האמריקאי הממוצע קורא ספר אחד בשנה לאחר סיום הלימודים הפורמאליים שלו. לעומת זאת, האמריקאי המצליח והעשיר קורא ספר אחד בחודש לאחר סיום לימודיו. ג'ים רון אמר פעם שלאנשים עניים יש טלויזיות גדולות ולאנשים עשירים יש ספריות גדולות. התרבות המערבית לא גורמת לאנשים להרגיש טוב עם עצמם. היא גורמת להם להשתנות יותר ויותר כדי להתאים למודל הנורמאלי, כלומר להיות כמו כולם.
במסגרת תהליך הסטנדרטיזציה הזה הם מאבדים את עצמם לחלוטין ועוטפים את עצמם בחומות ומסיכות בתקווה שכולם יאהבו אותם ויקבלו אותם. מה מצריך השינוי? זה מצריך מכל אדם לקחת אחריות אישית על החיים שלו, לקרוא את התמונה הזו שתיארתי במאמר הזה ולהתחיל להשקיע בעצמו. זה מצריך מכל אדם לבנות ולגבש לעצמו תרבות משלו, ערכים משלו, הרגלים משלו, חשיבה עצמאית משלו, בחירות והחלטות משלו, עשייה משלו, שירות משלו, דרך חיים משלו. תחשבו לרגע מה היה מתרחש בחיינו אם היינו עושים את השינוי התפיסתי שעליו אני מדבר מתודעה בידורית לתודעה לימודית. לא רק שהיינו מצליחים יותר ועשירים יותר, אלא היינו גם אנשים טובים יותר עבור הסביבה שלנו. היינו בונים את דמותנו ומביאים את הייחודיות שלנו לידי ביטוי. הסיכויים שלנו להיות מאושרים ומוצלחים כאשר אנחנו חיים מתוך התפיסה הבידורית הרווחת הם קלושים מאוד. עדיף לחיות מתוך מיינדסט של התפתחות אישית, של צמיחה ולמידה. אבל יש תקווה! לאחרונה נתקלתי בתוכנית לילה של יאיר לפיד, בה הוא מציג כל פעם סדרה של הרצאות מתוך הערוץ האינטרנטי TED שנותן במה למרצים מעולים בתחומם לתת ערך אמיתי לקהל המאזינים. מאוד התרגשתי כשראיתי את זה, כי מבחינתי זוהי נקודת ציון דרך חשובה במעבר של התודעה מבידור ללמידה ושיפור עצמי. ומה איתי? אני עדיין בשלי...עדיין רואה את עצמי יום אחד על הבמה בקיסריה, אומר: "ערב טוב קיסריה!" לאלפי אנשים יקרים שבאו להשקיע בעצמם ולהתפתח. לשמחתי, יש לי קול כזה בראש שאומר לי כל הזמן: "יואב, שום דבר לא משוגע, אם אתה באמת חושב שאתה יכול לעשות אותו". שנים לקח לי לאמן את הקול הזה... ומה אתכם? קחו את הנקודות החשובות שציינתי במאמר הזה לתשומת ליבכם. אל תוותרו על הבידור לגמרי. פשוט השקיעו יותר זמן ואנרגיות בעצמכם, בצמיחה ולמידה. התקרבו לעולם של התפתחות אישית. קראו ספר טוב, האזינו לוובינר בעל ערך, לכו להרצאות, סדנאות וסמינרים, "עשו לכם מנטור", בלו בשיחות מעניינות ומעשירות אל תוך הלילה...ותראו איך איכות החיים שלכם תשתפר באופן מדהים! מי ייתן ולעולם לא נפסיק לחלום!
יואב זילכה
תגובות? קדימה, עכשיו תורכם...הגיבו כאן למטה.
