יום ראשון 02 אוקטובר 2011
התפתחות אישית
גם מטרה היא אמצעי
כולכם ודאי מכירים את המשפט הנוראי "המטרה מקדשת את האמצעים". אמנם היה חשוב לי להביע את עמדתי בנושא ולכן עשיתי זאת כבר בשורה הראשונה של המאמר, אך זו אינה מטרת המאמר הזה. מטרתו לתת לכם נקודת מבט אחרת שתאפשר לכם להבין מדוע המשפט הזה אינו נכון מיסודו. שימו לב לכותרת המאמר: "גם מטרה היא אמצעי". כיצד המטרה יכולה לקדש את האמצעי, אם המטרה היא אמצעי? שהרי מטרה היא בסך הכול מכשיר וזה כלל לא משנה כמה גבוהה היא. למה אני טוען שמטרה היא אמצעי? מהי הסיבה האמיתית שבגללה חשוב להציב מטרה? וכיצד הראייה הזו מוסיפה קלילות ורעננות למסע ההצלחה שלנו? כל התשובות כאן במאמר הזה.
מהי מטרה? מעבר לפרשנות הבסיסית והפשוטה שלה כמקום שאליו אנחנו רוצים להגיע, כשמסתכלים על התמונה השלמה, מבינים שמטרה היא פשוט כלי. משמעותה ככלי באה לידי ביטוי בארבעה מובנים עיקריים: זהו כלי של ביטוי, כלי של צמיחה, כלי של נתינה וכלי של תמיכה (או קבלה). לפני שאסביר לכם כל אחד מהמובנים האלה, הרשו לי לצייר לכם את הדבר הזה שנקרא "התמונה המלאה".
נניח שאנחנו עולים על הר גבוה...כל כך גבוה שהוא מאפשר לנו לראות את המקום שבו אנחנו נמצאים (נקודת המוצא) ואת המקום אליו אנחנו הולכים (נקודת היעד), כמו שני זבובים צמודים. מהפסגה הזו, גם המטרה הנוכחית וגם כל המטרות הבאות שנציב במהלך חיינו, נראות כמו נקודות קטנות, פיקסלים בתוך תמונת החיים השלמה. מהמרחק הזה המטרות שלנו נראות פחות חשובות, למעשה הן בקושי נראות. חשיבותן בהקשר של התמונה הכוללת היא בעיקר בעצם העובדה שהן מאפשרות אותה, אך לא יותר מזה.
אם הן מאפשרות אותה, אז הן ודאי כלי, אמצעי, מכשיר. המטרה היא נקודת ציון, אחת מיני רבות שיצרו ביחד כל מיני דרכים מעניינות, דרכים שבהן צעדנו, דרכים שבהן צמחנו, דרכים שבהן הבאנו את עצמנו לידי ביטוי, דרכים שבהן היינו במצבים של נתינה וקבלה, דרכים שבהן קצרנו פירות טעימים ופגשנו אנשים שתמכו בנו, שהשפיעו עלינו ואנחנו עליהם.
אז מצד אחד, נכון יהיה לומר שאנחנו משתמשים באמצעים שונים כדי להגיע למטרה מסוימת. ומצד שני, נכון גם לומר שהמטרה היא אמצעי שבאמצעותו אנחנו גדלים, מתפתחים ומביאים את עצמנו לידי ביטוי. אם לא הייתה מטרה, לא הייתה דרך ופה החשיבות הגדולה של מטרה- היא יוצרת עבורנו דרך ואפילו כמה דרכים אפשריות שבהן נוכל ללכת ובסופו של דבר להגיע אליה. הדרכים האלו, הן בסופו של דבר החיים שלנו ולא המטרות!
ופה זה מתחיל להיות מצחיק ומעניין גם יחד...שימו לב: מתחת לכל מטרה ראויה שאנחנו מציבים יש "למה" כלשהו, כלומר לכאורה יש מטרה נוספת שהיא הגרסה העמוקה יותר. נכון? יפה, עכשיו חשוב להבין שהשאלה "למה" בהקשר הזה (שהוא חיובי), היא כמו מעדר, היא חופרת עמוק יותר כדי להגיע לסיבה האמיתית שבגללה אנחנו בכלל רוצים את המטרה. ככל שנחפור עוד ועוד, נגיע לקרקעית של הקרקעית (קוראים לזה שלווה פנימית). בכוונה לא השתמשתי במילה אושר, כי יש לה תדמית לא משהו והיא עלולה לבלבל אתכם.
