אחד הטרנדים הקיימים בתחום העסקים הוא מיקור חוץ. מיקור חוץ משמעו לקחת פעילות מסוימת, שאינה הקו המרכזי והרווחי של החברה, ולהעסיק עובדי חברה המתמחה בפעילות זו. כאשר מדובר על קו פעילות שלם בו העובדים אינם נדרשים לעבוד באותה סביבת עבודה כמו עובדי החברה ששכרה את שירותי מיקור החוץ, הפתרון יכול להיות לטובת שני הצדדים. דוגמה לשירותי מיקור חוץ שכאלו הן חברות הליסינג התפעולי שם כל נושא ניהול צי הרכב של החברה מנוהל על ידי חברה אחרת אשר מתמחה בניהול ציי רכב.
במקביל לתופעת מיקור החוץ, התפתחה תופעת עובדי הקבלן. גם עובדי הקבלן מועסקים על ידי חברה שהיא אינה החברה אשר עבורה הם עובדים בפועל. חברת כח האדם היא זו אשר אמורה לדאוג לזכויותיהם הסוציאליות המעוגנות בחוק ולשלם את שכרם, ואילו החברה בה הם עובדים מספקת את סביבת העבודה בפועל. עובדים אלו מעורבים בחברה ועובדים כאילו היו עובדי החברה, אך אינם זוכים לאותם התנאים להם זוכים עובדי החברה עצמה.
כיצד התפתחה תופעת מיקור החוץ ועובדי הקבלן?עם פריחת הגלובליזציה גילו החברות המערביות שיטה להוזלת עלויות הייצור. מצד אחד הידע שנצבר בחברה והשכבה הניהולית נשארו בחברה, אך את פסי הייצור עצמם העבירו למזרח הרחוק שם אפשר היה להקים מפעל, לעתים קרובות בתנאי העסקה שהם אסורים במדינה בה החברה פעלה, שהיה יכול לייצר כמויות גדולות של מוצרים בעלויות נמוכות במיוחד. דוגמה לכך הם מפעלי היזע בבנגלדש שהעסיקו כ- 50,000 ילדים בסוף המאה העשרים עבור חברות תעשיית ההלבשה של מדינות מערביות.
המדינות המערביות וארצות הברית בראשן גילו את האפשרויות הגלומות בהוזלת עלויות באופן העסקה זה והרחיבו אותו לא רק לייצור מוצרים אלא גם לקבלת שירותים שונים. השירותים הראשונים שעברו לידיים הודיות, לדוגמה, היו שירותי מוקדי השירות. אמריקאי שהיה מתקשר לקבל שירות על מוצר שרכש בארה"ב היה נענה על ידי הודי שעבד בהודו.
לתופעה זו ישנם יתרונות וחסרונות. ברמת החברה, משמעות הדבר הוא הוזלת עלויות. ברמת החברה המערבית בה החברה פועלת, משמעות הדבר היא ירידה בהיצע המשרות המוצע עבור כח העבודה המקומי.
המעבר ממיקור חוץ גלובלי למיקור חוץ מקומיכל עוד החברה השוכרת את השירותים וחברת מיקור החוץ אשר סיפקה את השירותים נמצאו במיקום גלובלי שונה, תנאי העסקה של עובדי מיקור החוץ, ביחס לבני ארצם האחרים, לא נפגעו באופן משמעותי. הרווח נוצר מהפער בגובה המשכורות (וההוצאות) במדינות השונות.
כאשר חברות קבלני כח האדם פועלות באותה מדינה כמו החברה ששוכרת את שירותיהן נוצר פער בין תנאי העסקה של העובדים הישירים המועסקים על ידי החברה עצמה ותנאי העסקה של עובדי החברה הקבלנית. חברה השוכרת אנשים מחברה קבלנית עושה זאת למען השגת אחת משתי מטרות אפשריות: העלאת איכות העבודה או הוזלת עלויות העבודה. כאשר מדובר בהעלאת איכות העבודה מדובר על חברות מיקור חוץ המתמחות בתחום מסוים ומסוגלות לבצע את העבודה טוב יותר מהחברה עצמה (למשל ליסינג). כאשר מדובר בהוזלת עלויות, הפער נובע מעלות העסקת עובד חברה מול העסקת עובד קבלן. כדי שהחברות הקבלניות ירוויחו, עליהן לשלם לעובדיהן פחות.
היקף תופעת עובדי הקבלן בישראל ומקורותיה בארץאם בארצות הברית ובאירופה מתוך סך כל העובדים השכירים עובדי הקבלן מהווים כאחוז או פחות מהשכירים, הרי שבארץ ישראל התופעה רחבה הרבה יותר וקרוב ל-10% מהשכירים הם למעשה עובדי קבלן. זאת ועוד, משרדי הממשלה עצמם הם האחראיים לשכירתם של כחצי מעובדי הקבלן.
הסיבות למצב הזה מקורן בהתארגנויות החזקות של העובדים שקמו במדינה, ומדיניות הממשלה הרואה בהתארגנויות שכאלו מכשול לצמיחה. בשנות השמונים מדיניות הממשלה השתנתה, ההסתדרות פורקה מנכסיה, משרדים רבים הופרטו ועובדים חדשים נשכרו באמצעות חברות קבלניות. בדרך זו נמנעו התארגנויות חדשות של העובדים, והעובדים החדשים לא זכו להטבות מהן נהנו העובדים הותיקים שנהנו מהסכמים להם דאגו ועדי עובדים חזקים.