התפתחות אישית ערב טוב קיסריה!!! רציתי לשתף אתכם באחד החלומות הגדולים ביותר שלי. אל תדאגו, זה שלא החלטתי להחליף מקצוע או משהו כזה. להיפך, בחלום הזה, אני לוקח את המקצוע הנוכחי שלי ומטפס איתו לרמה הבאה...האם זה אפשרי לדעתכם? האם זה ייתכן ש-5,000 ישראלים יבואו לקיסריה כדי לשמוע מרצה למוטיבציה והצלחה או להשתתף בסמינר של התפתחות אישית? זה בהחלט אפשרי! אבל זה ייקח כמה שנים לדעתי, זה דורש זמן "בישול" ובתוך תהליך ה"בישול" הזה יתרחש שינוי תודעתי של הציבור. מדובר במעבר טרנספורמטיבי מתודעה בידורית לתודעה לימודית. למה אני מתכוון? הרשו לי להסביר... לא מעט אמנים כבר הצליחו למלא את קיסריה. מה שמשותף לכולם הוא שהם זמרים, לא סתם זמרים, זמרים מעולים שיודעים לתת הופעה ולהפגין ביצוע מצוין. אבל מעולם (לפחות לפי מה שידוע לי) לא הופיע על במת קיסריה מרצה למוטיבציה והצלחה, מה שנקרא באנגלית Motivational Speaker. מעולם לא הגיעו אנשים לקיסריה כדי להשקיע בעצמם, כדי להתפתח, כדי להצליח יותר בחיים. שלא תבינו אותי לא נכון...אני לא נגד בידור או מוסיקה, אני פשוט בעד שינוי התודעה הציבורית ממיינדסט של בידור למיינדסט של צמיחה ולמידה, של התפתחות אישית. האם בעולם זה כן קורה? בהחלט! המרצים הגדולים בעולם ממלאים אולמות ואתרים המכילים אלפים של אנשים ואפילו יותר מזה. אחד המרצים האהובים עליי, אדם בשם לס בראון, דיבר באחד הכנסים שלו באטלנטה מול 80,000 איש! כשראיתי את הקטע הזה ביוטיוב הייתי בשוק. אז נכון ישראל היא מדינה קטנה עם מעט תושבים יחסית, אבל זו לא הסיבה העיקרית. עובדה שגם בסינגפור שהיא בערך בגודל של ירושלים, אנטוני רובינס (אחד המרצים הטובים בעולם בתחום של התפתחות אישית) מילא אולם עם 5,000 איש. אז איפה פה הבעיה? כפי שציינתי קודם, הבעיה היא אצלנו בתודעה. אנחנו מעדיפים לשלם 500 ש"ח ואף יותר להופעה של זמר שאנחנו אוהבים בקיסריה כדי שישכיח את הצרות שלנו לכמה שעות עם קצת מוסיקה ולאחר מכן לחזור אל חיינו הבינוניים (בלי כוונה לפגוע באף אחד...). אני מאמין שמוסיקה זה דבר מדהים והוא נועד כדי לרגש אנשים ולעורר השראה, אבל זה לא מספיק. ברוב המקרים אנחנו חוזרים הביתה והחיים שלנו לא משתנים יותר מדי...הבעיות לא נפתרו, ההרגלים לא השתנו, המטרות לא הושגו, החיים לא השתפרו. המוזיקה רק שיככה את הכאב שלנו באופן זמני. איפה עוד מתבטאת הבעיה? בצפייה מרובה מדי בטלוויזיה, בחשיפת יתר לעיתונות ורכילות. זה מה שאנחנו אוהבים: רכילות, תככים, בידור, מוסיקה רדודה, חדשות, תוכניות ריאלטי וכדומה. נסו למצוא רעיון אחד טוב ובעל ערך אמיתי לחיים שלכם באחד מהמקורות שצוינו. זוהי משימה קשה! "האדם הממוצע" מגיע הביתה לאחר יום עבודה בסביבות 18:00-19:00, נזרק על הספה בסלון ונתקע כמו פסל בתנוחה הזו מול הטלויזייה עד שהוא נרדם. ובמה הוא צופה בזמן הזה? חדשות, תוכניות בידור, תוכניות ריאלטי והרבה פרסומות לא מעניינות. ומה הוא עושה למחרת? את אותו הדבר בדיוק. האם זה הופך אותו לאדם טוב יותר לעצמו ולסביבתו? חכם יותר? מצליח יותר? האם זה מעשיר אותו? האם הידע הזה תומך בפוטנציאל שלו? האם זה מאפשר לו לצמוח, ללמוד, להתפתח, ולהגשים את עצמו ואת חלומותיו? ממש לא! האם אני אומר לכם לוותר על בידור? לא, אבל אני בהחלט ממליץ לצמצם את המינון. יש פה ושם גם תוכניות טובות, אבל אני חושב שיחס נכון יותר ובריא יותר עבורנו הוא: 90:10. כלומר 90% התפתחות אישית ו-10% בידור. אצל רוב האנשים ה"בידור" תופס 100% מהזמן והאנרגיות. אני לא מבין מה הטעם לבלות כל כך הרבה זמן בצפייה באנשים שעושים קריירה נהדרת ומצליחים, במקום להתמקד בחיים האישיים שלך, בקריירה שלך ובהצלחה שלך. למה להסתכל על אנשים אחרים מגשימים את חלומותיהם ומתעשרים, כשבזמן הזה אתה יכול להשקיע בעצמך, להתעשר ולהגשים את החלומות שלך? כנראה שאנחנו עדיין לא מבינים באמת שהנכס החשוב והיקר ביותר שלנו זה אנחנו. סקרי רייטינג בארה"ב הראו שיותר אנשים צפו בגמר של תחרות כוכב נולד האמריקאי מאשר במשדר הבחירות לנשיאות. מחקרים אחרים שבוצעו בעבר בארה"ב הראו כי האמריקאי הממוצע קורא ספר אחד בשנה לאחר סיום הלימודים הפורמאליים שלו. לעומת זאת, האמריקאי המצליח והעשיר קורא ספר אחד בחודש לאחר סיום לימודיו. ג'ים רון אמר פעם שלאנשים עניים יש טלויזיות גדולות ולאנשים עשירים יש ספריות גדולות. התרבות המערבית לא גורמת לאנשים להרגיש טוב עם עצמם. היא גורמת להם להשתנות יותר ויותר כדי להתאים למודל הנורמאלי, כלומר להיות כמו כולם.