בקיצור, אם "המטרה מקדשת את האמצעים" זה אומר במילים אחרות שמותר לנו לסבול או לגרום סבל לאחרים, כל עוד זה מקדם אותנו אל המטרה שלנו. לא נשמע לכם מגוחך? למה שנוותר על האושר בדרך למטרה, אם הסיבה שהגדרנו את המטרה מלכתחילה, היא כדי להיות מאושרים? למה שנבחר באמצעים שפוגעים באושרם של אחרים, בהנחה שמקדשת אותם מטרה מסוימת?
האם זה אומר שאני נגד הצבת מטרות? מה פתאום! אתם יודעים שלא. אני רק אומר שאנחנו צריכים לבחור ולהציב מטרות כאלו שהמשפט הנוראי לא יכול להיות תקף לגביהן. הסיבה האמיתית להצבת מטרות היא לגרום לנו להיות ממוקדים ובתשומת לב גבוהה על הדברים שחשובים לנו באמת.
אני מאוד מאמין שמטרה נועדה כדי לשרת תשוקה מסוימת ולא להיפך. לדוגמא: אחת התשוקות הגדולות ביותר שלי היא "לדבר בפני קהל וללמד". המטרה שלי לשנה הקרובה יכולה להתייחס למשל לעובדה שאחת ל-X זמן, אני מקיים סדנה עם X משתתפים ושם אני מלמד דבר מה בעל ערך עבורם. במקרה הזה, המטרה משרתת את התשוקה, היא בעצם כלי שמאפשר לי להביא את התשוקה הגדולה שלי לידי ביטוי בעולם הפיזי. היא מאפשרת לי להתמקד במה שחשוב לי באמת והיא עושה זאת מהרגע שבו הצבתי אותה ועד לרגע שבו אשיג אותה, כלומר לאורך כל הדרך. היא האמצעי ששומר על תשומת ליבי במקום שבו היא צריכה להיות. זה כמו שידיים מגנות על להבה של נר מפני הרוח.
בדוגמא שצוינה, המטרה משמשת ככלי בארבעת המובנים שתיארתי בתחילת המאמר: כלי לביטוי, כלי לצמיחה, כלי לנתינה וכלי לתמיכה. מאחר ואותה תשוקה קשורה קשר הדוק לכישורים טבעיים ולמיומנויות בולטות אצלי (או במילים אחרות: "חוזקות"), אז המטרה מאפשרת לי לבוא לידי ביטוי בעולם, לצמוח בדרך אליה (בהנחה שהגדרתי אותה בצורה מאתגרת), וגם לתת שירות מועיל ובתמורה ליהנות מתגמול (קבלה שהיא למעשה תמיכה).
עוד דבר שחשוב לזכור: בחיים האלה, רוב הזמן אנחנו נמצאים בטיפוס אל ההר ולא בתקיעת הדגל בפסגה, ואם אנחנו סומכים רק על האושר שלכאורה יגיע כשנהיה בפסגה, אנחנו נהיה אנשים די אומללים. רוב הזמן אנחנו הולכים בדרך, הולכים והולכים, אז כדאי שהדרך לא תהיה משעממת. כדאי שהדרך תשקף את התשוקות הגדולות ביותר שלנו, את הדברים שאנחנו אוהבים לעשות.
זה שאוהב את הטיפוס עצמו, יכבוש כל הר שיציב לעצמו! מהו הטיפוס? זה תלוי בשני גורמים: בתשוקה ובמטרה שלכם.
אשמח ואודה לתגובות ולדעות שלכם כאן למטה. לחיי ההצלחה שלכם!