הבעייתיות הנעוצה בהעסקת עובדי קבלןחברות רבות פונות לגיוס עובדים "זולים" דרך חברות כח אדם, גם כאשר מדובר בתחום שהוא כן התחום המרכזי בו עוסקת החברה. דוגמה טובה לכך היא חברות כח האדם המתמחות במתן שירותי בדיקות תוכנה. בצורה זו נוצר מצב בו באותו צוות בדיקות עובדים זה לצד זה עובדי החברה ועובדי הקבלן. דרישות ותנאי העבודה הם זהים, אולם תנאי ההעסקה שונים לגמרי. משכורתם של עובדי הקבלן נמוכה יותר, הם אינם זכאים להטבות שונות אותם השיגו ועדי עובדי החברה עבור עובדי החברה הישירים בלבד וכדומה.
בנוסף, תחומים מסוימים זכו למונופול קבלני, לדוגמה שירותי ניקיון ואבטחה. בתחומים אלו התחרות בשוק היא רבה בין קבלני כח האדם. הדרך לזכיה במכרזים היא על ידי הצעת הצעה זולה במיוחד, הצעה שהיא אפשרית על חשבונו של העובד הקבלני שמשלם על כך במשכורתו ובתנאים אותם הוא מקבל.
כיוון שהשוק רווי בחברות קבלניות, חלק לא מבוטל מהן הן חברות אשר לא בוחלות בתנאי העסקה שאינם חוקיים עבור עובדיה – משכורות שאינן מגיעות למשכורת המינימום או תנאים סוציאליים שאינם ניתנים על פי חוק. כיוון שהעובדים הקבלנים אינם מאוגדים, הפחד מפני פיטורין הוא רב והדרישה לפיצוי, גם כאשר זה מגיע על פי חוק, היא נמוכה.
ניסיונות להיאבק בתופעת עובדי הקבלןקיימים סוגי מאבק שונים שמטרתם המשותפת היא למגר את תופעת עובדי הקבלן, ובפרט את תנאי העסקה הירודים של עובדי הקבלן. אפשר לחלק את סוגי המאבק לשלושה:
• מאבק על שינוי החוקים הנוגעים לעובדי הקבלן
• מאבק חברתי ציבורי כללי הבא להלחם בתופעת עובדי הקבלן
• מאבק של העובדים הקבלנים עצמם בחברות הקבלניות
המאבק החברתי הציבורי כולל שביתות והפגנות בנושא. בתחילת החודש הכריזה ההסתדרות על פתיחת המאבק למען עובדי הקבלן שהתבטא בין היתר בשביתה כללית במשק שבהוראת בתי המשפט קוצרה ונמשכה עד לשעה עשר בבוקר.
גם מכיוון העובדים עצמם ניכרים סימנים ראשונים של מאבק. בבית החולים קפלן, לדוגמה, התארגנו המאבטחים בחשאי והקימו ועד מאבטחים שבא לדרוש מהחברה הקבלנית הקטנה אשר העסיקה אותם כי יזכו למלוא התנאים הקבועים, תנאים שאותם לא קיבלו לפני ההתארגנות.
המאבק על שינוי החוק כולל ניסיונות שונים לחוקק חוקים שיביאו לשינוי: הצעת חוק הגנת השכר, הגברת הפיקוח על החברות הקבלניות וחוק עובדי כוח האדם.
הצעת חוק הגנת השכרהיא הצעת חוק על פיה המעסיק בפועל יהיה זה שאחראי על קיום תנאי ההעסקה של כל עובדיו – הישירים ועובדי הקבלן. בדרך זו, במידה והחברה הקבלנית אינה עומדת בדרישות החוק בתנאי ההעסקה שהיא מציעה לעובדיה, החברה המשתמשת בשירותי החברה הקבלנית תהיה אחראית על מילוי דרישות החוק.
חוק עובדי כוח האדםבמסגרת חוק זה, אדם שעובד דרך קבע בחברה באמצעות חברה קבלנית, יהפוך להיות עובד חברה מן המניין, כולל כל התנאים הנלווים, לאחר תשעה חודשים. הותק שיחשב לו כעובד חברה יהיה מן היום הראשון בו התחיל לעבוד בחברה כעובד קבלן.
חוק זה בה למנוע מצב של עבודה קבועה כעובד קבלן. לאחר תשעה חודשי עבודה החברה יכולה להחליט האם היא משחררת את עובד הקבלן לעבודה אצל מעסיק אחר באמצעות החברה הקבלנית, או שוכרת את שירותיו כעובד חברה מן המניין.
מאבקם של עובדי הקבלן הוא מאבק להשיג תנאי העסקה הוגנים וזכויות סוציאליות כיתר חבריהם השכירים. המאבק עובר בהצעות לשינוי החוק, מחאה ציבורית כללית והתארגנויות פרטיות של עובדי קבלן ומעסיקים בעלי מצפון.