במסגרת תהליך הסטנדרטיזציה הזה הם מאבדים את עצמם לחלוטין ועוטפים את עצמם בחומות ומסיכות בתקווה שכולם יאהבו אותם ויקבלו אותם. מה מצריך השינוי? זה מצריך מכל אדם לקחת אחריות אישית על החיים שלו, לקרוא את התמונה הזו שתיארתי במאמר הזה ולהתחיל להשקיע בעצמו. זה מצריך מכל אדם לבנות ולגבש לעצמו תרבות משלו, ערכים משלו, הרגלים משלו, חשיבה עצמאית משלו, בחירות והחלטות משלו, עשייה משלו, שירות משלו, דרך חיים משלו. תחשבו לרגע מה היה מתרחש בחיינו אם היינו עושים את השינוי התפיסתי שעליו אני מדבר מתודעה בידורית לתודעה לימודית. לא רק שהיינו מצליחים יותר ועשירים יותר, אלא היינו גם אנשים טובים יותר עבור הסביבה שלנו. היינו בונים את דמותנו ומביאים את הייחודיות שלנו לידי ביטוי. הסיכויים שלנו להיות מאושרים ומוצלחים כאשר אנחנו חיים מתוך התפיסה הבידורית הרווחת הם קלושים מאוד. עדיף לחיות מתוך מיינדסט של התפתחות אישית, של צמיחה ולמידה. אבל יש תקווה! לאחרונה נתקלתי בתוכנית לילה של יאיר לפיד, בה הוא מציג כל פעם סדרה של הרצאות מתוך הערוץ האינטרנטי TED שנותן במה למרצים מעולים בתחומם לתת ערך אמיתי לקהל המאזינים. מאוד התרגשתי כשראיתי את זה, כי מבחינתי זוהי נקודת ציון דרך חשובה במעבר של התודעה מבידור ללמידה ושיפור עצמי. ומה איתי? אני עדיין בשלי...עדיין רואה את עצמי יום אחד על הבמה בקיסריה, אומר: "ערב טוב קיסריה!" לאלפי אנשים יקרים שבאו להשקיע בעצמם ולהתפתח. לשמחתי, יש לי קול כזה בראש שאומר לי כל הזמן: "יואב, שום דבר לא משוגע, אם אתה באמת חושב שאתה יכול לעשות אותו". שנים לקח לי לאמן את הקול הזה... ומה אתכם? קחו את הנקודות החשובות שציינתי במאמר הזה לתשומת ליבכם. אל תוותרו על הבידור לגמרי. פשוט השקיעו יותר זמן ואנרגיות בעצמכם, בצמיחה ולמידה. התקרבו לעולם של התפתחות אישית. קראו ספר טוב, האזינו לוובינר בעל ערך, לכו להרצאות, סדנאות וסמינרים, "עשו לכם מנטור", בלו בשיחות מעניינות ומעשירות אל תוך הלילה...ותראו איך איכות החיים שלכם תשתפר באופן מדהים! מי ייתן ולעולם לא נפסיק לחלום!
יואב זילכה
תגובות? קדימה, עכשיו תורכם...הגיבו כאן למטה.
אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם.
רוצים ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לכם מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלכם בחיים? לחצו כאן עכשיו!
יואב זילכה הוא מנטור בינלאומי לצמיחה אישית ועסקית. מייסד ומנכ"ל Mentor Me. יואב מאפשר לבעלי עסקים לממש את עצמם, ליהנות מצמיחה עסקית ורוחנית ולחיות חיים עשירים בכל המובנים! אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם. רוצים ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לכם מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלכם בחיים? לחצו כאן עכשיו!