לנהוג אחרת- פיתוח תרבות של בטיחות בדרכים 

בשנת 2009 נהרגו 353 אנשים בתאונות דרכים בישראל ובשנת 2010 נהרגו 387 אנשים, עלייה של 10% במספר ההרוגים. השנה הנוכחית, 2011, דומה מאוד לשנה הקודמת, ובזמן כתיבת שורות אלו, אנו עומדים על למעלה מ-200 הרוגים מתחילת השנה .

 ישנן סיבות רבות ומגוונות למעורבות בתאונות דרכים – עייפות, אלכוהול, אי שמירת מרחק, תשתיות אבל הסיבה העיקרית היא "הסחות הדעת". מוצרי העידן הטכנולוגי המקיפים אותנו עוזרים לנו להיות זמינים, מעודכנים, מרושתים, ניידים אך מונעים מאיתנו להתרכז בנהיגה. כשאנו משתמשים בכל האמצעים הטכנולוגים העומדים לרשותנו דעתנו מוסחת מהדרך ומהנהיגה ואנו מגדילים את הסיכוי שלנו להיות מעורבים בתאונות דרכים פי 4.

נתוני ההרוגים הם הנתונים ש"קל" למדוד, אך מספר התאונות גדול הרבה יותר. התאונות מתרחשות בזמן החופשה, הבילוי, בדרך לעבודה וגם במהלכה.ומה קורה בתחום הבטיחות בדרכים במקומות העבודה? חברות רבות מספקות רכבים לעובדיהם אם כחלק מדרישות התפקיד ואם כתנאי העסקה וההשלכות לכך הן רבות.  

לתאונות דרכים במקום העבודה יש מחירים כלכליים ומחירים ארגוניים כאחד. ישנן עלויות תיקון הרכב, עלויות הביטוח, אובדן כושר עבודה, ימי מחלה, אך גם השלכות על היכולת לבצע את העבודה, על איכות השירות ועל חלוקת העבודה בצוות – "מי ייסע ומתי לתת שירות ללקוח הממתין?"

בשנת 2009 החל פרויקט חדשני של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ו"כן דו" שותפה לו ושמו "נוהגים אחרת בעסקים".  בפרויקט זה מסייעים לארגונים, עם ציי רכב גדולים, להקטין את כמות תאונות הדרכים ולהגביר את המודעות לבטיחות בדרכים בקרב הנהגים והנוהגים בארגון ומחוצה לו.

התהליך מתמקד בשלושה תחומים מרכזיים:

1. ניהול תחום הבטיחות בדרכים בחברה
2. פיתוח תרבות של בטיחות בדרכים
3. אחריות חברתית בתחום הבטיחות בדרכים

הפרויקט העלה את המודעות והחשיבות של הבטיחות בדרכים והניח אותו על סדר היום הארגוני. הארגונים החלו למדוד את נתוני תאונות הדרכים ובכללם את כמות התאונות, את סיבת התאונה, את האשמה, את העלויות ועוד. אנו עדים לכך שבמרבית הארגונים השותפים בפרויקט, ניכרת עשייה רבה יותר בתחום הבטיחות בדרכים. עשייה הבאה לידי ביטוי ב:

1. הגדלת מעגלי המעורבות והאחריות – החל ממעורבות בצוותי עבודה והיגוי ועד להגדרת יעדים למנהלים ולעובדים בתחום הבטיחות בדרכים.
2. שילוב הבטיחות בתרבות הארגונית – החל משילוב הבטיחות בטקסים, בתהליכי ההערכה והמשוב ועד אימוץ הערך כאחד מערכי הארגון.
3. הקצאת משאבים לקידום הבטיחות בדרכים – להדרכות, להטמעת טכנולוגיות בטיחות, לקמפיינים, ימי שיא, קד"מים וכיו"ב.
4. הרחבת מעגלי אוכלוסיות היעד – קידום הבטיחות בדרכים לא רק בקרב הנוהגים ברכבי הארגון אלא בקרב כלל הנהגים בחברה ובני משפחותיהם.
5. שילוב טכנולוגיות בטיחות מתקדמות – בחינה ו/או שימוש בטכנולוגיות בטיחות ברכב או בקרב הנהגים.

הקטנת מספר תאונות הדרכים היא ערך לאומי אך גם ארגוני ועסקי כאחד. אנו מאמינים שניתן להקטין את תאונות הדרכים באמצעות שינוי התנהגותי, לא רק "נהיגה אחרת" אלא בעצם "התנהגות אחרת". מדובר בפיתוח וקידום תהליך שינוי החוצה את כל הארגון ונוגע בבעלי תפקידים שונים ובתהליכים רבים. זהו שינוי בפן הניהולי, התרבותי, המבני והחברתי כאחד.

כבכל שינוי יש צורך במחויבות ההנהלה לקידומו, בקיום תהליכי תקשורת פנימית אפקטיבית, במעורבות של בעלי תפקידים שונים ובהעברת מידע. כל ארגון, בכניסתו לתהליך מגדיר את מטרותיו, בונה צוות היגוי, קובע את הקצב, מעצב את התהליכים ומתקדם.

השילוב של הייעוץ הארגוני בעולם הבטיחות בדרכים בארגונים תורם להעלאת המודעות לנושא ומסייע למקמו על סדר היום הארגוני. בארגונים אלו, הבטיחות בדרכים אינה רק עניין של קציני הבטיחות ו/או מחלקת הרכב אלא עניינם של המנהלים והעובדים כאחד. הם נחשפים יותר, הם שותפים לחשיבה על דרכי ההתמודדות, והם גם נמדדים על בטיחות בדרכים.

זאת ועוד, הבטיחות אינה מסתכמת רק בבדיקות הרכבים ובכשירות הנהגים אלא היא משתלבת במארג הארגוני, בתכנון העבודה, בערכים ובמדיניות.  כעת כשאנו למודי ניסיון, אנו מאמינים שזו הדרך לקדם את הבטיחות בדרכים בישראל. אפשר וצריך "לנהוג אחרת" כי רק כך אפשר לקדם את הבטיחות בדרכים. אז איפה אתה...?

אז אם ברצונכם להירתם למשימה לאומית חשובה זו, אתם מוזמנים לעלות את הנושא לסדר היום הארגוני שלכם...