יואב זילכה
התפתחות אישית
גם מטרה היא אמצעי
כולכם ודאי מכירים את המשפט הנוראי "המטרה מקדשת את האמצעים". אמנם היה חשוב לי להביע את עמדתי בנושא ולכן עשיתי זאת כבר בשורה הראשונה של המאמר, אך זו אינה מטרת המאמר הזה. מטרתו לתת לכם נקודת מבט אחרת שתאפשר לכם להבין מדוע המשפט הזה אינו נכון מיסודו. שימו לב לכותרת המאמר: "גם מטרה היא אמצעי". כיצד המטרה יכולה לקדש את האמצעי, אם המטרה היא אמצעי? שהרי מטרה היא בסך הכול מכשיר וזה כלל לא משנה כמה גבוהה היא. למה אני טוען שמטרה היא אמצעי? מהי הסיבה האמיתית שבגללה חשוב להציב מטרה? וכיצד הראייה הזו מוסיפה קלילות ורעננות למסע ההצלחה שלנו? כל התשובות כאן במאמר הזה.
מהי מטרה? מעבר לפרשנות הבסיסית והפשוטה שלה כמקום שאליו אנחנו רוצים להגיע, כשמסתכלים על התמונה השלמה, מבינים שמטרה היא פשוט כלי. משמעותה ככלי באה לידי ביטוי בארבעה מובנים עיקריים: זהו כלי של ביטוי, כלי של צמיחה, כלי של נתינה וכלי של תמיכה (או קבלה). לפני שאסביר לכם כל אחד מהמובנים האלה, הרשו לי לצייר לכם את הדבר הזה שנקרא "התמונה המלאה".
נניח שאנחנו עולים על הר גבוה...כל כך גבוה שהוא מאפשר לנו לראות את המקום שבו אנחנו נמצאים (נקודת המוצא) ואת המקום אליו אנחנו הולכים (נקודת היעד), כמו שני זבובים צמודים. מהפסגה הזו, גם המטרה הנוכחית וגם כל המטרות הבאות שנציב במהלך חיינו, נראות כמו נקודות קטנות, פיקסלים בתוך תמונת החיים השלמה. מהמרחק הזה המטרות שלנו נראות פחות חשובות, למעשה הן בקושי נראות. חשיבותן בהקשר של התמונה הכוללת היא בעיקר בעצם העובדה שהן מאפשרות אותה, אך לא יותר מזה.
אם הן מאפשרות אותה, אז הן ודאי כלי, אמצעי, מכשיר. המטרה היא נקודת ציון, אחת מיני רבות שיצרו ביחד כל מיני דרכים מעניינות, דרכים שבהן צעדנו, דרכים שבהן צמחנו, דרכים שבהן הבאנו את עצמנו לידי ביטוי, דרכים שבהן היינו במצבים של נתינה וקבלה, דרכים שבהן קצרנו פירות טעימים ופגשנו אנשים שתמכו בנו, שהשפיעו עלינו ואנחנו עליהם.
אז מצד אחד, נכון יהיה לומר שאנחנו משתמשים באמצעים שונים כדי להגיע למטרה מסוימת. ומצד שני, נכון גם לומר שהמטרה היא אמצעי שבאמצעותו אנחנו גדלים, מתפתחים ומביאים את עצמנו לידי ביטוי. אם לא הייתה מטרה, לא הייתה דרך ופה החשיבות הגדולה של מטרה- היא יוצרת עבורנו דרך ואפילו כמה דרכים אפשריות שבהן נוכל ללכת ובסופו של דבר להגיע אליה. הדרכים האלו, הן בסופו של דבר החיים שלנו ולא המטרות!
ופה זה מתחיל להיות מצחיק ומעניין גם יחד...שימו לב: מתחת לכל מטרה ראויה שאנחנו מציבים יש "למה" כלשהו, כלומר לכאורה יש מטרה נוספת שהיא הגרסה העמוקה יותר. נכון? יפה, עכשיו חשוב להבין שהשאלה "למה" בהקשר הזה (שהוא חיובי), היא כמו מעדר, היא חופרת עמוק יותר כדי להגיע לסיבה האמיתית שבגללה אנחנו בכלל רוצים את המטרה. ככל שנחפור עוד ועוד, נגיע לקרקעית של הקרקעית (קוראים לזה שלווה פנימית). בכוונה לא השתמשתי במילה אושר, כי יש לה תדמית לא משהו והיא עלולה לבלבל אתכם.
בקיצור, אם "המטרה מקדשת את האמצעים" זה אומר במילים אחרות שמותר לנו לסבול או לגרום סבל לאחרים, כל עוד זה מקדם אותנו אל המטרה שלנו. לא נשמע לכם מגוחך? למה שנוותר על האושר בדרך למטרה, אם הסיבה שהגדרנו את המטרה מלכתחילה, היא כדי להיות מאושרים? למה שנבחר באמצעים שפוגעים באושרם של אחרים, בהנחה שמקדשת אותם מטרה מסוימת?
האם זה אומר שאני נגד הצבת מטרות? מה פתאום! אתם יודעים שלא. אני רק אומר שאנחנו צריכים לבחור ולהציב מטרות כאלו שהמשפט הנוראי לא יכול להיות תקף לגביהן. הסיבה האמיתית להצבת מטרות היא לגרום לנו להיות ממוקדים ובתשומת לב גבוהה על הדברים שחשובים לנו באמת.
אני מאוד מאמין שמטרה נועדה כדי לשרת תשוקה מסוימת ולא להיפך. לדוגמא: אחת התשוקות הגדולות ביותר שלי היא "לדבר בפני קהל וללמד". המטרה שלי לשנה הקרובה יכולה להתייחס למשל לעובדה שאחת ל-X זמן, אני מקיים סדנה עם X משתתפים ושם אני מלמד דבר מה בעל ערך עבורם. במקרה הזה, המטרה משרתת את התשוקה, היא בעצם כלי שמאפשר לי להביא את התשוקה הגדולה שלי לידי ביטוי בעולם הפיזי. היא מאפשרת לי להתמקד במה שחשוב לי באמת והיא עושה זאת מהרגע שבו הצבתי אותה ועד לרגע שבו אשיג אותה, כלומר לאורך כל הדרך. היא האמצעי ששומר על תשומת ליבי במקום שבו היא צריכה להיות. זה כמו שידיים מגנות על להבה של נר מפני הרוח.
בדוגמא שצוינה, המטרה משמשת ככלי בארבעת המובנים שתיארתי בתחילת המאמר: כלי לביטוי, כלי לצמיחה, כלי לנתינה וכלי לתמיכה. מאחר ואותה תשוקה קשורה קשר הדוק לכישורים טבעיים ולמיומנויות בולטות אצלי (או במילים אחרות: "חוזקות"), אז המטרה מאפשרת לי לבוא לידי ביטוי בעולם, לצמוח בדרך אליה (בהנחה שהגדרתי אותה בצורה מאתגרת), וגם לתת שירות מועיל ובתמורה ליהנות מתגמול (קבלה שהיא למעשה תמיכה).
עוד דבר שחשוב לזכור: בחיים האלה, רוב הזמן אנחנו נמצאים בטיפוס אל ההר ולא בתקיעת הדגל בפסגה, ואם אנחנו סומכים רק על האושר שלכאורה יגיע כשנהיה בפסגה, אנחנו נהיה אנשים די אומללים. רוב הזמן אנחנו הולכים בדרך, הולכים והולכים, אז כדאי שהדרך לא תהיה משעממת. כדאי שהדרך תשקף את התשוקות הגדולות ביותר שלנו, את הדברים שאנחנו אוהבים לעשות.
זה שאוהב את הטיפוס עצמו, יכבוש כל הר שיציב לעצמו! מהו הטיפוס? זה תלוי בשני גורמים: בתשוקה ובמטרה שלכם.
אשמח ואודה לתגובות ולדעות שלכם כאן למטה. לחיי ההצלחה שלכם!
יואב זילכה
אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם.
רוצים ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לכם מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלכם בחיים? לחצו כאן עכשיו!
יואב זילכה הוא מנטור בינלאומי לצמיחה אישית ועסקית. מייסד ומנכ"ל Mentor Me. יואב מאפשר לבעלי עסקים לממש את עצמם, ליהנות מצמיחה עסקית ורוחנית ולחיות חיים עשירים בכל המובנים! אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם. רוצים ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לכם מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלכם בחיים? לחצו כאן עכשיו!